הבלוג של מיכל

קרצינומה אהובתי

אני מיכל בת 33 נשואה + ילד מקסים בן ארבע. לאחרונה גילו לי סרטן בשד ומצאתי את עצמי כותבת פה בלילות הראשונים ללא שינה... מצאתי את הכתיבה מזקקת...מרגיעה ובעיקר משחררת! היום אני כבר אחרי טיפולים וניתוח מתמודדת עם ה"יום שאחרי"... +עוד

אני מיכל בת 33 נשואה + ילד מקסים בן ארבע. לאחרונה גילו לי סרטן בשד ומצאתי את עצמי כותבת פה בלילות הראשונים ללא שינה... מצאתי את הכתיבה מזקקת...מרגיעה ובעיקר משחררת! היום אני כבר אחרי טיפולים וניתוח מתמודדת עם ה"יום שאחרי" ומנסה לחזור לשגרה..:)

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מיולי 2010

האשפוז היה תענוג- באמת!!… קיבלתי תפריט מה אני בוחרת לאכול מחר.. נוף לים.. חדר לבד.. מחמם מגבות.. אחיות חתיכות שבאו לבדוק לי לחץ דם וחום כל ארבע שעות והרבה סמים.

היה כואב אבל הרבה פחות ממה שציפיתי, יד ימין שלי לא תיפקדה וההרגשה היתה כאילו הוציאו לי את כל הציצי כולל סביבתו ו 12 בלוטות לימפה ושמו לי במקומו שקית מניילון קשיח במיוחד…אה.. בעצם זה מה שקרה אז זה מסביר הכל בעצם..:)

שלושה שבועות לפני האשפוז קיבלתי את האישור המיוחל לקאנביס רפואי, לפני זה השגתי בעצמי ואני יכולה להגיד בפה מלא שלא הייתי עושה את זה אותו דבר בלי זה..

אני חושבת שבעיקר משחקת פה מהירות התגובה.. מרגישה רע- שאכטה ובשניה התחושה הרעה נרגעת… שום כדור לא נותן כזו תוצאה וכשמציק או כואב את רוצה פתרון מיידי ולא כדור שאולי יעזור עוד שעה..

עוד זה עזר לי בשינה- כדורי שינה עשו אותי מסטולה לגמרי גם ביום למחרת וכל הדברים הטבעיים שניסיתי עזרו אבל מהר מאוד השפעתן פגה…(אפרופו ממליצה על קלמנרבין)

עם האישור קיבלתי טלפון של מפיץ ליצור איתו קשר.. התקשרתי וענו לי מיד…לקח לי כמה שניות לארגן את המחשבה שלי כי אחרי הכל מעולם לא דיברתי עם דילר של סמים.. מה אומרים?… אז פשוט פתחתי את השיחה בלחש וקול מפוחד..”קיבלתי אישור של זה.. ורציתי לדעת איך מקבלים את זה..?”

ענתה לי בכלל בחורה שלקחה את הטלפון וחזרה אלי אחרי כמה שעות..

“איפה אני אוספת את החומר?” שאלתי אותה כשהיא התקשרה “אנחנו קוראים לזה תרופה..יש לך אופציה לקבל הדרכה ולאסוף את התרופה באברבנל  או שיבואו אליך הביתה להדרכה וגם יתנו לך את התרופה..” היא הסבירה

לא התאים לי לעבור הדרכה באברבנל- קצת גדול עלי חולת סרטן וגם משוגעת זה קצת יותר מידי בשבילי אז ביקשתי שהספק שלהם יספק לי את החומר הביתה.. סליחה- שהנציג שלהם יביא לי את התרופה הביתה.

אחרי כמה ימים הוא הגיע….והוא לא נראה כמו מה שדמיינתי…הוא הביא איתו קופסת פח עליה לוגו “שאיפה לחיים” ובפנים פרחים רייחניים במיוחד עם כמות שאמורה להספיק לי לחודש אך למעשה תספיק לי לעשרים שנה הקרובות לפחות…”יו…” הסתכלתי על יתר הדברים שהוא הביא והתלהבתי “אתם מביאים גם קסקונית??” (מכשיר שגורס את העלים) “אנחנו קוראים לזה גורס עלים”.. הוא תיקן.. והתחיל את ההדרכה

אז הוא לקח לו פרח קטן ושם בקסקונית (סליחה גורס עלים) והוציא מכשיר חמוד מהתיק “יו.. מה זה? באנג??” שאלתי “אנחנו קוראים לזה מקטרת עישון..”..הוא תיקן אותי…. “אוקי אז אני בעצם לוקחת שאכטה מהמקטרת עישון ישירות??” ניסיתי לקצר לו את ההדרכה… “אנחנו מעדיפים לקרא לזה שאיפה ולא שאכטה..” הוא שוב תיקן אותי ואני התחלתי להשתעשע לגמרי מכל הקטע…

הוא הסביר איפה לשים מה והגיש לי את המקטרת…”מה???? עכשיו לוקחים שאכטה??..אה… נשימה.. אה שאיפה..??…”  נבהלתי קצת בעיקר לעשן לידו… “כן כן..זה חשוב לנו לראות…(ואני כבר בעניינים נושמת שואפת ובעיקר מרגישה הרבה יותר קלה)…

אחרי הכל הוא אפילו רשם לי קבלה והחוויה הוכרזה לה כאחת המצחיקות שחוויתי (או שהחומר ממש טוב.. והוא ממש טוב..)
_____________

אז חזרה לבית החולים…. הכי עזר לי בערב לישון שאיפה אחת לחיים… זה הרגיע לי את הגוף ועזר לי להרדם.

ביום שבת הגיעה רופאה תורנית מוינקלר לביקורת ולצערי הייתי חייבת להתמודד עם מה שדחיתי עד אז.. פתחתי חולצה והיא הביטה ביצירה והתפעלה..”איזה יופי.. איזה עבודה יפה.. זה נראה מעולה…” אני השפלתי מבט מפחדת להסתכל והצצתי…. דמעות מילאו את עייני בשניות.. “מה יפה???…זה יפה??.” בקושי הצלחתי לדבר…יש לך עניים רציתי לשאול אותה אבל ידעתי שזה לא ממש יפה להגיד…”את שלושה ימים אחרי ניתוח.. זו תוצאה מעולה.. אני יכולה כבר לראות איך זה יראה אחרי… זו ממש תוצאה יפה..את צריכה להיות מאוד רגועה עכשיו… זה יראה מדהים!”…

כשהיא הלכה ניסיתי לדבר עם עצמי ולשכנע אותי שהיא צודקת… הנפש שוב ברחה לה מהגוף והסתכלה עליו מהצד פצוע וכואב…עם ראש מגולח כמו חיה… הסתכלתי על עצמי מהצד וריחמתי על עצמי..

שאכטה אחת ליד החלון ופרק מהאח הגדול והכל נשכח..

________

אני כבר שבועיים אחרי בדיוק… מרגישה איך כל יום שעובר הצל שלי מבקש לחזור לגוף..ואני מאפשרת לו…לאט לאט האנרגיות עולות והצבע חוזר לפנים!! וככל שהוא חוזר אלי אני מרגישה גבוהה יותר ויפה יותר ועם כוחות על!!

רציתי לשים לכם את השיר פחות אבל עוד כואב של פוליקר אבל בסוף החלטתי על הצל שלי ואני תקשיבו למילים.. (אף פעם לא ממש הקשבתי להם אבל זה ממש מרגיש לי כמו שאני מרגישה עכשיו)

עוד מהבלוג של מיכל

דורית

שישבת של כייף משפחתי והנאה צרופה... מהבוקר שנפגשנו על המשפחה למפגש סוף הקייץ שהפך כבר למסורת ומשם מקלחות זריזות להורים של האיש שלי.. ארוחה טובה חזרה הביתה.. סרט טוב.. בבוקר התפנקנו במיטה ואז נסענו לחברים לעלהאש... אוכל טוב,...

סוף זה תמיד התחלה...

בטח כבר כולכם יודעים שהתפילות שלנו לא נענו...ליבו הענק של דני פסק לפעום בשבת האחרונה... מילים ותיאורים מחווירים לעומת גודלו של האיש.. בלוויה היו 7000 איש ובכל יום ביקרו בבית חייט אלפי אנשים... הזוי כל כך בשבילי לשבת מול טלי...

ביום שאחרי..

היום שאחרי הוא בדיוק כמו היום שלפני, אני כבר לא מוגדרת חולה, אבל עדיין מרגישה ככה. ביום שאחרי אני כבר בלי בחילות אבל בהחלט בא לי להקיא ממה שעברתי.. ביום שאחרי כבר אין לי 14 שיחות חסרות אחרי שנת צהריים, ביום שאחרי אני סתם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה