הבלוג של Chenibal

chenibal

תנו לי קצת זמן להבין מה קורה פה, ואז אעדכן

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאוקטובר 2015

מכירים את זה שאתם רוצים משהו ממש חזק? כל כך רוצים שאתם מצליחים לדמיין את עצמכם שם? המקום הזה שבורחים אליו כשיש את הכמה דקות האלה שניתן לחלום בהן בהקיץ?
ואז המציאות אורבת לך בפינה. כמו דב גריזלי שמאיים עליך לא לממש את הרצונות האלה.
עכשיו תראו, יש כאלה שיגידו שזה דרמטי, להשוות את חוסר היכולת לממש חלום לחיה מאיימת שבהזדמנות הראשונה תקרע לי את הצורה, אבל כך אני חווה את הדברים. הדימיון כל כך עוטף שהוא חונק אותך, ומכריח אותך להתמוסס מהחום הנעים שלו. ולערבב חלום עם מציאות זה קצת כמו לערבב בשר עם חלב.
ואז קורה משהו.
המציאות מתגמדת ונחלשת למול החלום ואז בלאגן. המציאות כבר דועכת למול אורו של הדמיון. וכך גם אתה, דועך..ןאז העולם מתחיל להתערב.
העולם כבר צועק לך :” לכי תעשי את זה כבר יא פוסטמה!”
ואני שומעת. אחר כך מקשיבה. בהתחלה זה נשמע כמו הד ממרחקים ואחר כך מתגבר לצעקה מחרישה. ואני נאלצת להבין שאין לי ברירה, צריך להתחיל לערבב בשר וחלב, וזה אפילו יכול להיות טעים.
אז הםוסט הזה, שבטח יגיע גג לשני אנשים שיקראו, הוא הבייבי סטפ הראשון שלי להגשמת מה שאני רוצה להיות. אז נכון, כרגע אין לי תמונת פרופיל או איזושהי אינפורמציה שתאפשר לכם ממש להתחבר אלי. אבל אני רק יכולה להבטיח שזה רק על מנת להבטיח שהכל כאן יהיה אותנטי. כי אם יש משהו שאני מכורה אליו יותר משוקולד זה ריח חזק של אותנטיות.

 

עוד מהבלוג של Chenibal

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 years

התרבות שחזרה לביה"ס היסודי- דעה על "אלנבי 40"

לכולנו יש את הזיכרון הזה אי שם ביסודי, זמן בו נפלנו ללעג או שלעגנו לילד אחר שנתפס ברגע לא מחמיא. כך זה היה: כולנו חטפנו וכולנו החטפנו. מאז, עברו כמה שנים בהן למדנו שיש באנשים יותר מרגעים מביכים, הרבה יותר מרגעים לא מחמיאים....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה