הבלוג של חן סיון

אופנאית

מעצבת אופנה | אוהבת תרבות | מומחית בסטיילינג אישי לנשות עסקים | קניינית אישית | ייעוץ | סדנאות אופנה וסטיילינג | סידור ארונות | www.facebook.com/ChenSivanFashion

עדכונים:

פוסטים: 171

עוקבים: 103

החל מיולי 2013

24 שעות של מנוחה והנאה

15/03/2016

.
post_mauve
.

פעימות הלב. שלי
זה כל מה שאני שומעת

אני טובלת באמבטיה עמוקה, ומנסה להיזכר בפעם האחרונה.
בפעם האחרונה שלקחתי לעצמי זמן לשקוע ככה
להתענג על תחושת האין משקל
על השקט הזה

זה אמבט זרמים
הוא גדול ויכול להכיל בקלות עוד מישהו
יחד אתי
אבל את זה כבר לא נספיק
השולחן הוזמן לשעה שמונה וחצי בערב, ועכשיו כבר שמונה וחמישה
ויש עוד נסיעה קצרה עד למסעדה

למה לא נכנסתי לאמבטיה קודם?

.

post_fucsia

.

אנחנו צריכים לנוח. ממש חייבים
אחרי חורף עמוס
שבא אחרי סתיו אינטנסיבי
שהגיע אחרי קיץ לא קל
שלפניו היה…

כמו כל אישה ‘משוחררת’, אני מג’גלת בית וילד, בישול ואחזקה
ועבודה
ואימא, שכבר זקוקה לנוכחות, וטיפול, וניהול.
ועיסוקים אהובים

והוא? הוא עובד
חמישה ימים בשבוע, או ששה, או שבעה
ארוכים ואינטנסיביים
הכל כדי לאפשר לי לג’גל את כל השאר

צריכים מנוחה

.

post_butterfly

.

הגענו לדולפין וילאג’ בשבי ציון בין חמש לשש.
בשתיים וחצי איחסנתי את היורש אצל סבא התל-אביבי
בשלוש וחצי אספתי את האיש בזיכרון
ובחמש-חמש-וחצי סיימנו לצלוח את כל פקקי הצפון

מייד ירדנו לחוף הסלעי היפהפה, שבקיץ מתכסה חול רך ומפנק – ממש לעת השקיעה
גולשים אחרוני אספו את גופיהם הרועדים מקור, למרות החליפות המחממות,
ואת כלי רכבם הימיים
והלכו לדרכם

טיילנו אל אתר של כנסייה ביזנטית, שפעם נחפר וגודר, ועכשיו הוא לא מטופל.
עדיין אפשר לראות בו פסיפסים יפהפיים, פזורים בין צמחיית הפרא

ממש מצפון לנו שביל הטיילת, המתחבר עם הטיילת היפה של נהריה

אבל אנחנו באנו לנוח

.
*

בכניסה לחדר מקדם אותנו ריח רענן של כביסה צחה ונקיה
המיטה גדולה ורחבה, מפנקת
מעלינו גלריית שינה נוספת (אבל אנחנו, את היורש הפקדנו אצל סבא)
אנחנו לבד

מתי הפעם האחרונה שבאמת לקחנו לעצמנו יממה לבד, רק הוא ואני?

לקראת שמונה אנחנו מתחילים להיות רעבים

אחרי האמבטיה הקצרה מדי, אנחנו חוזרים אל ביסטרו מיכאל, במושב לימן, רבע שעה צפונה מכאן.

הארוחה נפלאה, האירוח נעים והיין עושה את העבודה שלו
אנחנו חוגגים לי יומולדת, באיחור אלגנטי של חודש בדיוק

למופע בפאב המקומי בשבי ציון, הפרה, אנחנו כבר לא מגיעים
אלא צונחים למיטה עייפים אך מאד מרוצים

.

post_blue

.

הדולפין וילאג’ בנוי שורה מסקרנת של מבנים אחידים, בעלי גגות רעפים.
בכל מבנה ארבעה חדרי אירוח, מוקפים גינת פרא יפהפיה.
זו יותר שכונה קטנה מאשר בית מלון

בבוקר מספר לי יוסי, מנהל המקום, מעט מההיסטוריה שלו:
בתקופת המנדט הקים קצין בריטי, מעט מדרום לנו, מעבר לכביש הראשי של המושב, בית החלמה לניצולי שואה

לימים הוא הפך למלון מפואר, מלון הדולפין, שבחצרו פסל גדול של דג (לא דולפין)

ועבר לידיה של ההסתדרות

בימי הזוהר שלו איכלס המלון הזה שועי ארץ
וגם כוכבים מחו”ל הוסיפו לו זוהר, בזכות השחקנית הישראלית הבינלאומית דליה לביא, שהיתה בת המושב

והמבנים שאנחנו מתאכסנים בהם?
הם היו מעונות העובדים של אותו מלון פאר, אני מנחשת
קלעת בינגו, יוסי אומר

בשנות השמונים, אחרי שהליכוד עלה לשלטון, נאלצה ההסתדרות להיפרד מנכסי הנדל”ן שלה, והשטח כולו (המלון, מעונות העובדים, ומתחם של מספר מבנים ביניהם) נמכר לארבעה יהודים תושבי אוסטרליה ודרום אפריקה

המלון המפואר והמבנים האחרים עדיין עומדים בפארם הנטוש והמתפורר, ממתינים לגואל
ועל חורבות מעונות העובדים של מלון הפאר, נבנו המבנים שבאחד מהם אנחנו שוהים
באותם קווי מיתאר, ובאותו גובה שנבנו המבנים המקוריים

.

post_almonds

.

כמו בכל בוקר, השעון המעורר שלי מצלצל בשש ועשרים
(למה שכחתי לכבות אותו אתמול בערב?)
אני משתיקה אותו וממשיכה לישון

שעתיים מאוחר יותר, האיש שאתי לא כאן
משכים נצחי שכמותו, הוא מאושר שהתעורר בשש וחצי, ולא הרבה יותר מוקדם, כרגיל
וכבר הספיק לרדת לחוף עם המצלמות שלו

ארוחת הבוקר הישראלית המפורסמת זוכה כאן בתוספת מפנקת במיוחד:
עוגת מייפל ואגוזים נפלאה שמכינה אחת ממנהלות המשמרת. רק בשביל זה שווה לבוא

למסאז’ אינדיאני של אבנים חמות, אחד מהפינוקים שמציע הספא במקום, לא נערכתי בזמן. חבל

.

post_coffee

.

*

מגיע הזמן לעזוב

אנחנו אוספים את עצמנו ואת יותר-מדי-החפצים שהבאנו
(כולל ספר ועיתונים – על מה חשבתי?)

וכבר מתגעגעים ליורש

הייתי יכולה לגור כאן, או לשהות זמן רב
יש כאן הכל: ספר, מסעדה חלבית וחנות לאופניים
וחוף הים
מה עוד אני יכולה כבר לרצות?

.

*

בדרך הביתה אנחנו עוברים בשוק של עכו, האהוב עלינו כל כך.
לשתי תיירות אנחנו מסבירים מה זה עוואמה, הממתק המזרחי שהיורש כלכך אוהב
הן מסיקות שאלו החורים של הדונאטס, ומייד קונות חצי קילו, ממש כמונו

עוד אנחנו קונים עשרים פיתות בעשרה שקלים
קישואים קטנטנים שאת טעמם המתוק מדמיינים מייד
וגם כנאפה, שלא יחסר סוכר

וזהו, החופשה הקצרה שלנו בצפון הסתיימה, והשאירה רק טעם של עוד

.

post_sweets

.
.
*

ליד חבצלת השרון אני נזכרת שהשארתי בארון חולצה וז’קט אהובים.
יש לי סיבה טובה לחזור

 

לאתר המקום

 

 

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

על כנפי הכסף

. זה קורה ברחוב, בבית הספר של היורש, בקניון או בנחל הג'ילבון, תוך-כדי טיול משפחות: אני מחמיאה לנשים מכסיפות שיער, שנקרות בדרכי רוב המוחמאות מחייכות בשמחה. חלקן הקטן מסתכלות עליי כאילו נפלתי על הראש ממקום גבוה במיוחד השיער...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

טייץ הם לא מכנסיים | גרבונים הם לא טייץ!

. טייץ הם לא מכנסיים וגם, למען הסר ספק, גרבונים הם לא טייץ! סוגיית הגרבונים-טייץ-מכנסיים מטרידה אותי כל חורף מחדש. הגיע הזמן לטיפול שורש האופנה מכתיבה לנו מכנסיים הולכים ונצמדים, כמו העור חלקנו לובשות מכנסיים שהם כל כך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לפרגן, לפרגן. לפרגן!

. | בית יוסף ויעקב בהדרו | . האהבה שלי לאופנה היא בעלת שורשים עמוקים בעולם החומרים הטקסטיליים בדים, מרקמים, צבעים, דפוסים אהבה מיוחדת יש  לי לבדי ריפוד, כאלה שמשמשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה