הבלוג של חן סיון

אופנאית

מעצבת אופנה | אוהבת תרבות | מומחית בסטיילינג אישי לנשות עסקים | קניינית אישית | ייעוץ | סדנאות אופנה וסטיילינג | סידור ארונות | www.facebook.com/ChenSivanFashion

עדכונים:

פוסטים: 173

החל מיולי 2013

זהו סיפור שואה, שבמהותו אינו שונה מסיפורי שואה רבים אחרים, אלא שתחילתו לא באחת מארצות אירופה אלא בלוב. סיפור אמיתי. שחשוב שייקרא!

26/04/2014

\

בנגאזי - ברגן-בלזן

\

השנה – 1941

סילבנה חג’ג’ היא צעירה מלאת חלומות ואוהבת חיים, בת לאחת המשפחות המכובדות בקהילת יהודי בנגאזי, לוב
בעיקר היא אוהבת את חייה שלה, בעיר הים-תיכונית היפה, השוכנת לצד מדבר סהרה אהוב נפשה
היא אתאיסטית בדרכה, אוהבת את העתיד המבטיח הצפוי לה, את התפקיד המשמעותי שמעניק לה אביה בניהול העסק המשפחתי – דבר נדיר עבור אשה בקהילתה ובזמנה, ואת חלומותיה
היא משכילה ותאבת ידע, דוברת שפות וגאה בתרבותה, ומעט-מעט מורדת בשידוך שמייעדים לה הוריה, ויוזמת מהלכים רומנטיים משלה

מבלי לתכנן ומבלי להתכוון יוצאת סילבנה, יחד עם משפחתה ועם משפחות יהודיות אחדות, שכמו משפחתה מחזיקות באזרחות בריטית, למסע תלאות
השלטונות האיטלקים, ובני בריתם הגרמנים, חושבים להשתמש ביהודים אזרחי-בריטניה כקלפי מיקוח, בנקודה כלשהיא בעתיד המלחמה
וכך, הם מוסעים בחוסר-כבוד במשאיות, אל נמל טריפולי – עדיין בלוב, מועמסים על אוניית משא בה הם מובלים, בתנאים-לא-תנאים, לנמל נאפולי, איטליה
משם במשאיות נוספות אל טירה נטושה, באלפים האיטלקים הקפואים

מחומו הלוהט של המדבר, אל השלג הראשון בחייה
מחיי שפע ועתיד מובטח, לחיים מהיום למחר, ומהיד אל הפה

אחדים לא שורדים את הדרך. אחרים לא שורדים את מחנה המעצר
וזו לא תחנתם האחרונה: כשהשלטונות מתייאשים מהמחשבה לעשות בהם שימוש כבני ערובה, כבר אין בהם צורך, והם מובלים כבהמות ברכבות משא, בצפיפות ובמחנק, למחנה העבודה והמוות ברגן-בלזן

\

* * *

\

זהו ספר מסע, סיפור חניכה, וסיפור מגדל בבל

משמשות בו לסירוגין העברית המספרת, איטלקית (שפת השלטון הכובש בלוב), ערבית יהודית-לובית, אנגלית, גרמנית, יידיש, מעט הולנדית ומעט עברית של קודש

זהו סיפורם של קרבנות-השואה ילידי צפון אפריקה, שסיפורם הושתק עד עתה – הרומן הראשון שנכתב על שואת אותם יהודים

זהו סיפורם של יהודים ‘שחורים’ שאפילו במחנה-המוות הם משמשים כקרבנותיהם של הקרבנות

\

* * *

\

יוסי סוכרי, ביסס את ספרו על קורותיה של סבתו האהובה, אמיליה, ילידת בנגאזי

בילדותו, כשפנה למורה ולמנהל בית הספר כדי לספר על חלקה של משפחתו באיימי השואה, הואשם בבדיה וב’דמיון מזרחי’ שופע
בניגוד חד לכך, הספר כתוב בשפה כמעט רזה, נקיה מעיטורים ומייפיופים אוריינטליים
אפילו תיאורי הבגדים, הבתים והרהיטים, שהיו ללא ספק מפוארים, הם רזים, כמעט יבשים

\

* * *

\

כבוגרת מערכת החינוך הישראלית, העשירה באיזכורים של ‘שואת יהודי אירופה’ לא היה לי מושג קל שבקלים, שגם ביהודי צפון אפריקה היו קרבנות לאותה שואה עצמה
גם התקשורת הישראלית לא הקלה עליי את הידיעה, ולמרות שידעתי על כיבוש גרמני בארצות צפון אפריקה, לא העליתי בדעתי ולא שאלתי את עצמי מה עלה בגורל היהודים, תושבי אותן הארצות, תחת השלטון הנאצי

רק זמן מה אחרי שהכרתי את בן זוגי, נודע לי מפיו, ומפי אמו ילידת טוניסיה, על חלקם של יהודי צפון אפריקה בגורל הקשה הזה
בכאב שלא נמוג עד היום, מספרת אמו לעתים (מאד רחוקות, לא בלי קושי) על האח שהיה לה, שנכלא במחנה עבודות-כפיה, ונדרס למוות על ידי חייל גרמני שתוי

\

* * *

\

בנגאזי – ברגן-בלזן הוא ספר חשוב

חשוב שכל ישראלי יקרא אותו

חשוב שייכתבו עוד כמותו, וייקראו

חשוב שיילמד במערכת החינוך, ושתצא האמת אל האור
אותה אמת שהושתקה, על שואת יהודי צפון אפריקה
שלא היו בטלים

ואכן, השבוע נודע לי שהספר נכנס לתכנית הלימודים, לכתות י”א – י”ב

גם הם סבלו, וחלקם אף מקבלים עד היום שילומים
(למרות מאמציהם של בן גוריון ועושי דברו למנוע מיוצאי צפון אפריקה כל קשר עם שלטונות גרמניה)

זהו סיפור שואה, שבמהותו אינו שונה מסיפורי שואה רבים אחרים
דווקא זו, אולי, הסיבה שעליו להיקרא

עוד מהבלוג של חן סיון

תצוגה מקדימה

על כנפי הכסף

. זה קורה ברחוב, בבית הספר של היורש, בקניון או בנחל הג'ילבון, תוך-כדי טיול משפחות: אני מחמיאה לנשים מכסיפות שיער, שנקרות בדרכי רוב המוחמאות מחייכות בשמחה. חלקן הקטן מסתכלות עליי כאילו נפלתי על הראש ממקום גבוה במיוחד השיער...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

טייץ הם לא מכנסיים | גרבונים הם לא טייץ!

. טייץ הם לא מכנסיים וגם, למען הסר ספק, גרבונים הם לא טייץ! סוגיית הגרבונים-טייץ-מכנסיים מטרידה אותי כל חורף מחדש. הגיע הזמן לטיפול שורש האופנה מכתיבה לנו מכנסיים הולכים ונצמדים, כמו העור חלקנו לובשות מכנסיים שהם כל כך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

לפרגן, לפרגן. לפרגן!

. | בית יוסף ויעקב בהדרו | . האהבה שלי לאופנה היא בעלת שורשים עמוקים בעולם החומרים הטקסטיליים בדים, מרקמים, צבעים, דפוסים אהבה מיוחדת יש  לי לבדי ריפוד, כאלה שמשמשים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה