התחלה….

איך התחלתי את כתיבת הפוסט הראשון שלי בבלוג, וניצחתי את עצמי.

בחורה עם מחשב נייד

אז זהו, אחת שתיים שלוש…מתחילה.

כל כך קשה לי להתחיל התחלות חדשות, וכל כך משמח אותי להתחיל אותן.

מזה זמן אני מאוד רוצה לכתוב בלוג. ברוך השם, יש לי מה להגיד…וכמו שרוצה לכתוב, ככה רוצה לעשות את זה "כמו שצריך". זאת אומרת  "ללמוד את הנושא" להבין, לדייק בכתיבה, לדייק בתמונות, לעשות הכי קרוב למושלם, אם לא מושלם. כי הרי "אין הזדמנות שנייה לרושם ראשון",  וכאן מתחילה הבעיה, שאם תישארו איתי עד סוף הכתיבה תבינו איך אני עושה "מסלול עוקף אני", וזה מה שהכי משמח אותי בפוסט הראשון הזה.

אז הבנתי שאני רוצה לכתוב בלוג, כי זה הדליק אותי באיזה ספר שקראתי והוקסמתי מהיותה "בלוגרית" (איזה מילה יפה), אז חיפשתי סדנה לכתיבת בלוגים,וגם מצאתי, ונרשמתי, והיא נדחתה, ואז היא היתה, וזה היה בזמן נורא לא נוח לי (עומס בעבודה) אבל הלכתי, ורשמתי, והקשבתי, והגבתי…. ושמרתי את כל החומר, וקראתי שוב,  והתלבטתי, מה יהיה אופיו של הבלוג, ועל מה אני רוצה לכתוב, ואיזה תמונות אני אשים, ואם זה מתאים…ושוב, החלטתי שאקח שעור פרטי, שבסופו יהיה בלוג, ושוב קיבלתי את כל המילים הנכונות, ואת  המיילים הנכונים וההפניות הנכונות, והבנתי דבר אחד-אם אני לא אתחיל, זה לא יקרה לעולם. ואם אני לא יעשה את זה במו ידי זה לא יהיה עשוי. ואם לא אטעה, לא אלמד. ואם זה  לא "ייצא עקום" לא תהיה לי הזדמנות לתקן.

אז כבר כמעט שבועיים חלפו מהמפגש המשובב שלי עם יעל כרמי שהנחתה אותי בסדנה לכתיבת בלוגים,  שנתנה לי את כל התמיכה וההכוונה, והבטיחה שתעזור בכל קושי בהמשך הדרך. וגם כתבה עלי כתבה קטנה בבלוג שלה -בלוג משלך- כ"ברכת הדרך"

כל יום אני מפנה לי זמן בלוח הזמנים  ליום המחרת , וכותבת  באותיות גדולות -קידום הבלוג, ומוצאת את עצמי עושה המון דברים מאוד חשובים (באמת..) ומגיעה ללילה, ושוב כותבת בתוכנית למחר- לטפל בבלוג.  היות שיש לי הכרות ארוכת שנים עם עצמי, שזה חלק מהעניין (אחגוג השבוע 58 קייצים)  אז בסיום אותו מפגש עשיתי לי תזכורת באווטלוק-לשבועיים אחרי  בלוג באויר!  ולהפתעתי ראיתי שזה יוצא בתאריך יום ההולדת, ושאכן, אין מתנה יפה וטובה מזו שאני יכולה להעניק לעצמי.

היום, שוב סיימתי את כל ה"צריכים" ושוב פיניתי זמן, וכבר כמעט התיישבתי, ובעלי אמר-בואי נצא לקנייה (אולי באמת אעלה תמונה של המקרר הריק?) ואמרתי לו ולעצמי-עכשיו מתחיל הבלוג! אז הוא ב"אושר עד", ואני מאושרת פה.

אז אם שרדתם איתי את כל הלידה הארוכה והמפותלת הזו, הבלוג עולה לאויר, ואני עולה ומתפתחת איתו"תוך כדי תנועה", ומבטיחה לי ולכם, שיהיה ממש נחמד, כי אצלי לא רק הבדים מדברים.  יש לי המון מה להגיד בהמון נושאים.

מדברת עם הבדים
מדברת עם הבדים
1meyrav2
מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.