הבלוג של חיה לוי

חיה'לה

שירה, חינוך, ספרות ורשימות אחרות

עדכונים:

פוסטים: 428

עוקבים: 86

החל מיולי 2010

לבטל את המיצ”ב, לבטל את הבגרות בספרות, ואיך זה קשור לשד העדתי.

12/08/2013

,,

עמית ודביר בתערוכה שיצרו בה בעצמם, המציגה אירועים תנכ”יים בפרוייקט משלב אמנות והיסטוריה, בית שמש, 2010 (המורות יוזמות ומנהלות הפרוייקט – ענת אליה ויוליה רבסקי)

עשרים ושש שנים אני לומדת, קוראת ומנסה ליישם חדשנות חינוכית: פררה, גארדנר, פרקינס, קורצ’אק, ניל, קוראת ספרים, שומעת הרצאות, מייצרת בהתאם שיעורים מראשי הקודח.

מסתבר שכו- לם, מנחי מורים, מורים, מפקחות, מנהלות, – כו – לם חושבים שצריך להכניס חדשנות חינוכית להוראה וללמידה.

וכו – לם מדברים על המחסום של התיכון. כשמגיעים לתיכון, פתאום חדשנות אינה אפשרית.

וכו- לם יודעים למה – זה בגלל הבגרויות. הבגרויות מאיימות כל כך על הרצון לחדש ולהשכיל, עד כדי כך, שיש מורים רבים שסבורים שצריך ללמד את החומר לבחינות הבגרות שאליהן ניגשים בי”א או בי”ב, כבר מכיתה ט’.

יש מורים המלמדים בבית הספר היסודי מושגים הנוגעים לניתוח יצירות ספרות בבגרות שאליה ניגשים בי”א או בי”ב.

מורה המעוניינת ללמד ולבחון את הישגי התלמידים באמצעות פרויקטים או עבודות, תשמע תמיד מההורים, מהתלמידים או מעמיתותיה לצוות – אבל הם צריכים ללמוד להתמודד עם בחינות.

גם בתי ספר חדשניים שאותם אני מכירה, כמו קדמה בפת או תיכון ברנקו וייס בית שמש, שחרתו על דגלם במשך שנים ארוכות למידה אחרת – “עוזבים הכל” לקראת הבגרויות ומתחילים להריץ תקצירים, סיכומים ושאר דרכי שינון, לקראת הבחינות, שכולם יודעים שהן ה- כ-י חשובות.

בתי ספר “רגילים” עושים אותו דבר, וגרוע מכך.

כו- לם יודעים שזו מחלה, מפני שלמידה שלא מוחקת את עולמם של התלמידים והתלמידות, הוראה שמובילה לשליטה במיומנויות כמו קריאה וכתיבה והוראה שמאפשרת למי שלומדת לברר מה מעניין אותה בכלים של חשיבה ביקורתית, הוראה שמעודדת יצירת ידע ולא רק שימורו – כל אלה אינן יכולות להתקיים בתרבות הלמידה סביב בחינות הבגרות כפי שהיא היום.

שנים רבות סבלו מורות שייחלו לשינוי חינוכי עמוק, מחלחול בחינות הבגרות להוראה, בצורת ציפיות מורות, הורים ותלמידים, ובצורת מבחני מיצ”ב,  בהם משקיעים משאבים עצומים כדי לקבל נתונים שקריים.

במסגרת העניין שלי בפדגוגיה אחרת, נסעתי לסן דייגו, מקום עלייה לרגל למורים ישראלים רבים בזכות רשת בתי הספר היי טק היי, וראיתי דוגמאות יפהפיות של הוראה אחרת, בעיניים כלות. איך הצליחו להגיע בסן דייגו ללמידה רב תרבותית, לא ממיינת, שיש בה חוויה מרתקת ונפלאה, ושכמעט כל התלמידים שמשתתפים בה מצליחים להגיע לאוניברסיטה?

בזכות הרבה גורמים, אחד מהם הוא שבארה”ב, למשל, את יכולה לגשת למבחני סיום תיכון בלי ללמוד שבעה מקצועות חובה. כל מה שבודקים זה את השליטה שלך בשפה ובמתמטיקה.

מתוך פרוייקט למידת היסטוריה דרך דפי פייסבוק, בית שמש, 2011

.

.

שר החינוך, הרב שי פירון, שאני רחוקה מלתמוך בעמדותיו הפוליטיות או במפלגתו “יש עתיד”, יזם מהלך מרחיק לכת, מהלך שבלעדיו אי אפשר שיקרה כאן שום שינוי מהותי בשיטת ההוראה ויותר מכך – במידת השוויון וההגינות שבמערכת.

הוא יזם מהלך של ביטול חובת ההיבחנות במקצועות היסטוריה וספרות.

.

מיד נזעקו אנשים טובים ויקרים, ביניהם אהובי נפשי, על הפגיעה בהשכלה ובתחומים ההומאניים. ועוד הגדילו לעשות וביכו את התרבות העברית ואת דמוקרטיה הישראלית.

אלא שצריך לזכור עובדה פשוטה.

במדינת ישראל כמעט כל חובת ההיבחנות היא על מקצועות הומאניים.

תלמיד יהודי בישראל חייב להיבחן באזרחות, בהיסטוריה, בספרות, בלשון, באנגלית ובמתמטיקה. ועוד, לקבל ציון פנימי בתרבות ישראל ובחינוך גופני.

באופן מוזר, דווקא המקצועות המבוקשים והאהובים בתיכון אינם ברשימת מקצועות החובה:

אמנות, תיאטרון, ביולוגיה, מחשבים, ערבית ועוד ועוד, נלמדים בהתלהבות ובשמחה, בעוד שמקצועות החובה נתפשים כבזויים וכמיותרים.

איך זה קורה?

נסו להושיב כל יום ילד ליד קערת סלט גדולה וטרייה, וכפו עליו לאכול ממנה. תגדילו לעשות אם תערכו את הניסוי שלכם במבנה בית ספר, בכיתה של ארבעים תלמידים. מה דעתכם, האם הילד יצא מבית הספר חובב סלטים? או יקיא את נשמתו בכל פעם שיראה איזה דבר ירוק?

נוסף לכך, האם הילד יוכל בכלל לחוש בטעמם של הירקות בסלט, כשיתחב אותם בחוסר רצון לפיו?

כמה מילים על השד העדתי: בשבילי, אבן גבירול הוא נשמת אפה של השירה העברית. היכנסו איתי בבקשה לכיתת אתג”ר בעיר בישראל, נגיד, במקרה, קריית מלאכי.

..

בואו נניח שהכיתה הזו מאוכלסת בתלמידים מזרחים, רוסים ואתיופים. בכיתת אתג”ר מלמדים לעיתים קרובות ספרות בתיכון רק במשך שנה, כי לתלמידים קשה לעמוד בשיממון הלמידה לבגרות במשך זמן ארוך ומכיוון שהחומר לא רלבנטי להם, הם שוכחים אותו במהרה.

אז במשך שנה או חצי שנה, לעיתים במשך שלושה שבועות או שלושה ימים, לומד התלמיד הרוסי / האתיופי / המזרחי בכיתת האתג”ר בע”פ סיכום טרחני לשיר נהדר של אבן גבירול,  שהורד מהרשת, ונגרם עוול כפול ומכופל – פעם למשורר הנפלא, פעם לתלמיד שלא מתעניין בו, ופעם למורה שיוצאת מדעתה ולא מבינה למה התלמידים כל כך אדישים.

המורה מצידה, מתחילה לפתח תיאוריות על הקשר בין מנטליות תרבותית, מאמץ והצלחה בלימודים, לפעמים גם בטוחה שהתלמידים שלה לוקים מאוד באינטליגנציה.

ועוד לא כתבתי מילה על התלמידים הערבים.

תארו לכם שבמקום כל זה התלמידים בכיתת האתג”ר והמב”ר ישולבו בכל הכיתות, כי לא יהיה צורך למיין ע”פ מיומנויות כתיבה וקריאה, והם יוכלו לחקור את הנושאים שמעניינים אותם במגוון דרכים –  בין אם זו אופנה, כדורגל, מורשת אתיופיה או מדוע חם כל כך בקריית מלאכי בקיץ.

נכון, להפסיק לחייב בחינות בספרות ובהיסטוריה זה מפחיד מאוד. מה יהיה הדבק שיחבר בינינו מבחינה תרבותית? מה יהיה המכנה המשותף? והאם נגיע לעולם שבו אנשים יהיו בורים גמורים?

אך אנו חייבות להתגבר על החשדנות והפחד. חייבים לתת למורים לעשות מה שדורשים מהם כל השנים, בלי שעד כה היו תנאים מתאימים לכך – להלהיב, ללמד לחקור, ולעבוד עם התלמידים שבחרו ללמוד איתם מתוך עניין או התלהבות אחרת.

אנשי הרוח במדינת ישראל חייבים להתגבר על המחלוקת הפוליטית ועל הסלידה האוטומטית מ”יש עתיד”, כדי להבין שביטול חובת ההיבחנות הוא צעד הכרחי להחייאת מדעי הרוח בישראל.

לצד ביטול זה חייבים להיעשות צעדים משלימים. המקצועות ההומאניים דיממו שעות ומשאבים במשך שנים רבות, בעיקר בחטיבת הביניים. צריך להחזיר את המשאבים הללו כדי להחזיר את האמון של המורים, ואת האפשרות לחנך לאוריינות.

צריך גם למצוא הסכם עבודה מתקבל על הדעת למורים שפרנסתם היא על הכנה לבגרות בספרות. כיוון אפשרי ונחוץ לדעתי, הוא המרת הבחינה (האיומה) בלשון, לבחינה ברמת חמש יחידות בשפה עברית, שתכלול גם בקיאות ביצירות ספרות. בקיאות, לא ניתוח גווית היצירה למוות. כדוגמת הבגרות לאנגלית.

תנו לתלמידים יצירות ספרות נהדרות. קראו להם מהן, תנו להם לקרוא מהן בעצמם, הראו להם סרטים ותנו להם לחקור את תרבותם ואת עולמם, אבל אל תדחפו אותן לפה שלהם עד שיקיאו.

לא כל דבר צריך לאכול מתוך תשוקה, אבל שוקולד – כן.

לא כל דבר צריך ללמוד מתוך הנאה גמורה, אבל ספרות – כן.

.

אם לא השתכנעתם שיש כאן ניסיון כן למהלך גדול וחשוב של שינוי ההוראה והלמידה, אז ממש הערב הודיעו שמבטלים גם את הילד החוקי והמכוער של הבגרויות – המיצ”ב. ברוך שפטרנו מעונשו של זה!

עוד על נזקי המדידה לחינוך: אור קשתי  ב”הארץ”.

עוד מהבלוג של חיה לוי

תצוגה מקדימה

ימים קשים

. תמצית האירועים מיום ראשון לפני כשבוע: נכנסתי לכיתה וביקשתי מהתלמידים  לעבור בשקט לכיתה אחרת, שיש בה ברקו, כדי שנוכל לראות סרטים שחלק מהם הכינו. ברגע שיצאתי מהכיתה קם קול שאגה. התלמידים צרחו בכל כוחם, כי זה היה להם...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ההצלחה המסחררת והלא מדוברת של החינוך בישראל

השקרים המוסכמים . . יש כמה רעיונות שמתייחסים אליהם כאל אמת כללית. למשל, שמערכת החינוך לא מצליחה למלא את תפקידיה. למשל, שרמת המורים שלנו נמוכה. למשל, שכולם מעוניינים בחינוך טוב כי הוא תנאי לחברה תקינה ולשגשוג...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לשון המורות

. "שְׂפַת אֵלִים חֲרִישִׁית יֵשׁ, לְשׁוֹן חֲשָׁאִים, לֹא-קוֹל וְלֹא הֲבָרָה לָהּ אַךְ גַּוְנֵי גְוָנִים; וּקְסָמִים לָהּ וּתְמוּנוֹת הוֹד וּצְבָא...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה