הבלוג של חי ערב

אחרי 50

למה דווקא אחרי גיל 50? מה עם אחרי גיל 40, או 60 ? אז ככה: אחרי גיל חמישים, שני אירועים מכוננים מסמנים לנו עצור, צומת לפניך: הילדים עוזבים את הבית, והוסת מפסיקה להופיע. והנה מה שזה אומר: הפרק שבו הילדים ממלאים את חיינו, נגמר. ומה... +עוד

למה דווקא אחרי גיל 50? מה עם אחרי גיל 40, או 60 ? אז ככה: אחרי גיל חמישים, שני אירועים מכוננים מסמנים לנו עצור, צומת לפניך: הילדים עוזבים את הבית, והוסת מפסיקה להופיע. והנה מה שזה אומר: הפרק שבו הילדים ממלאים את חיינו, נגמר. ומה עכשיו? מחשבות של בת אחרי 50, מאמנת אישית

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מינואר 2013

כשתקראי את הספר הזה תעברי חוויה לא פשוטה, שהיא סוג אחד של תשובה לשאלה

22/08/2013

זהו פוסט פרידה ממעמדי כקוראת ספרים וכמדווחת על החוויה לקוראות של סלונה. למרות שנהניתי מכל שלבי הפעילות המדוברת,  בוקר אחד קמתי ומצאתי שהבלוג שלי נעשה לבלוג ביקורות ספרים. וזו הרי לא הייתה כוונת המשוררת. אני מודה שכמעט כל קריאה לבלוגריות  לסוע, לנסות, לבדוק, להשתתף במיזם מסחרי כזה או אחר אני צריכה לעצור את עצמי מלקרוא: אני! (כך השתתפתי למשל בכנס פינוקים שעורכת מיקרוסופט לנשות הייטק ונהניתי, שחבל על הזמן. רק זה שהבלוג שלי מתמלא בפוסטים שלא מעניינים אף אחד, זה מבאס)  ולפעמים יש לי מחשבה לפתוח בלוג נפרד בעילום שם: איך שאני הייתי נהנית! נשארה רק השאלה האם יהיה מי שגם יקרא את הפוסטים הללו…

כשדיווחנו בחודש הקודם על חוויותינו בקריאת הספר  “בנות ריאד” חלק מהמדווחות בסלונה, חוו תסכול שנבע ממשפט יחצ”י  שהופיע בראש הכריכה הקדמית: “סקס והעיר הגדולה – מאחורי הרעלה”. המשפט עורר ציפיות שלא ממש באו לידי מימוש. איפה סקס ואיפה העיר? שאלו השואלות. וזה צבע את החוויה שלהן מהספר בצבע מסוים. אני עצמי לא חוויתי תסכול כזה מ”בנות ריאד”. אולי בגלל שבין אם זה סקס והעיר או רומן רומנטי, אני אוהבת.

לעומת זאת, הספר הנוכחי “אל הפינה האפלה ביותר” / אליזבת היינס, מתואר על הכריכה האחורית בטקסט יחצ”י כ”מותחן”. המילה הזו לבדה עוררה בי התנגדות וממש לא היה לי חשק אפילו לפתוח את הספר. וכל זאת לפני שקראתי אפילו מילה אחת. כשדווחתי על כך בקבוצת הקוראות, עוד כמה משתתפות דיווחו על תחושות מסויגות מה”מותחן”.  נדמה שפה, כמו בספר “בנות ריאד” הניסיון היחצ”י להרחיב את מעגל הקוראים הפוטנציאלים, בטענות מסוג שווא, גרם אצל חלק מהקוראות הטבעיות של ספר מסוג זה אי רצון להיכנס ואף דחיה.

אז לשם הבהירות: עבורי זה לא מה שאני מבינה במונח “מותחן”. זהו אמנם ספר שקשה להניחו מהיד, ויש אמנם שרידים חיוורים של רצח  בשני הדפים הראשונים,  ובסוף הספר מופיע “פתרון” אבל הסיפור לא רק לגמרי עומד בלי קלישאות שנחוצות לסיפור מתח, אלא עומד טוב יותר. אם מנכים עוד ניסיון או שניים להוסיף (בבחינת גורע) אלמנטים של ספרי מתח, זהו ספר שמתאר מבפנים איך אישה מוצלחת מכל בחינה הופכת לאישה מוכה, בצורה אמינה המשרה את החוויה גם על הקורא/ת ומשתפת אותה בזוועה המתהווה לאיטה.

הסיפור סוחף אותך עם הגיבורה אל עבר המקום הזה של להיות אישה מוכה מבלי לומר מילה פסיכולוגית אחת, לא על הקורבן ולא על המקרבן. וזה יפה. הגבר יוצא אמנם דמות שטוחה ולא מובנת, ולא מעוררת אמפטיה, אבל היי! מבחינתי זהו סיפור על אישה מוכה, ועל הדרך שהיא עושה עד למקום ההוא, ומבחינה זו, זה סיפור מרתק אמין וסוחף אל הזוועה ביחד עם הגיבורה.

אז אם שאלת את עצמך איך קורה שאישה נבונה, שווה, חכמה מוצאת את עצמה בעמדת האישה המוכה, תקבלי מושג כשתקראי את הספר הזה.

ושהוא כתוב מצוין כבר אמרתי?

עוד מהבלוג של חי ערב

תצוגה מקדימה

יופי של ספר

אז איך ומתי זה קרה שהטעם שלי בספרים הפך ל"בון טון" ? איפה הימים שחברים היו אומרים לי: אם את אוהבת את הסדרה/סרט/ספר הזה סימן שהוא לא יצליח? לא יודעת איך ולמה אבל הנה עובדה: הספרים המתורגמים של הוצאת כנרת, זמורה-ביתן שקראתי...

תצוגה מקדימה

ואם אני לא ברשימת 20 הפוסטים הנקראים ביותר, האם יש טעם להמשיך לכתוב בלוג?

והנה 5  השאלות המכוונות שלי: 1. כמה גולשות  אני רוצה שיקראו את מה שאני כותבת, בחודש, בשבוע, ביום? אז כמה גולשות אני רוצה שיקראו את הבלוג שלי? מיד בא לי בראש: כמה שיותר!  או...

איך תקבלי מאות לייקים ותכנסי לרשימת 20 הפוסטים הנקראים ביותר?

כשפתחתי את הבלוג שלי בסלונה, ליוו אותי חששות מהחשיפה הגדולה שתבוא עם פרסום הבלוג. אוי, תמימות קדושה! אחרי שעברו תחושות ההקלה והאכזבה המשולבות מהגילוי שהבלוג עצמו יכול להיות הפינה הכי סודית, הכי חשאית שלי, אם לא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה