הבלוג של tsipi-artsi

ספרים על המדף

עדכונים:

פוסטים: 907

החל מדצמבר 2011

ספר חדש:

סוף העולם על פי דאעש מאת ויליאם מק’קאנטס

 

חזון אחרית הימים של ארגון המדינה האסלאמית

 

סוף העולם על פי דאעש” מאת ויליאם מק’קאנטס, בהוצאת דני ספרים, מביא את חזון אחרית הימים של ארגון המדינה האסלאמית. ארגון זה הוא אחד הארגונים הג’יהאדיסטיים הקטלניים והמצליחים בהיסטוריה המודרנית. עשרות אלפים מאנשי הארגון זורעים הרס ואימה בעריהן וכפריהן של סוריה ועירק, ובדרכם רוצחים גברים, משעבדים נשים וילדים ועורפים את ראשיהם של שבויים. תחת הדגל השחור, ארגון דאע”ש מפיץ את הטרור שלו ברחבי המזרח התיכון ואף מעבר לו, אל אירופה והעולם כולו.

כיצד מצליח הארגון למשוך אליו כל כך הרבה מתנדבים ולכבוש אזורים נרחבים כל כך? כיצד הוא רותם את רעיונות האסלאם לצרכיו האכזריים והאפוקליפטיים?

וויליאם מק’קאנטס, עיתונאי חוקר רב מוניטין, מתבסס בספר זה על מקורות אותנטיים בערבית, כולל טקסטים דתיים קדומים ומכתבים סודיים של אל-קאעידה ודאע”ש שרק אנשים מעטים לפניו קראו, כדי לבחון כיצד להט דתי, חישובים אסטרטגיים של חזרת האימפריה האסלאמית לגדלותה ונבואות של יום-הדין חברו יחד כדי ליצור את הארגון הרצחני והמאיים הקרוי ארגון המדינה האסלאמית.

הספר כולל הקדמה למהדורה בעברית מאת ג’קי חוגי.

הקדמה למהדורה העברית / מתוך הספר

 

בסדרת התבטאויות אחרי המלחמה בעזה בקיץ 2014 (מבצע ‘צוק איתן’), קבע ראש-ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כי הזרוע הצבאית של תנועת חמאס כמוה כארגון המדינה האיסלאמית, או בשמו הפופולרי – דאעש. נתניהו ייחס לשני הארגונים קיצוניות דומה, המבוססת על מוטיבציה דתית לצד שנאת ישראל. כדי לתת תוקף למסקנתו, הפנה את תשומת לב הציבור לטקסי ההוצאה להורג של משתפי פעולה, שביצעה הזרוע הצבאית של חמאס בעיצומה של אותה מערכה.

מומחים לדבר הרימו גבה. חמאס, למרות היותו אויב קשה לישראל, רחוק מדאעש מעשית, אידיאולוגית ופוליטית. בניגוד לארגון המדינה האיסלאמית, בעל השאיפות האוניברסליות, חזונו של חמאס הוא שחרור האדמות הפלסטיניות. ארגון חמאס אינו רואה עצמו כמחדש את ימי האימפריה העבאסית, ואינו חותר לכונן ח’ליפות איסלאמית עלי אדמות. מנהיגי הארגון מיודדים עם השיעים, ומעולם לא ראו בהם בנים חורגים לאומה ואת התגלמות הכפירה. לא רק שאנשי חמאס נמנעו מלהחיל על אוכלוסייתם את ספר החוקים הנוקשה ברוח הג’יהאד, הם אף נאבקו בנציגי הזרם הסלָ פי ובניצני תמיכה והזדהות עם המדינה האיסלאמית.

כמו חמאס, גם דאעש נולד במרחביו הערביים של העולם האיסלאמי. שני הארגונים הוכיחו יכולת צבאית שאיתגרה את אויביהם, ניחנו בהתמדה ובלהט, ושניהם מצאו את משכנם בקרבה גיאוגרפית לגבולות ישראל. בכך, פחות או יותר, מסתיימת ההשוואה.

ארגון המדינה האיסלאמית פרץ לתודעה הבינלאומית במרוצת 2014 בעיראק ובסוריה. קודם לכן יצא מרחמו של ארגון אל־קאעידה, ועד מהרה הפך לאלים ומאיים ממנו. שניהם חלקו אותו חזון – להקים מדינה איסלאמית גדולה (או בפיהם: ח’ליפות) אבל נחלקו על המסלול שיביאם לשם. לדאעש אצה הדרך – אנשיו חתרו להגשים את מטרתם כאן ועכשיו: לכבוש שטחים, לתקוע בהם את דגלם, למוטט את המשטרים הקיימים. מנהיגם, אבו־בכר אל־בגדאדי, נחפז להכריז על השטח בשליטתו כעל ח’ליפות, ועל עצמו כאמיר המאמינים, כינויו של זה העומד בראשה. משהוגדרה המטרה, קודשו גם האמצעים. לוחמי דאעש הטביעו בוגדים במים, העלו אותם באש, צלבו את גופתם בכיכר העיר, ערפו את ראשיהם לעיני המצלמות, והושיבו אותם, כבולים ומושפלי ראש, על לבנות חבלה שהופעלו מרחוק. מדיניות זו הוכיחה את עצמה. בשנתיים שותתות דם, 2014 ו־2015, ביסס ארגון המדינה האיסלאמית את נוכחותו בסוריה, כבש שטחים נרחבים בעיראק, השתלט על שדות הנפט במזרח לוב ורכש אחיזה בצפון סיני. חיתתם של לוחמי דאעש הלכה לפניהם. הנחישות הזו עוררה התרגשות בקרב רבבות צעירים מוסלמים קיצוניים בכל רחבי העולם, שמצאו את דרכם אל שורות הארגון. מבחינת הרכב אנשיו, ארגון המדינה האיסלאמית היה הפלורליסטי מבין ארגוני הג’יהאד. הם השתלטו על שדות נפט, הטילו מיסי גולגולת על האוכלוסייה, חטפו אנשים לצורכי כופר, שיעבדו אוכלוסיות ופתחו בסחר עבדים ושפחות מין. הם השכילו ליצור לעצמם מקורות הכנסה עצמאיים, ובכך הקשו על אויביהם בבואם לחנוק את צינור החמצן הכספי שלהם. אנשי המדינה האיסלאמית ניצלו היטב את חולשת המשטרים וצבאותיהם, שקרסו מולם בשדות הקרב. שבטים מקומיים נאנסו לכרוך עימם בריתות, משום שידעו כי אין מי שיגן עליהם מלבד חמושי דאעש.

לשווא צעקו באוזני אנשי המדינה האיסלאמית האחים בני הפלוגתא מארגון אל־קאעידה, כי דרכם מיותרת ומסוכנת, כי מוטב לסלק את הכובש הזר, לרכוש את אהדת ההמונים, ורק אז להכריז על הקמת הח’ליפות האיסלאמית. אוסאמה בן־לאדן ויורשיו סברו, כי כדי להגיע למטרה העליונה, אין לפגוע במוסלמים ואסור להפכם לאויב. אבל ראשי המדינה האיסלאמית רצו ח’ליפות אינסטנט. הם סברו כי מוטב שיפחדו מהם מאשר שיאהבום. בקיץ 2014, בטרם נכנסו למשחק חילות האוויר של רוסיה וארצות־הברית במערכת חורמה נגד המדינה האיסלאמית, הצליחו אל־בגדאדי וגדודיו לנגוס שטחים נרחבים משטחיהן של כמה מדינות ערביות. סרטוני ההוצאה להורג של שבויים זרים זיעזעו את המערב. השתלטות דאעש על שדות הנפט בעיראק, בלוב ובסוריה החרידה את המערב עוד יותר. לכול היה ברור כי לפנינו מפלצת מסוג אחר – חצופה, מהלכת אימים ובעלת שאיפות חמדניות מקודמותיה.

מסעות הכיבושים של ארגון המדינה האיסלאמית הזכירו לרבים את ימי תהילתה של האימפריה המוסלמית במאות הראשונות להופעת האיסלאם. מפקדי הארגון ראו בכך התגשמות של הנבואות שחזו את שובה של הח’ליפות. הקשר בין האידיאולוגיה של המדינה האיסלאמית לימי הפאר של האימפריה העבאסית הוא אחד הפרקים המרתקים בספר זה. שם, בקובצי הלכות ובחדית’ים (אמירות מפי הנביא מוחמד), טמונה התורה כולה. בדרכם שלהם, לוחמי הארגון ומפקדיו אינם צמאי דם ללא תכלית, אלא חיילים בשירות הצו הנבואי. הם נבחרו להשיב עטרה ליושנה ולחדש את ימי הח’ליפות העבאסית, כפי שהובטח בסדרה של חדית’ים מפי מוחמד.

ויליאם מק’קאנטס מניח בפנינו את ההיגיון בשיגעון, את התורה השימושית שהנחתה את קברניטי ארגון המדינה האיסלאמית. הוא היה שם תמיד, המצע הרעיוני בכתביהם של הוגים ואוחזי חרב מתוך הזרם הסלָ פי. רבים לאורך הדורות ראו בג’יהאד הצבאי אמצעי לכינון מדינה איסלאמית חובקת עולם. גם אבו־בכר אל־בגדאדי נמנה עימם, אבל הוא ידע לנצל הזדמנויות. לא רק ראש־ממשלת ישראל התבלבל בראותו את האכזריות של המדינה האיסלאמית. רבים טעו יחד איתו, ואין פליאה בדבר. אצל ארגון המדינה האיסלאמית, יותר מכל קודמיו, המנוע טמון ביסודות התיאולוגיים, אבל את הצו ההלכתי, האלוהי לכאורה, מיישמים חייליו בשיטות הלקוחות מן המאפיה. גם על הסתירה הזו מנסה מחברו של ספר זה להשיב.

לפנינו, אם כך, מחקר המשלב מתחום ההיסטוריה, התיאולוגיה, האסטרטגיה הצבאית, הפוליטיקה והפסיכולוגיה. סיפורה של ישות פוליטית שאפתנית ורבת־כוח, שאצלה המוסר והאנטי־מוסר דרים בכפיפה אחת. אין זאת כי הבשורה על פי דאעש היא משיחיות שקר. ברגע נדיר זוכים אנו, בני המאה ה־21, לחזות לנגד עינינו במופע היסטורי של משיחיות זו.

כתופעה היסטורית, ארגון המדינה האיסלאמית הוא מייצג נאמן של העידן הכאוטי. ישות פוליטית שהכריזה על עצמה כעל מדינה, והיא מחילה את כלליה ואת מוסדותיה על הנתינים. בכך משתלב הארגון היטב, אמנם בשיטותיו הבלתי אנינות, בעולם החדש, עולם שמחייב הגדרה עדכנית למונח “מעצמה”, שבו תאגידים מסחריים נהנים מתקציב כשל מדינה, שמנועי חיפוש אינטרנטיים זוכים להגמוניה שאינה מביישת קיסרות, ותוכנת האנטי־וירוס הפשוטה ביותר היא בעצם מעצמה של מידע. לכוחות־העל, כמו לארגון המדינה האיסלאמית, יש כללים וכלים, יש להם גם חזון – ואין להם גבולות.

ג’קי חוגי

 

סוף העולם על פי דאעש – חזון אחרית הימים של ארגון המדינה האסלאמית” מאת ויליאם מק’קאנטס. מאנגלית: אסף שור, הוצאת “דני ספרים”, 328 עמודים. מחיר לצרכן 98 ש”ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il        

 

 

עוד מהבלוג של tsipi-artsi

איקטוס

    איקטוס סיפורם של אזרח רומאי ועבד יהודי תחת שלטון האימפריה הרומית      מאת אלי אבידר   עורכת: עדנה שבתאי    הוצאת פראג; 339 עמ'; 79 ₪ ******   מאבקי כוח, תאוות שלטון, הפוליטיקה והפילוסופיה של האימפריה הרומית – הם הרקע...

תגובות

פורסם לפני 5 years

ספר שירה חדש: אהיה לי האזמל

  ספר שירה חדש: אהיה לי האזמל   מאת: שירי עובד   הוצאת פרדס     ** בּוּשׁוׂתַי וְאוׂרוׂתַי קְטַנִּים כִּגְדוׂלִים גְּלוּיִים מַחְלִיקָה אוׂתָם בַּעֲדִינוּת, עַל עוׂרִי הַפְּנִימִי הֶהָפוּךְ. (עמ'...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מי מנקה את תקרת הזכוכית ?

מי מנקה את תקרת הזכוכית? מאת: אורלי לוק הוצאת צמרת * * * * ** (255 עמודים, 88 ₪) אורלי לוק השתתפה בעונה הראשונה של תכנית הריאליטי "אמא מחליפה" ב"קשת", בערוץ 2. התוכנית והחיים עצמם מתוארים בחן ובהומור בספרה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה