הבלוג של מיכל

קרצינומה אהובתי

אני מיכל בת 33 נשואה + ילד מקסים בן ארבע. לאחרונה גילו לי סרטן בשד ומצאתי את עצמי כותבת פה בלילות הראשונים ללא שינה... מצאתי את הכתיבה מזקקת...מרגיעה ובעיקר משחררת! היום אני כבר אחרי טיפולים וניתוח מתמודדת עם ה"יום שאחרי"... +עוד

אני מיכל בת 33 נשואה + ילד מקסים בן ארבע. לאחרונה גילו לי סרטן בשד ומצאתי את עצמי כותבת פה בלילות הראשונים ללא שינה... מצאתי את הכתיבה מזקקת...מרגיעה ובעיקר משחררת! היום אני כבר אחרי טיפולים וניתוח מתמודדת עם ה"יום שאחרי" ומנסה לחזור לשגרה..:)

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מיולי 2010

1. אנרגיות חיוביות- נכון שכולם אומרים את זה… נכון שבכל בספרים האלו שקיבלת יום אחרי גילוי המחלה כתוב את זה… אני חוויתי את זה על בשרי… ישבתי מול איש ממוסד ממשלתי כל שהוא שלא אציין את שמו, הגעתי במצב רוח וגוף טוב מאוד ותהיתי איך אצליח לשכנע אותו שאני גם מרגישה רע לפעמים, התחלתי לדבר על ההרגשות הרעות והתחלתי ממש תוך שניות להרגיש אותם אמיתי על הבשר… בסוף המפגש רצתי לשירותים להקיא… אמיתי.

אז מחשבות ואנרגיות חיוביות- לא משנה מאיפה תשאבי אותם..  וזה מוביל אותי לטיפ הבא:

2. התרחקי מחברים/ חברות / ספרים/ סרטים / מקומות שעושים לך רע-  וזה כולל גם אתרים עם מידע, סטטיסטיקות וסיפורים מבהילים (אני תמיד לפני שמישהו התחיל לספר לי סיפור שאלתי אם הוא נגמר טוב.. אם הוא נגמר רע שישאר אצל הנחמד שהחליט לספר לי אותו..:)

3. מנגד התקרבי לכל מוקד שעושה לך טוב… אני ראיתי מלא פרקים של עדי אשכנזי, סדרות מצחיקות, סרטים מצחיקים.. עשיתי דברים שאני אוהבת ונפגשתי עם אנשים שעשו לי טוב!

משהו שאולי לא נראה לעצלנית כמוני כעושה טוב עשה לי פלאים לגוף- דווקא בזמן הטיפולים הלכתי שלוש פעמים בשבוע והייתי בכושר שיא..

4. נסי לעשות מהסרטן פרוייקט עד כמה שאפשר- לי היה דף עם הטיפולים הקרובים על המקרר וכל פעם אחרי שחזרתי מבית החולים שמחתי ללכת ולסמן וי… כל פעם קיבלתי טלפון מעודד מהחברה שלי לסרטן… “נו…רבע כבר עברת.. את קולטת שנשארו רק עוד עשרה טיפולים..” בקיצור להתייחס לעניין כפרוייקט ענקי שחייבים לעשות- המלצה חמה נוספת שקשורה זה הספר של עלית פישר שלא היה בתקופתי אבל אחרי שראיתי אותו פשוט חשבתי שחבל שהיא הוציאה אותו רק אחרי שהחלמתי..

5. עדכני את הסובבים אותך מה את רוצה… יהיו בנות שיעדיפו שיעזבו אותם לנפשם אולי… אני פשוט עשיתי סבב טלפונים ואמרתי לכולם… “אני זקוקה לתמיכה שלכם, אפילו שאני לא עונה לעשר שיחות ו15 סמסים תמשיכו לנסות אותי..אני אענה כשאוכל ובנתיים נעים לי לדעת שאתם לא שכחתם ממני…” וכך היה.. מהסביבה הקרובה יותר תסבירו מה יעזור.. אוכל מבושל, “שירותי הסעה” “שירותי העברת זמן”, או עזרה עם הילדים

6. התקופה הזו זה זמן מצויין לקנות איפור טוב, נעליים שתמיד רצית, בגדים נעימים ומחמיאים, עגילים וכל דבר שאולי לא הרשית לעצמך לפני זה.

7. נסי לא להיות לבד הרבה… וכשזה בכל זאת קורה שימי מוסיקה שמחה ותרקדי את עצמך לדעת…

8. תעזרי בכל דבר שיכול לעזור…. סדנאות, הילינג, שיאצו, דיקור, רפואה סינית.. כל דבר שיעשה לך טאאאאוב… אני הצטרפתי לקבוצה של ריפוי באומנות שניהולה של פסיכולוגית מדהימה שחוותה בעצמה סרטן שד, זה עזר לי מאוד, עכשיו הם הסבו את הפעילות לסדנאות התמודדות עם היום שאחרי ובשיאם נסיעה לטיול מגניב…ממליצה בחום… חוץ מזה הייתי אצל פסיכולוגית בסיום הטיפולים והלכתי למאמנת אישית עם נגיעה אישית בסרטן.. (שאני עדיין רואה אחת לשבוע)

חוץ מזה יש את הקבוצה המהממת בפייסבוק “גם אני חליתי בסרטן שד” שנפגשות ותומכות אחת בשניה.. יש כל מיני חוגים ותמיכה באגודה למלחמה בסרטן ובאחת מתשע (אין לי מושג לגבי איכותם כי לא ניסיתי)

9.  בהמשך להמלצה מספר שמונה… אני מבקשת להמליץ על קנאביס רפואי… זה הציל אותי בהרבה סיטואציות.. צריך להגיד לרופא שאת מתקשה להתמודד עם תופעות הלוואי ואמור להיות רופא בכל בית חולים שמטפל בענין.

10. אני כל הזמן שיננתי את המשפט “לא קיים המניאק שיכול לעצור את הזמן”… והמלצתי לאמץ אותו- זה מגעיל וקשה וכואב אבל זה ע ו ב ר.. השיער גדל, הכוחות חוזרים והחיוך יהיה גדול יותר מלפני!!

** המלצה אחרונה- קחי את כל ההמלצות שלי ושל אחרים בערבון מוגבל… כל אחת חווה את זה אחרת.. מה שעזר לי לא בטוח יעזור לך ומה שגורם לי אושר לא בטוח שיעשה לך טוב!!

פה בשבילך – מיכל

עוד מהבלוג של מיכל

דורית

שישבת של כייף משפחתי והנאה צרופה... מהבוקר שנפגשנו על המשפחה למפגש סוף הקייץ שהפך כבר למסורת ומשם מקלחות זריזות להורים של האיש שלי.. ארוחה טובה חזרה הביתה.. סרט טוב.. בבוקר התפנקנו במיטה ואז נסענו לחברים לעלהאש... אוכל טוב,...

סוף זה תמיד התחלה...

בטח כבר כולכם יודעים שהתפילות שלנו לא נענו...ליבו הענק של דני פסק לפעום בשבת האחרונה... מילים ותיאורים מחווירים לעומת גודלו של האיש.. בלוויה היו 7000 איש ובכל יום ביקרו בבית חייט אלפי אנשים... הזוי כל כך בשבילי לשבת מול טלי...

ביום שאחרי..

היום שאחרי הוא בדיוק כמו היום שלפני, אני כבר לא מוגדרת חולה, אבל עדיין מרגישה ככה. ביום שאחרי אני כבר בלי בחילות אבל בהחלט בא לי להקיא ממה שעברתי.. ביום שאחרי כבר אין לי 14 שיחות חסרות אחרי שנת צהריים, ביום שאחרי אני סתם...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה