הבלוג של הקפטנית

captainhocaptain

מצאתי בית חדש למילים שלי ואני אוהבת לארח עם מילים, זה אחלה כיבוד. אני = טל אשר, אישה, אמא, שחקנית וקפטנית במאמאנט תל אביב, מנטורית בשיטת סאן, אדם של אנשים

עדכונים:

פוסטים: 9

החל מדצמבר 2014

17/12/2017

hanuka2017

רק כשהייתי בתהליכי בניית הקבוצה בעונה הקודמת קלטתי שההצטרפות למאמאנט היא מחויבות לא קטנה בכלל. אני כבר הייתי כל-כך מושקעת בעניין וגם, אולי אף יותר משמעותי, הבנות שלי (אלו שאני הבאתי לעולם) כבר די גדולות אז היה/יש לי הרבה יותר חופש. תוסיפו לזה את הצורך (שאצלי הוא בגדר חובה) בפעילות גופנית וגם את העובדה שכבר רכשתי לא מעט חברות במאמאנט ותבינו למה זה נראה לי סביר לחלוטין להתאמן פעם בשבוע +משחקים +פעילויות לגיבוש הקבוצה +התנדבות לכל הפרויקטים שמאמאנט תל-אביב מעורבת בהם + אופציה לאיזה משחק ידידותי כלשהו+ סופ”ש מחנה אימונים לפחות פעם בעונה.

כמו שאמרתי, סביר לחלוטין.

חלק לא מבוטל מהשחקניות שלי (כן, הן שלי!) הן אימהות לילדים קטנים (ועובדות, ומחזיקות בית וכו’) ועבורן להיעדר אפילו ערב בשבוע באופן קבוע זה לא פשוט בכלל. אני הרי זוכרת את עצמי במקום הזה ויודעת שלא הייתי מסוגלת לעמוד בהתחייבות הרבה הרבה פחות מחייבת. העניין הוא שאצלנו במאמאנט תל-אביב אין רגע דל. יש את משחקי הליגה ה”שוטפים”, יש משחקי גביע, יש טורנירים למיניהם (למשל חנוכנט  שנערך אתמול באדיבות ועדת אירועים הבלתי נדלית) ובאמת שפע של פרויקטים של תרומה ועשיית טוב טהור. אז כששחקנית שלי אומרת לי שהיא מצטערת אבל היא לא מספיקה אפילו לעקוב אחרי מה שקורה, אני מבינה שזה עמוס ואולי גם מבלבל.

בדיוק בעניין הזה כתבה השבוע בקבוצת הקפטניות מיה גרניט, קפטנית ארן2, את הקטע ההורס הבא:

“אצלי הבנות מבולבלות, עשיתי להן קצת סדר:

את נוסעת לקשיש עם חנוכייה, נרות וסופגניות שאספת בהדר יוסף. לא לשכוח לפני לשים באוטו מזוודה עם ציוד לשלושה ימים, מעוז צור באנו חושך לגרש וכו’ וכו’..נפרדת מהקשיש ונוסעת לטורניר בירושלים. בדרך לירושלים עוברת בפנימייה ונותנת להם את 725 מארזי החנוכה שקנית. בדרך חזרה מירושלים את אוספת ניצול שואה ממבשרת לטיפול שיניים בבאר-שבע, לא לפני שעברת במעון לנשים מוכות.

לאחר טורניר חנוכנט שיתקיים באליאנס את אוספת את מחזיקי המפתחות של מאמאנט ונוסעת לטורניר באילת. בדרך לאילת את עוצרת ומורידה 50 חבילות מצות לקראת הפסח.

לא לשכוח לחדש דרכון לפני קפריסין, ולחסוך כסף לאיטליה.

האם עכשיו ברור?”

ולמה התמונה הזאת? כי מעבר לצחוק (ומעבר לרשת) מאמאנט תל אביב לא נחה לרגע וזו רק דוגמה אחת מני רבות. במהלך כל החג מגיעות ויגיעו שחקניות לביתם של קשישים החיים בגפם להדליק אתם נר ולשמח אותם. הנה מדגם ממה שהקפטניות דיווחו אחרי-

“חייבת לשתף שהייתה לנו חוויה מדהימה.  בדיוק יצאנו ממנו והוא היה מקסים חביב ומרוגש והילדים שלי שרו ורקדו שירי חנוכה ונהנינו מאוד!! תודה לכן שנתתן לי ולילדי את החוויה הזאת”

“חייבת לשתף גם! חוויה מרגשת ומעצימה לכל הצדדים הקשישה הודתה לנו שלא שוכחים אותה”

“בנות חזרתי עכשיו עם חברה מהקבוצה שלי מהדלקת נרות עם הקשישה שלנו. חוויה מעצימה ומאוד מרגשת. חושבת שיותר משאנחנו מעניקות להם אנחנו קיבלנו הרבה מהביקור ומהמעט שיכולנו לתת וזה מעט תשומת לב. לא מצליחה להירגע מההתרגשות ומהאור שהענקנו לה. חג שמח לכולן”

תמיד האמנתי שמעשה טוב נותן לאדם תחושה שהוא אדם טוב יותר וזה עושה נעים בבטן (וגם באגו).

שיהיה חג שמח ומלא מעשים טובים:-)

עוד מהבלוג של הקפטנית

תצוגה מקדימה

מישהו עוקב אחרי?

  רואים את התיבה הסגולה עם הנעץ? על זה אני מבקשת שתלחצו, אחרת איך תדעו שפרסמתי פוסט חדש, איך? אחרי שתלחצו, זה אמור להיראות ככה: ...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

זום אאוט

    פססססטטטט....,שחקניות? קפטניות? שומעות אותי?  תעשו שנייה זום אאוט ותגידו לי מה אתן רואות? אימא? שחקנית? הילדה ההיא שבכתה בשירותים כי בחרו אותה אחרונה? או היפה...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

יום האישה 2018

אז ככה: האמת היא שהייתי אמורה עכשיו להיות בלחץ אטומי כששטף הודעות וואצאפ מתקיף את הטלפון שלי, שבקושי עומד בעומס. היה לנו איזשהו חזון, אצלי לפחות הוא היה מאוד קיים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה