הבלוג של חיה לוי

חיה'לה

שירה, חינוך, ספרות ורשימות אחרות

עדכונים:

פוסטים: 428

עוקבים: 86

החל מיולי 2010

קינאתי ורציתי לכתוב סיכום שנה של שירים, לא הצלחתי לחשוב דווקא על השירים שכתבו השנה, ולא יצא כתוב כמו שנהוג לכתוב סיכומים, אבל מצאתי כמה שירים לכמה בלוגריות, וגם לבלוגר אחד:

יקיר בן משה: אח, לו היה לנו קלרינט: (דווקא כן יצא לאור השנה)

יש כמה סיבות להתאהב תכף ומיד ביקיר בן משה. הוא יפה תואר, הוא כתב את השורה הזאת כמוטו של הבלוג שלו: “אחרי שהתייתמתי מעצמי נעשיתי רעב”. הוא העביר  סדנאות בהליקון שבשתיים מהן השתתפתי ותמיד כשכתב לי פנה אלי במילים: חיה יקרה, או חיה אהובה, ואפילו אם לא יזהה אותי ברחוב, מה אכפת לי.  על הספר האחרון שלו כתב יפה מאוד אלי הירש כאן: http://elihirsh.com/?p=5121

הנה שיר יפה מתוכו:

אגרוף יופי

כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לִכְתֹּב שִׁירִים, לְהִתְעַמֵּל, לָשׁוּב וּלְגַדֵּל תַּלְתַּלִּים –

וַאֲנִי טוֹעֵן שֶׁטּוֹב לִי כָּכָה, כָּל עוֹד בְּנִי אוֹמֵר “יֹפִי, אַבָּא”

כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַכְנִיס אֶת הַמּוֹצֵץ לְכִיס הַמִּכְנָסַיִם.

וְזֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה,

הַמּוֹצֵץ גָּדוֹל וְהַכִּיס רָווּי קְפָלִים.

לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים קָטַפְתִּי לוֹ שׁוֹשַׁנָּה וְהִצְבַּעְתִּי עַל קִפְלֵי עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת,

שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָבָר, גַּם לֹא לֶאֱלֹהִים.

הַשּׁוֹשַׁנָּה הַזּוֹ הִיא הַסּוֹד הֶעָמֹק שֶׁל הַטֶּבַע! יָכוֹל הָיִיתִי לוֹמַר לוֹ,

אֲבָל שָׂמַחְתִּי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי דָּבָר לִתְחוּשַׁת הָרִאשׁוֹנִיּוּת.

אֲפִלּוּ עַל צֶבַע הַצֶּבַע לֹא הוֹסַפְתִּי מִלָּה.

רַק לָחוּשׁ אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה מִתְפַּתֶּלֶת בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ,

אֶגְרוֹף יֹפִי קָפוּץ וּמְרֻכָּז.

כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לִכְתֹּב שִׁירִים וַאֲנִי מְגַלֶּה אֶת הָעוֹלָם:

הִנֵּה פֶּרַח סַבָּא, שֶׁבְּפוּוּ אָרֹךְ מַתִּיז אֶת תַּלְתַּלָּיו, וְהִנֵּה פֶּרַח יֶלֶד צָהֹב

שֶׁבַּלַּיְלָה, כְּשֶׁיּוֹצֵא הַיָּרֵחַ, מִתְקַפֵּל פְּנִימָה בְּבַיְשָׁנוּת;

הִנֵּה עֵץ בְּרוֹשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הַדֻּבִּי לֹא יָכוֹל לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ

וְרַק שְׁרִיקָה שֶׁל עוֹרֵב

הַמְּחַפֵּשׂ אֶת אִמּוֹ, מַרְעִידָה אֶת עָלָיו;

וְהִנֵּה עֵץ פִיקוּס, שֶׁהוּא יָרֹק תָּמִיד וּמְכַסֶּה אֶת כָּל שְׂדֵרוֹת הָעִיר –

אָז אֵיפֹה הָאֵיקָלִיפְּטוּס, שׁוֹאֵל הַפָּשׁוֹשׁ בֶּן הַשְּׁנָתַיִם, וַאֲנִי צוֹחֵק, אֵין.

הָאֵיקָלִיפְּטוּס בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, רָחוֹק בְּאוֹסְטְרַלְיָה אַחֲרֵי הַגַּלִּים.

כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לְמִלִּים, אֲבָל אֲנִי מְגַלֶּה בַּדְּמָמָה אֶת רֵיחַ הָעוֹלָם,

אֶת זְהִירוּת הַסִּרְפָּד, אֶת לַהַט הַשֶּׁסֶק הַמִּשְׁתַּזֵּף

וְאֶת הַדְּקִירָה הַמְּתוּקָה שֶׁל הַדֶּקֶל הַגָּבוֹהַּ,

הַמַּכְאִיבָה יוֹתֵר מֵרֹמַח בַּרְזֶל אוֹ מֵעֵט נִנְעָץ בְּדַף נְיָר.

כִּי הַלֵּב שֶׁלָּנוּ עָמֹק, וּכְמוֹ הַשּׁוֹשַׁנָּה הוּא רָווּי סוֹדוֹת,

וְלֵךְ תְּנַסֶּה לְהַכְנִיס לְתוֹכוֹ מוֹצֵץ –

אוּלַי אָז תַּצְלִיחַ לִצְעֹק “יֹפִי, אַבָּא” וְלָרוּץ לִזְרוֹעוֹתָיו,

רָטֹב מֵאַהֲבָה.

מקדישה ל: הקונה נחמה, להורות מאוחרת, לנעורי נצח.

נורית זרחי: התקרה עפה

את נורית זרחי לא פגשתי כלל ומעולם,אבל את החיים שלי היא מלווה בסוד תמיד.  היא המציאה שפה פרטית  וחילקה לנו בנדיבות, שרק מי שאנחנו אוהבות יוכל להבין כמונו:

התקרה עפה / נורית זרחי

הַיַלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת כֹּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הַאֵם.
אֲבָל הַתִקְרָה עָפָה.
לָמָּה בָּאתֶם? שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ פְּנִימָה עִם שׁוּלֵיהֶם הַמְּנֻמָּרִים בַּנֶּצַח.
זוּזִי מֵהָאוֹר, אָמְרוּ סוֹרְגֵי הַשָּׁמַיִם, בִּגְלָלֵךְ הִפַּלְנוּ עַיִן בְּבֶגֶד הַבְּדִידוּת.
וְהֵם דָּחֲפוּ אֶת הַיַּלְדָּה לְתוֹךְ חוֹר הָאַין.
אוּלַי רְאִיתֶם פֹּה תִּקְרָה? שָׁאֲלָה הַיַּלְדָּה אֶת הַסּוּסִים שֶׁדָּהֲרוּ שָׁם בִּנְחִירִים רְתוּחֵי קֶצֶף.
זוּזִי מֵהַשּׁוּרָה, אֶת עוֹצֶרֶת בַּעֲדֵנוּ לִפְרֹם אֶת הַמֶּרְחַקִּים.
וְהֵם דָּחֲפוּ אוֹתָהּ לְתוֹךְ פִּי הַגֶּשֶׁם, שָׁם עָמְדָה הַתִּקְרָה.
מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה? זוֹ הָיְתָה טָעוּת מִצִּדֵּךְ לָעוּף, אָמְרָה הַיַּלְדָּה.
הַמְּאֻזָּן הוּא הַעֲמָדַת פָּנִים, אָמְרָה הַתִּקְרָה.
טָעוּת מִצִּדֵּךְ לַחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ לָךְ פָּנִים, אָמְרָה הַיַּלְדָּה.
זוֹ גַּם טָעוּת שֶׁיַּלְדָּה תִּרְאֶה תִּקְרָה עָפָה.
לְגַבֵּי מֵי שֶׁשּׂוֹנֵא הַעֲמָדַת פָּנִים, אֲנִי לֹא יָלְדָה, אָמְרָה הַיַּלְדָּה, וְדָחֲפָה אֶת הַתִּקְרָה לְמַטָּה.
בַּבַּיִת אָמְרָה הָאֵם תַּלְבִּישִׁי אֶת הַתִּקְרָה, סָרַגְתִּי לָהּ סְוֶדֶר.
טוֹעֶה מִי שֶׁחוֹשֵׁב, אָמְרָה הַיַּלְדָּה, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַלְבִּישׁ אֶת פֶּצַע הַבְּדִידוּת.

מתוך הספר התקרה עפה, הליקון, 2001

מקדישה ל:פטוניה, לשובה של התקרה ולאיחוי כל מה שדורש איחוי.


עינה ארדל: שירי אהבה לימים קשים

עינה, שתהיה לי בריאה, כמו שאומרים. עבדנו זמן רב יחד ושתינו זוכרות זאת בגעגועים, אפילו שעינה כמעט ושרפה אותי בעיניים כשהכעסתי אותה וזה קרה כמה וכמה פעמים. למדתי ממנה שאפשר להביא את הדברים הכי אינטימיים לאחרים, וגם למדתי ממנה שירים מדרום אמריקה. היא תמיד מזכירה לי את אמא שלי, כי בלי אודם כאילו אין טעם להראות את פנייך בציבור, וגם העור הלבן והחלק. בין שתינו, לפחות כשעבדנו יחד, אני הייתי המבוגר האחראי, וככה גם עצבנתי אותה לפעמים.

עינה ארדל- שירי אהבה לימים רעים

*

אֲנִי, שֶׁהַיִּיתִּי הַצְעָקָה בֶּחָזֶה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי
וְהַסְטִירָה בַּפַּרְצוּף שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי
וְהַתְּחִנָּה בַּקוֹל שֶׁל אָח שֶׁלִּי
וְהָלַכְתִּי שָעוֹת בָּיַעַר מַבִּיטָה בָּאֲדָמָה
וּמוֹצֵאת חוּלְצָה תְּלוּיָה עַל חֶבֶל בְּחָצֵר שֶׁל בַּיִת
וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ לְנַגֵּב בָּהּ אֶת הָאַף,
וּמַגִּיעָה לְבַיִת שֶׁקִירוֹתָיו עֲשׂוּיִים דְּמָעוֹת וְרָהִיטָיו עֲשׂוּיִים מִקַשׁ
וְעַל קְצֵה הַכִּסֵּא חִיכִּיתָ לִי בְּמַבָּט מַר.
אַחַר כָּךְ לָמַדְּנוּ תָּוִים, וְהַשְׁכֵנִים נִטְרְפוּ מִכְּלֵי הַנְגִּינָה
וּנְבִיחַת הַכְּלָבִים הִרְגִּיזָה אוֹתָנוּ כִּי הִזְכִּירָה לָנוּ דְּבַר-מָה.
אִמָּא הָיְתָה אוֹמֶרֶת: אִם שָׁכַחְתְּ, סִימָן שֶׁזֶה הָיָה שֶׁקֶר,
וַאֲנִי שָׁכַחְתִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים, וְגַם אֶת אִמָּא עַצְמָהּ.
וְהָעוֹרְבִים שֶׁנוֹעֲצִים אֶת רַגְלֵיהֵם בַּקִיר
מְקַרְקְרִים וּמֵעִירִים אוֹתִי מֵחֲלוֹמוֹת שֶׁמִתְהַפְּכִים בִּי
וְשָׁם הַיְתָּה אִמָּא, קְצָת עֲצוּבָה, יוֹדַעַת שֶׁהִיא חוֹלָה וְהוֹלֶכֶת אִתִּי
כְּפִי שֶׁלֹא הָלְכָה מֵעוֹלָם.

מתוך תערוכה – דיוקן עצמי

מקדישה ל: עידית מילים, להליכה עם אמא, לחלומות מתהפכים ולמוסיקה.

יאיר הורביץ: שירים ללואיס

יאיר הורביץ משורר היופי בעברית.

בשעת ההתבהרות

בְּשָׁעָה שֵׁשׁ לִשְׁעוֹן הָאָבִיב

לוּאִיס יַלְדַּת חֲלוֹם יָד

בְּיָד עִם אֲהוּבָהּ אֶת הַשְּׂדֵרוֹת תֶּחֱצֶה

וּתְדַמֶּה, הַכֹּל הִיא תְּדַמֶּה

לְשֶׁמֶשׁ.

וּבְפִנַּת רְחוֹב רָאשִׁי שֶׁל עִיר

הִיא בְּקִיוֹסְק קָטָן

תִּשְׁתֶּה וּתְדַמֶּה

לְכוֹס שֶׁמֶשׁ. אֲבָל

אֵם תַּרְחִיק בָּתִּים מִסְפָּר

אַרְאֶה לְלוּאִיס יַלְדַּת חֲלוֹם

אֶת אֶרֶץ הַצֵּל,

אַרְאֶה לָהּ אֶת אֶרֶץ הַצֵּל,

אַרְאֶה לְלוּאִיס יַלְדַּת חֲלוֹם אֶת אֶרֶץ הַצֵּל

בִּשְׁעַת הַהִתְבַּהֲרוּת.

מקדישה את השיר: לעופר. לכוס שמש או סתם לימונדה עם פרוסת עוגה אפויה בשעת ההתבהרות.

ברטולד ברכט: גלות המשוררים

מברטולד ברכט למדתי שאמנות לא חייבת לוותר על חריפות ועל מבט ישיר, גם לא להשוויץ כל כך בזה שהיא אמנות. שפוליטיקה היא עסק מכוער אבל גם כיעור כדאי לכתוב.

בני הצעיר שואל

בְּנִי הַצָּעִיר שׁוֹאֵל אוֹתִי: שֶׁאֶלְמַד מָתֶמָטִיקָה?

לָמָּה, אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר. שֶׁשְּׁתֵּי פְּרוּסוֹת לֶחֶם הֵן יוֹתֵר מֵאַחַת

תְּגַלֶּה גַּם כָּכָה.

בְּנִי הַצָּעִיר שׁוֹאֵל אוֹתִי: שֶׁאֶלְמַד צָרְפָתִית?

לָמָּה, אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר. הַמְּדִינָה הַזֹּאת שׁוֹקַעַת. רַק

שַׁפְשֵׁף בְּיָדְךָ אֶת הַבֶּטֶן וּתְמַהּ

וְיָבִינוּ אוֹתְךָ.

בְּנִי הַצָּעִיר שׁוֹאֵל אוֹתִי: שֶׁאֶלְמַד הִיסְטוֹרְיָה?

לָמָּה, אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר. לְמַד לִתְקֹעַ אֶת רֹאשְׁךָ בַּאֲדָמָה

אָז אוּלַי בַּסּוֹף תִּשָּׁאֵר.

כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר, לְמַד מָתֶמָטִיקָה,

לְמַד צָרְפָתִית, לְמַד הִיסְטוֹרְיָה!

מקדישה ל:מיכל יפה, למנה גדושה של שכל ישר, לחיסון רב פעמי ומציל חיים כנגד מתקתקות מופרזת.

מאיה אנג’לו: אני יודעת למה הציפור בכלוב שרה

לפני יותר מעשרים שנה קיבלתי ממיכל לוי ספר שירים של מאיה אנג’לו. מה שאהבתי בשירים שלה, שהם המנונים. חרוזים ומילים פשוטות. פעם משוררת אחת מאוד מפורסמת וחשובה שאלה אותי מי זאת מאיה אנג’לו, וכמעט שאמרתי לה שהיא טיפשה. אבל לא אמרתי בקול רם.

יש תרגום בעברית, אבל המקור יותר טוב סורי בייבי:

Phenomenal Woman

Pretty women wonder where my secret lies

I’m not cute or built to suit a fashion model’s size

But when I start to tell them

They think I’m telling lies

I say

It’s in the reach of my arms

The span of my hips

The stride of my step

The curl of my lips

I’m a woman

Phenomenally

Phenomenal woman

That’s me

I walk into a room

Just as cool as you please

And to a man

The fellows stand or

Fall down on their knees

Then they swarm around me

A hive of honey bees

I say

It’s the fire in my eyes

And the flash of my teeth

The swing in my waist

And the joy in my feet.

I’m a woman

Phenomenally

Phenomenal woman

That’s me

Men themselves have wondered

What they see in me

They try so much

But they can’t touch

My inner mystery

When I try to show them

They say they still can’t see

I say

It’s in the arch of my back

The sun of my smile,

The ride of my breasts

The grace of my style

I’m a woman

Phenomenally

Phenomenal woman

That’s me

Now you understand

Just why my head’s not bowe.

I don’t shout or jump about

Or have to talk real loud

When you see me passing

It ought to make you proud

I say

It’s in the click of my heels

The bend of my hair

the palm of my hand

The need of my care

‘Cause I’m a woman

Phenomenall

Phenomenal women

That’s me

מקדישה ל: לייזה פאנלים על הפרסונה הפנומנלית.
את מאיה אנג’לו אני מקדישה גם לכל בלוגרית ובלוגר של סלונה על הפרסונה הפנומנלית. ואם תפגשו פעם מישהי שתגיד לכם שכבר הקדשתי לה את השיר, אז תגידו לה שחיה מקדישה את השיר הזה לכל הפנומנליות.

את כל השירים העתקתי מהרשת, מקווה שלא הפרתי זכויות יוצרים, זו בכלל לא רשימה לפי שום כללים, משום בחינה, אה, וגם הורדתי למאיה אנג’לו את סימני הפיסוק כי לא הסתדרתי איתם.

ובכל זאת, שנה טובה

לגלי, לפטוניה, לעידית, ליעל, למאיה, לאביגיל, לדידי, לרונית, לאימי, לשיר, לחגית, לשרית, לאורלי, לארז, לשיר, לכל הבלוגרים והבלוגריות של סלונה. לכולן כולן.

עוד מהבלוג של חיה לוי

תצוגה מקדימה

ימים קשים

. תמצית האירועים מיום ראשון לפני כשבוע: נכנסתי לכיתה וביקשתי מהתלמידים  לעבור בשקט לכיתה אחרת, שיש בה ברקו, כדי שנוכל לראות סרטים שחלק מהם הכינו. ברגע שיצאתי מהכיתה קם קול שאגה. התלמידים צרחו בכל כוחם, כי זה היה להם...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ההצלחה המסחררת והלא מדוברת של החינוך בישראל

השקרים המוסכמים . . יש כמה רעיונות שמתייחסים אליהם כאל אמת כללית. למשל, שמערכת החינוך לא מצליחה למלא את תפקידיה. למשל, שרמת המורים שלנו נמוכה. למשל, שכולם מעוניינים בחינוך טוב כי הוא תנאי לחברה תקינה ולשגשוג...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לשון המורות

. "שְׂפַת אֵלִים חֲרִישִׁית יֵשׁ, לְשׁוֹן חֲשָׁאִים, לֹא-קוֹל וְלֹא הֲבָרָה לָהּ אַךְ גַּוְנֵי גְוָנִים; וּקְסָמִים לָהּ וּתְמוּנוֹת הוֹד וּצְבָא...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה