הבלוג של חיה לוי

חיה'לה

שירה, חינוך, ספרות ורשימות אחרות

עדכונים:

פוסטים: 428

החל מיולי 2010

“להבעיר את המים באש” ספר השירה של נעם פרתום במהדורת icast

30/07/2014

10588535_10152278893703450_1418858458_n

צילם: יונתן בלום

.

בימי הביניים היו מסיבות כאלה: משוררים באים, מתחילים לרפר, על בחורות, על בחורים, על יין, מעליבים אחד את השני, מתגאים אחד בעצמו.

לא כל משוררת יודעת לקרוא את השירים שלה. נעם פרתום קוראת ושרה. זה עוטף את מי שמקשיבה, דימויים ומוסיקה, שפה ומוסיקה, איחוד מעולה.

.

נעם פרתום שרה על הכוח שלה ועל השמחה שלה ועל הימים שבהם לא היה לה כוח ולא היתה שמחה. זו החלטה טובה להתחיל בשער הראשון  בכוח. בשביל מי שמקשיבה , שירי הימים הרעים יותר נשמעים פחות מובסים כשזוכרים את הכוח.

הכוח העיקרי הוא הכוח לכתוב ולדבר ולשיר. להתעורר ולעורר.

שרה וקוראת ומגלגלת בלשון שירה מתגלגלת, גואה.

היא משוררת כל מה היא רוצה שיהיה, ויש הרגשה שזה מה שנהיה.

גם על מה שנהיה לא כמו שהיה צריך להיות, ויש הרגשה בדיוק איך זה היה צריך להיות.

הספר במתכונת הקשבה הוא בדיוק במתכונת הנכונה. לקרוא את השירים בלי לשמוע את נעם זה יופי, לשמוע את נעם זה עוד נהדר.

כאן אתן יכולות לשמוע ביצוע  לשיר :”השותפות מרכלות עלי”, אבל  תקשיבו לספר כשנעם מקריאה אותו ותשמחו, אני מבטיחה לכן.

 

מפרקים את העיר/ נעם פרתום (מתוך: להבעיר את המים באש)

שעת דמדומים מוקדמת

 

גבר חדש עירום במיטתי

בחוץ תל-אביב קודחת

רועשת

רוטטת -

מפרקים את העיר.

מבעד לחלונות הזכוכית הרחבים משקולת זהב-לבן מסתחררת במהירות מפלצתית באוויר,

חותכת טלאיי-שמים בצורות גיאומטריות,

מתיזה סביבה רסיסי אור בהיר.

כל השטח מופז,

לא מפורז

מופגז על-ידי כוחות בנייה משחרים -

להרוס!

לנתץ!

לשבור!

בחדרי, מהקומה הכי גבוהה, אני ובחורי מציגים אהבה לראווה –

הוא חותר לעברי כרוח בין סדיני-המפרש הלבנים,

השחפים האדומים נענים,

מעופפים מעל גבי המצעים במשק כנפיים מרעים וממריאים

ואנחנו איתם:

מ-פר-קים את ה-עיר.

מ-פר-קים את ה-עיר.

אנחנו אריות קרקס

רעמותינו לוהבות אש

זנבותינו מושחזים ומהירים כסכינים

אנחנו עוברים בזה אחר זה תריסר חישוקים בוערים

שואגים ומגרגרים לרקע דחפורים מטרטרים.

שריקות חזקות משתגרות בעולם הצונן, החרוך מפיח,

כמו טילים בליסטיים בין נסיקה להתרסקות.

פועלים, בני-אלים, רכובים על טרקטורים בקסדות פלסטיק כתומות ושריונים מחזירי-אור

פורקים סחורה ומעלים, מערבלים צמנט, מדקלמים צוהלים -

להשמיד!

לבקע!

לרסק!

אנחנו יצוקים בטון.

פסלי אבן עתיקים שמישהו נפח בהם חיים:

מ-פר-קים את ה-עיר.

מ-פר-קים את ה-עיר.

מעין הרקיע מגיחים מנופים פוזלים, שיכורים,

וללא התראה תוקפים כמטורפים –

ראשי דינוזאורים ענקיים, רב-מפרקיים, מסתובבים על צירם בחלל

פוערים לועות אדירים,

ניטחים בזגוגית -

לרוצץ!

לקצץ!

לנפץ!

ממלכה פרה-היסטורית מוזרה היא תל-אביב,

ואנחנו אחוזי-פלצות מהוסה

לועסים פופקורן בקצב אחיד כמו מגרסה

צופים-שותפים בסרט מדע-בדיוני,

רק אתה ואני

כשפתאום, האדמה קורסת תחתיה, פנימה,

לגיונות הפועלים קמים להכניע

את העיר תל-אביב.

“הבימה” נוטה על צידה, מפרכסת,

קוברים את התיאטרון הלאומי הישן

עד העצם

וחוגגים על חורבותיו בריקוד ניצחון, בשיר הלל -

לכתוש!

לפצלח!

לחסל!

מ-פר-קים את ה-עיר.

מ-פר-קים את ה-עיר.

אתה רושף באוזני

אנחנו פורקים גוף אל גוף

מפרקים אחד ת’שני -

זיקוקי די-נור בתקרה

זיקוקי די-נור על המזרן

זיקוקי די-נור בפיותינו

בין רגלינו ובינינו

פיצוצים של אור וגז

חזיון אורקולי שלם

כשמפרקים את העיר.

ומחוץ להכל

יושב בודהה גדול

והוזה אותנו.

הוא פורס מעלינו שמיכות כבדות,

מפלים של חלב,

שופך באיטיות ומערבב בקערה.

בהדרגה נכבית הבערה.

אנחנו לא יותר מקורנפלקס בארוחת-הבקר שלו.

אנחנו נרדמים מהשמיניות באוויר שעושה כף ההליקופטר אל תוך פיו –

תינוקות ישנים במערה,

משוחררים לחלומותינו.

הוא לא ינוח ממלאכתו עד שיסיים

לפרק לתל-אביב את הצורה

בשבילנו.

מ-פר-קים את ה-עיר.

מ-פר-קים את ה-עיר.

ענייני אדמה –  להקשיב לספר דרך הטלפון הנייד זה יופי, והאפליקציה נוחה לשימוש, אבל ההנאה תלויה באיכות הגלישה של הטלפון. בבית לא הייתה לי שום בעיה, בזכות המהירות של החיבור האלחוטי. באוטו הייתי צריכה לחכות הרבה פעמים לשיר שירד לטלפון וזה מפריע. הציעו לי גם אפשרות להקשיב דרך דיסק, אני לא יודעת אם זו אופציה שקימת למנויים, צריך לברר. חוץ מזה קיבלתי במתנה את אורה הכפולה, בלי שביקשתי כלל, וזה כיף. יכולתי להכניס ספרים לרשימת משאלות, ומנוי לכל הספרים של i cast שהם טובים פלוס, עולה פחות ממנוי לחודש בקאנטרי קלב. התחושה שלי היא שבicast משתדלים מאוד לפנק את המנויות שלהם ואת כל מי שרוכשת ספר. באתר אפשר גם להקשיב לתכניות רדיו מצוינות ולספרים של האוניברסיטה הפתוחה.

קישור לicast

לספר  באתר של עם עובד: להבעיר את המים באש, נעם פרתום, הוצאת עם עובד, עורך: אלי הירש

 

עוד מהבלוג של חיה לוי

תצוגה מקדימה

ימים קשים

. תמצית האירועים מיום ראשון לפני כשבוע: נכנסתי לכיתה וביקשתי מהתלמידים  לעבור בשקט לכיתה אחרת, שיש בה ברקו, כדי שנוכל לראות סרטים שחלק מהם הכינו. ברגע שיצאתי מהכיתה קם קול שאגה. התלמידים צרחו בכל כוחם, כי זה היה להם...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ההצלחה המסחררת והלא מדוברת של החינוך בישראל

השקרים המוסכמים . . יש כמה רעיונות שמתייחסים אליהם כאל אמת כללית. למשל, שמערכת החינוך לא מצליחה למלא את תפקידיה. למשל, שרמת המורים שלנו נמוכה. למשל, שכולם מעוניינים בחינוך טוב כי הוא תנאי לחברה תקינה ולשגשוג...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

לשון המורות

. "שְׂפַת אֵלִים חֲרִישִׁית יֵשׁ, לְשׁוֹן חֲשָׁאִים, לֹא-קוֹל וְלֹא הֲבָרָה לָהּ אַךְ גַּוְנֵי גְוָנִים; וּקְסָמִים לָהּ וּתְמוּנוֹת הוֹד וּצְבָא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה