הבלוג של cheelly33

cheelly33

עדכונים:

פוסטים: 13

החל מנובמבר 2013

סוף השנה האזרחית קרב ובא. החורף לעומת זאת מסרב להגיע.
אמנם בסוף השבוע האחרון הוא נתן לנו סימן שהוא לא שכח אותנו, אבל אי אפשר לקרוא לזה באמת חורף.

שלא תהיה פה טעות, אני לא מתלוננת. אני שונאת חורף ידועה ומבחינתי אפשר לדלג עליו ישירות אל האביב.
כשמגיע החורף, מצב הרוח שלי קבור עמוק באדמה. כנראה שמישהו דואג שהמצב רוח שלי יהיה כזה גם אם לא ממש גשום בחוץ.
למה? כי כולם מתים.. כן, זאת התחושה.
טוב, אני יודעת שלא באמת כולם מתים, אבל בחודש האחרון הפך להיות מפחיד לפתוח את עמודי החדשות. כל פעם מודיעים עם עוד מישהו שהלך לעולמו. כל אחד ונסיבותיו (ובעצם, מה זה משנה?)

מאז הפוסט האחרון שכתבתי הלכו לעולמם עוד שלושה אנשים שהיוו משהו עבורי במהלך החיים. האמת היא שגם דניאלה להבי, המעצבת, נפטרה השבוע אז זה כבר הופך לארבעה, רק שאני לא טיפוס של אקססוריז, אז אפשר לומר שפגשתי בה פחות. וזה עדיין עצוב.

ספי ריבלין, הוי, כמה שאני קיוויתי שספי יצליח לצאת ממצבו. קיוויתי כל כך שלסיפור הזה יהיה סוף שמח. על סף הבלתי ייאומן. בכל זאת חנוכה וזה… אבל לא. הסוף היה סוף מר ועצוב בניגוד מוחלט לספי ריבלין.

נלסון מנדלה. למרטין לותר קינג היה חלום, נלסון הגשים אותו. איש קטן אבל גדול!

ועכשיו, אסתר שטרייט וורצל. הלוואי שהיה לי היום את הפנאי ואת הסבלנות לקרוא כמו שקראתי בילדותי. אם את פסקול חיי אני יכולה לשייך בין השאר לאריק איינשטיין ז”ל (מנסה להתרגל לצירוף הנוראי הזה), אז את ילדותי ליוו כתביה של אסתר. חלמתי להיות חברה בקבוצת אליפים. אני שייכת לדור שעוד דמיין את הספרים שהוא קרא. היום, הילדים מקבלים את הכל בתסריט מצולם ועדכני. זאת לא ביקורת, כי ביננו, העיקר שהם מקבלים קצת קולטורה- וזה לא משנה באיזו צורה.

אז אני אסכם את הפוסט בתקווה גדולה שסיימנו עם מצעד האבידות.

לשנה הזו לפחות… ראבאק, לא נשאר עוד הרבה… מספיק!

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של cheelly33

תצוגה מקדימה

אוי נוסטלגיה...

אני יודעת שאני כבר בת 37 ועברו המון שנים מאז תקופת בית הספר, ועדיין.. יש סיפורים שחיים אצלי בזכרון בצורה מאוד מוחשית. כאילו קרו אתמול. אומרים שטראומות נחקקות בזיכרון חזק יותר מארועים משמחים. אני לא יודעת אם להגדיר את...

תגובות

פורסם לפני 6 years

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי! אני כל כך גרועה בכל מה שקשור בהתמדה, אבל מי יודע? אולי הפעם זה ילך. אחרי ששמעתי לאחרונה לא פעם ולא פעמיים שאני חייבת לעשות משהו עם הכתיבה שלי (זו הזדמנות לומר תודה לכל המחמיאים :-) ) וגם, אחרי...

תגובות

פורסם לפני 6 years

עניין של חיים או מוות

רגע של רצינות. יש פעולות יומיומיות שנראות לנו כ"כ מובנות מאליהן, שאנחנו אפילו לא משקיעים בהן מחשבה. הדוגמה הכי פשוטה היא לאכול למשל. אנחנו רעבים (לפעמים גם כשלא ממש), אנחנו פותחים את המקרר ומוצאים מה לאכול כדי להשביע את...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה