הבלוג של מיכל

קרצינומה אהובתי

אני מיכל בת 33 נשואה + ילד מקסים בן ארבע. לאחרונה גילו לי סרטן בשד ומצאתי את עצמי כותבת פה בלילות הראשונים ללא שינה... מצאתי את הכתיבה מזקקת...מרגיעה ובעיקר משחררת! היום אני כבר אחרי טיפולים וניתוח מתמודדת עם ה"יום שאחרי"... +עוד

אני מיכל בת 33 נשואה + ילד מקסים בן ארבע. לאחרונה גילו לי סרטן בשד ומצאתי את עצמי כותבת פה בלילות הראשונים ללא שינה... מצאתי את הכתיבה מזקקת...מרגיעה ובעיקר משחררת! היום אני כבר אחרי טיפולים וניתוח מתמודדת עם ה"יום שאחרי" ומנסה לחזור לשגרה..:)

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מיולי 2010

חלמתי שאני קמה בבוקר ויש לי שיער ארוך שוב… חלמתי שאמא שלי עושה קרחת… חלמתי שאני מגיעה לסרט בקולנוע אורון בערד, נכנסת וכולם צוחקים עלי..

ופעם אחת חלמתי ככה לעצמי לא בשינה… אחרי שאכטה עמוקה יותר מהרגיל, שכל העולם סביבי, קצת כמו בסרט “טרומן שואו”, שכל זה בעצם סדרה אחת גדולה על החיים שלי… הרופא הוא שחקן בלבד שהחליט בגיל מבוגר להסב מקצוע מנגרות, עבר אודישיין בהצלחה והתקבל להיות הרופא שלי.. המשפחה שלי כולה קיבלה תפקידי מפתח ראשיים בלי אפשרות להתפטר (יש להם חוזה נוקשה עם אפס נקודות יציאה) אפילו השכנים שלי עברו אודישיין ושמחו נורא לגלות שהם נבחרו לשחק בסרט של החיים שלי…

נכון, זה נורא מגלומני, אבל תודו שזה נותן נקודת מבט מדהימה, מצחיקה ומיוחדת על החיים.. ובכלל על ההבנה שכל אדם בו אנחנו נתקלים בא ללמד אותנו משהו על עצמנו, משהו על העולם.. וקשיים… הם רק חלקים, פרי מוחו הקודח של הבמאי הראשי, על מנת להפוך את העלילה למעניינת יותר..

יום אחרי המחשבה הזו שעלתה לי נסעתי לטיפול.. האחות המקסימה אסתי חיטטה לי בווריד ואני רק דמיינתי אותה באודישינים… היא בכלל ניגשה לתפקיד אחר ובסוף קיבלו אותה להיות אחות… ואיך שהקימו את בלינסון – סט שלם רק לסרט שלי.. איזו השקעה… של מיליונים.. רק שהכל יראה לי אוטנטי..

ואיך בעלי שבכלל ניגש לתפקיד השותף לדירה ובטוויסט מטורף בעלילה הפך למאהב הלטיני שלי ובישיבת הפקה החליטו שהוא יציע לי נישואין.. הם בטח חשבו שזה יביא מלא רייטינג.. שלא לדבר על הטיול לפריז.. רק עבורי הם הקימו את כל העיר המדהימה הזו..

והסרטן.. פשוט עוד חלק בעלילה כדי לא לשעמם את הצופים.. להוסיף נופח דרמתי לדמויות ולהשיג יותר חסויות ממפרסמים…( לחברות התרופות יש מלא כסף)

אז אני זורמת ויכול להיות שזה שאני כותבת את זה עכשיו קצת הורס לבמאי של הסדרה את הקטע כי כאילו עליתי עליו.. אבל אני בטוחה שזה יראה מעולה בפרומואים של התוכנית “השבוע.. האם מיכל עלתה על הסוד הגדול.. רגע לפני החשיפה.. האם זה יהיה בפרק האחרון בתוכנית…מחר ב21:00 אחרי החדשות…”

ולא- לא השתגעתי לגמרי עדיין.. תחשבו על זה… כמה מצחיק זה לדמיין את המנתח שלי מנסה לעבור אודישיין…

_____________________

אז כמו שאמא שלי עדכנה בתגובות יש בשורות טובות.. הפטולוגיה של הניתוח יצאה נקייה לגמרי לכן אני לא אצטרך קרינה בכלל.. תסלחו לי שלא יצאתי לרחובות במחולות פשוט קצת כואב לי עדיין להרים את הידיים בצעד תימני.. או יותר נכון שמשהו בי עדיין מפחד לשמוח…

יומיים אחרי קבלת הבשורה המשמחת הזו קיבלתי עוד בשורה משמחת.. ישבתי אצל ההורים שלי כשהטלפון צלצל ועל הקו היתה רבקה מ”עזר מציון” .. “מה את עושה ב6.3 ??” היא שאלה אותי… ואני שממש לא ידעתי מה אני עושה עוד שעה עניתי שאין לי תוכניות מיוחדות ליום הזה..”אז אני שמחה לספר לך שאת נוסעת ללונדון לשבוע!!!!”…”מה את רצינית” שאלתי את רבקה שנשמעה מאוד רצינית..”כן, אני מאוד רצינית” היא ענתה לי …”ומה זה דורש ממני”.. שאלתי ובעצם התכוונתי לשאול כמה זה יעלה לי…”זה ידרוש ממך להעביר לי צילום דרכון ולבוא במצב רוח מרומם..”…

אמאלהההההההההההההה

אז היא המשיכה להסביר שנבחרו עוד כ20 נשים נוספות בערך באותה סטואציה ושכל מטרת הטיול היא לעשות לנו טוב וכייף.. שנראה הופעות ונעשה קניות ונבקר בבית של אורי גלר והכי מגניב שיובל סמו בכבודו ובעצמו מלווה אותנו…

“אז אני צריכה להביא איתי משהו??” ניסיתי שוב, רגע לפני סיום השיחה, לוודא שאין קאצ’ ושאחרי תחקירים אני אגלה שאני צריכה לשלם על משהו.. אבל לא… הם דואגים אפילו לביטוח… איזה מלכים!!…אני אגזים ואגיד שזה שימח אותי יותר מהשמחה הקודמת או שאולי פשוט הרשתי לעצמי לשמוח יותר..!!

מה שבטוח שהבנות צריכות להביא איתן הרבה פדים לטיול כי אני ויובל סמו באותו מקום- בטוח כולנו נשתין בתחתונים…!!

(הבשורות האפילו יותר טובות הן שאת רוב הבנות אני מכירה מהקבוצה בפייסבוק של “גם אני חליתי בסרטן שד” ומהקבוצה של ריפוי באומנות או בשמו “האתגר בוורוד” והן כולן בנות גדולות מהחיים והכי מדהימות שיש ואני בטוחה שיהיה פשוט סוף הדרך!)

כולי התרגשות ושמחה עמוקה בלב… אולי בכל זאת “יש אלוהים..”…

** או שהבמאי הראשי החליט להוסיף נופח קליל וכייפי לסדרה שהפכה אפורה וטרגדית מידי לאחרונה…

אני מודה מודה מודה…. פשוט תודה- עזר מציון אתם מדהימים!

_________________

בנתיים בכפר סבא נראית דמות חדשה ואפילו חברות טובות שלי התקשו לזהות את דמותי… (בכל זאת הן היו בלי משקפיים..):):) בקניון שאלו אותי אם יש לי נשק ולסבית אחת אפילו התחילה איתי… אני עדיין נבהלת שיש גבר זר במקלחת איתי כל פעם שאני קמה מהשירותים ומביטה על דמותי החדשה…כן… עדיין לא לגמרי התרגלתי ואני מרבה ללטף ליטופים המומים את הקוצים הקטנים שלי (אבל הי.. לפחות אני יכולה כבר להרים את היד לגובה הראש..:)

מבטיחה לעדכן על הטיול.. ואולי אפילו להעלות תמונות…

הרבה אהבה ושיר חמוד שתמיד תמיד עושה לי התרגשות – הנה הם באים ימים של שקט אחרי הרעש הגדול והנורא סוף סוף נצא אל החלון לראות את האדמה שבאופק… קיטש מרגש במייטבו!

עוד מהבלוג של מיכל

דורית

שישבת של כייף משפחתי והנאה צרופה... מהבוקר שנפגשנו על המשפחה למפגש סוף הקייץ שהפך כבר למסורת ומשם מקלחות זריזות להורים של האיש שלי.. ארוחה טובה חזרה הביתה.. סרט טוב.. בבוקר התפנקנו במיטה ואז נסענו לחברים לעלהאש... אוכל טוב,...

סוף זה תמיד התחלה...

בטח כבר כולכם יודעים שהתפילות שלנו לא נענו...ליבו הענק של דני פסק לפעום בשבת האחרונה... מילים ותיאורים מחווירים לעומת גודלו של האיש.. בלוויה היו 7000 איש ובכל יום ביקרו בבית חייט אלפי אנשים... הזוי כל כך בשבילי לשבת מול טלי...

ביום שאחרי..

היום שאחרי הוא בדיוק כמו היום שלפני, אני כבר לא מוגדרת חולה, אבל עדיין מרגישה ככה. ביום שאחרי אני כבר בלי בחילות אבל בהחלט בא לי להקיא ממה שעברתי.. ביום שאחרי כבר אין לי 14 שיחות חסרות אחרי שנת צהריים, ביום שאחרי אני סתם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה