הבלוג של חיה לוי

חיה'לה

שירה, חינוך, ספרות ורשימות אחרות

עדכונים:

פוסטים: 428

החל מיולי 2010

רשימה על שיר אחד: שרון אס, “עלי לכתוב עלייך”

23/03/2013

נוף זה, כותב אנטואן דה סנט אכזופרי, הוא בעיני היפה ביותר בעולם. זהו המקום שבו הנסיך הקטן הופיע, וגם נעלם, והוא משורטט כשני קווים, שהם גבעות חול.

נוף זה, הוא בעיני היפה ביותר בעולם, כותב נתן יונתן, מתחת לתמונת המדבר שבו נפל בנו ליאור.

“עלי לכתוב עלייך”, הן בעיני המילים היפות ביותר והעצובות ביותר בעולם.

הן לא המילים שלי. כתבה אותן שרון אס.

זהו פוסט לפסח, אך אינני יודעת להסביר מדוע דווקא עכשיו או מדוע דווקא פסח. כלומר, אינני מעוניינת להסביר.

עלי לכתוב עלייך, אומרת לעצמה שרון מ. כשהיא כותבת על אמה שנפטרה לפני שנה. ואז היא כותבת על קינוח מתוק או על אהבה גולמית.

עלי לכתוב עלייך, אומרת עידית לאם אחרת, וכותבת על אבק וכעס.

עלי לכתוב עלייך, אומר לעצמו עופר, וכותב מרק.

עלי לכתוב עלייך, אומרת לעצמה טלי. אך היא דוחה זאת, מפני שהיא חולה.

כך אני מדמיינת את המילים שמניעות את המילים.

עלי לכתוב עלייך, אני מפזמת לעצמי מנגינת מילים, וכותבת בלי לרצות להסביר שום דבר.

האם מותר לכתוב מחדש מילים של אחרות?

האם מותר לכתוב מחדש מילים שכבר הופיעו, בסדר המדויק הזה?

עלי לכתוב עלייך, אלה מילים של קינה. ושירה היא סוג של קינה. כלומר, בשבילי.

ראה שמש לעת ערב אדומה… הייתה פעם שמש, היא זרחה והפליאה, שקעה והעולם נעשה יתום. כך כתב משורר בודד לפני אלף שנה.

עלי לחלץ אותך מתוך מה שהיה, כי אחרת האין, כותבת שרון אס.

עלי לכתוב עלייך, מפני שילד אומר דברים וכך הוא מחלץ אותם מהחושך ומהאבן.

והגוף כולו מחילות שהן ארמונות חול עמוקים.

מחילות הן ארמונות חול עמוקים.

מחילות הן ארמונות חול עמוקים.

והם מתרוממים בסופה ולפתע,

שפירושו – הם נפערים בסופה ולפתע.

נדמה לפעמים ששירה אינה יכולה לתאר מה שרק שירה יכולה לתאר,

אך היא יכולה.

מחרתיים ליל סדר. את כל החול שהתקומם בסופה טאטאתי  אתמול, וגירשתי מחוץ למפתן הדלת,

את החול, שיכול להיות מוערם כארמונות וכמחילות, להיות חול ולא חג, להיות אבק חמץ, שאפשר לכייר ממנו את הילד שאיננו, את הנערה שהייתה פעם, את החור הארמון.

עלי לכתוב עלייך, על כל הנס שקרה לי, ועל כל הצער שקרה לי, ועל כל החיים שהתלוו אליהם. עלי לכתוב עלייך, איך נהיית ונעלמת, כלומר, איך אני נהייתי ונעלמתי, והמילים תופשות את זה, או לא, כי העולם הוא באמת בלימה. עלי לכתוב עלייך, אך אני רק יודעת להעתיק מילים יפות לעצמי, כפי שציירתי לעצמי במחברת כשהייתי נערה בבית הספר העממי.

שרון אס, מתוך: “אם ההר נעלמה”, הליקון, 1998

עוד מהבלוג של חיה לוי

תצוגה מקדימה

ימים קשים

. תמצית האירועים מיום ראשון לפני כשבוע: נכנסתי לכיתה וביקשתי מהתלמידים  לעבור בשקט לכיתה אחרת, שיש בה ברקו, כדי שנוכל לראות סרטים שחלק מהם הכינו. ברגע שיצאתי מהכיתה קם קול שאגה. התלמידים צרחו בכל כוחם, כי זה היה להם...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

ההצלחה המסחררת והלא מדוברת של החינוך בישראל

השקרים המוסכמים . . יש כמה רעיונות שמתייחסים אליהם כאל אמת כללית. למשל, שמערכת החינוך לא מצליחה למלא את תפקידיה. למשל, שרמת המורים שלנו נמוכה. למשל, שכולם מעוניינים בחינוך טוב כי הוא תנאי לחברה תקינה ולשגשוג...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

קראי את גני תל אביב התלויים

צילום: צור שיזף באנתולוגיה קטנה מאוד בה אספה שירי אהבה*, הוסיפה לאה גולדברג אחרית דבר, ובה היא מספרת כי האוהב שצייר את צל אהובתו בחול, היה, לפי אגדה סינית עתיקה, האמן...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה