הבלוג של cheelly33

cheelly33

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מנובמבר 2013

אני לא סטוקרית של מפורסמים. עברתי את הגיל. האמת היא, שאף פעם לא הייתי מעריצה טיפוסית (חוץ מכמה נפילות… )

תמיד משבחים אדם לאחר מותו. זה קורה לנו עם אנשים מהמעגלים הקרובים, וגם לאנשים פחות קרובים. לא פעם שאלתי את עצמי- למה? (רק בלי שמלה אדומה ובלי שתי צמות…). זה יכול להיות אחרת. חשוב להגיד לאדם עוד בחייו שהוא ראוי להערכה ואהוב, ואני משתדלת מאוד לממש את זה.

פעם, עם המעגלים הקצת יותר רחוקים, כמו למשל – אומן שאני אוהבת, זה היה קשה יותר. רק שבעידן הפייסבוק, הכל הפך נגיש מאוד וקל. התקשורת הפכה להיות הרבה יותר אישית.

ככה התחיל הקשר שלי עם סי היימן.
לפני כמה שנים, הזמינה אותי חברה לקבלת שבת ב”מסבאה” בנמל. מקבלים את השבת עם סי היימן. אחה”צ בשישי של שירה בציבור והדלקת נרות- מה יכול להיות רע?
אני, שמאוד אוהבת לשיר בציבור (וידוי- גם במקלחת. בלי ציבור. אני פשוט אוהבת לשיר!), אוהבת שירי ארץ ישראל, אוהבת את החברה שאיתה באתי, חסרת תעסוקה ביום שישי אחה”צ… הלכתי. במהלך קבלת השבת לא יכולתי להימנע מהמחשבה : מה קורה איתה? איפה היא בשנים שקדמו לכך והאם היא מצליחה להתפרנס מקבלות שבת כאלו. חשבתי גם אם נוח לה במקום הזה והאם היא עושה את זה מתוך חוסר ברירה. המחשבות האלו עוררו בי אפילו תחושת רחמים קלה על מה אומן צריך לעשות בארץ כדי להתפרנס.
אבל לא סי היימן.

סי היימן היא לא אחת שמרחמים עליה. היא פשוט לא נותנת לזה לקרות. במהלך כל קבלת השבת סי נראתה מאושרת ושמחה, גאה בשיריו של אביה שהושרו בקול ע”י קהל מכל הגילאים (תוך נשנוש פלטת מטוגנים) ולא נראה היה שיש מקום בכלל לרחמים. באותה התקופה, המצלמה שלי הלכה איתי לכל מקום ותיעדתי את אחרי הצהרים הקסום הזה. יצאו כמה תמונות ממש מוצלחות ואת המיטב שלחתי לסי כאות תודה. מיותר לציין שסי הגיבה במהירות שיא (משחק מילים שכזה…) ובחום ונגישות מעוררי השתאות.

מאז עברו שנים ובעוד הזדמנויות יצא לי לתקשר אישית עם סי ותמיד נענתי במהירות ובאופן אישי וענייני. בגובה העיניים.
אחת הדוגמאות היא, תגובות שכתבתי לה בזמן ואחרי תכנית הרדיו המעולה שלה! ב88fm (שחבל שירדה בשלב הזה),שבה נפעמתי כל פעם מחדש על הפירגון (שאינו מובן מאליו) ליוצרים צעירים. את המוסיקה בתכנית סי ערכה בעצמה. וביננו, אלו היו שעתיים קסומות שהאזנתי להן באופן קבוע בכל שבוע ובזכותה נחשפתי לכמה שירים שהיום מקבלים מקום של כבוד בפלייליסטים היום יומיים שלי.

למדתי שמדובר באישה ברמ”ח אבריה. בשלה, בוגרת ומוכשרת!
שמסתכלת לחיים בלבן של העיניים וצוחקת להם בפרצוף …
שלא מפחדת לנסות להמציא את עצמה מחדש בכל פעם.
שמעניקה מעצמה לחברה כל כך הרבה (בהתנדבות!) ולא מבקשת כלום בתמורה וגם לא מקבלת בחזרה.

והגיע הזמן! הגיע הזמן שאנחנו, כחברה, נחזיר לאישה הזאת ובגדול!
לא צריך להפוך עולמות בשביל זה. אפשר לעשות את זה בעזרת תרומה קטנה שתאפשר לסי להגשים חלום.
וגם כאן, זה לא בחינם- מקבלים משהו בתמורה. כי סי כמו סי.. חייבת לתת בחזרה.

אני בפנים. תצטרפו אליי
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=6910

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של cheelly33

תצוגה מקדימה

אוי נוסטלגיה...

אני יודעת שאני כבר בת 37 ועברו המון שנים מאז תקופת בית הספר, ועדיין.. יש סיפורים שחיים אצלי בזכרון בצורה מאוד מוחשית. כאילו קרו אתמול. אומרים שטראומות נחקקות בזיכרון חזק יותר מארועים משמחים. אני לא יודעת אם להגדיר את...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! אני כל כך גרועה בכל מה שקשור בהתמדה, אבל מי יודע? אולי הפעם זה ילך. אחרי ששמעתי לאחרונה לא פעם ולא פעמיים שאני חייבת לעשות משהו עם הכתיבה שלי (זו הזדמנות לומר תודה לכל המחמיאים :-) ) וגם, אחרי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

עניין של חיים או מוות

רגע של רצינות. יש פעולות יומיומיות שנראות לנו כ"כ מובנות מאליהן, שאנחנו אפילו לא משקיעים בהן מחשבה. הדוגמה הכי פשוטה היא לאכול למשל. אנחנו רעבים (לפעמים גם כשלא ממש), אנחנו פותחים את המקרר ומוצאים מה לאכול כדי להשביע את...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה