הבלוג של אפי

booksliketheseleadto

עדכונים:

פוסטים: 148

החל מפברואר 2019

“הצגה יומית” הוא רומן מרתק, המספר סיפור חיים כואב על זכרונות של ימים שהיו ואינם,על מערכת יחסים מורכבת בין אם ובת, בעל ואשה, אבא ובת כשברקע רחוב השילוח בחיפה. הסיפור מתאר שתי תקופות בחיי הגיבורה הראשית – ילדותה בחיפה של שנות החמישים, לצד חייה כאשה בוגרת החוזרת לאותו רחוב, 15 שנה אחרי שעזבה.

10/11/2019

הצגה יומית- אדיבה גפן

עריכה: נועה מנהיים

הוצא’ כנרת זמורה דביר. 2019

עותק דיגיטלי. אתר אינדיבוק.

hatzaga_master

השתוקקתי מאד לקרוא את “הצגה יומית” מסיבה פשוטה. העלילה מתארת את החיים בשכונת הדר בחיפה, שזכורה לי מסיפוריה של אמי ז”ל, איך חייתה בחדר אחד עם מטבח משותף בשנות הארבעים של המאה הקודמת. אמנם הסופרת מתארת את רחוב השילוח, והורי חיו ברחוב עמק הזיתים, אך התיאורים הם בבואה של החיים האמיתיים באותה תקופה לא חשוב באיזה רחוב הם התרחשו, ורציתי לחיות ולהחיות את הזכרונות.

על רקע השכונה ורחוב השילוח מסופר סיפורה של נעמי ושל אמה, אמא נוטשת שפעם אחר פעם שוברת את לבה של נעמי שמנסה להכיל את אמה כשהיא נוכחת בבית,כי אבא מבקש, שמחפשת את הדרך אל ליבה של האם ולגילויי אהבה מצידה. זהו גם סיפור על האהבה הבלתי אפשרית בין אביה של נעמי, עמוס, המסריט בקולנוע, שאהב ללא תנאי את אשתו מרי, השתדל לעשות הכל כדי לגרום לה אושר, דאג לכל מחסורה ונשאר נאמן לה על אף נטישותיה הרבות, וזהו סיפור על מערכת היחסים בין נעמי לאביה האהוב, שביחד מתמודדים עם חיי היומיום כשהאם נעלמת, מנחמים אחד את השני וממלאים את חייהם ברגעים קטנים של שמחה ואושר, כשהשכנים משמשים אם לנעמי ודואגים למלא את חסרונה של האם.

בכתיבה מדהימה, סוחפת ומרגשת מתוארת חיפה של אז על סימטאותיה, האוכלוסיה שהרכיבה את השכונה בה חיו עולים חדשים וישנים בני כל העדות, המנהגים ובעיקר חיי השיתוף ביניהם, בעיתות שמחה ובעיקר בשעות של עצב כשכולם בוחשים בענינים של כולם לטוב ולרע, במין התערבות חטטנית,לא פעם תחת מסווה של מארג תמיכה אבל הוא זה שעזר לעבור את השנים הקשות. ומאחר ולא היו אמצעי בידור בבתים כמו בימינו, ההצגה הכי טובה היתה ההצגה היומית שהתרחשה ברחוב עצמו, והשכנים ישבו במרפסות וחיכו לה שתתרחש לנגד עיניהם, לרכילות ולשמועות שיעשו מהם מטעמים, ועם אמה הנוטשת והלא מתפקדת, ואביה המכיל והאוהב של נעמי, סרטים לא חסרו.

זהבה כוסברה, אריה נפט, אליהו המחדד, חסיה נפטא, יושע הסדרן, המכשפה, הרוקחת סולפה, גברת גינזבורג המטרוניתא, הספרית- שוש ספריי, אסתר לוי ובנה רוביק, אברהמ’לה השורק,שרגא התופרת השמנה, רוחמה עם תשע האצבעות ויוסף הירקן הם חלק מפסיפס אנושי שגר ברחוב וקבל את שמו על פי העיסוק המקצועי שלו, והם קמים לתחייה כשמתעוררים הזכרונות, ומעלים געגוע לימים אחרים, לזמנים שונים, לאנשים ההם, כשנעמי חוזרת לשכונה ולרחוב השילוח 14 א’ אחרי 15 שנים שרגלה לא דרכה בו.

מדוע עזבה ונדרה לא לחזור?

מדוע חזרה ומה ארע כשחזרה?

הסיפור מסופר בשני קולות. סיפורה של נעמי מסופר בגוף ראשון וסיפורה של מרי מסופר בגוף שני על ידי השכנים = המקהלה מהרחוב שמספרים על מרים -מרינה- מרי, מילדותה ועד לבגרותה וגם על נעמי. נעמי נושאת את פצעי העבר שאינם מרפים במהלך כל השנים, מספרת את קורותיה החל משנות ילדותה ועד לחזרה הנוכחית לשכונה, כשהרבה דמויות מתוארות בסיפור וכל אחת מהן עולם בפני עצמו. כמו קורי עכביש טווה אדיבה גפן את החוטים העדינים המקשרים אותם אחד לשני. הזמנים המתוארים משתנים לעיתים ממשפט למשפט ולוקח זמן להסתגל לסגנון הכתיבה הזה. רגע נעמי מספרת את סיפורה כילדה קטנה, נואשת לזכות באהבת אמה, ובמשפט אחריו היא אשה בוגרת. בפיסקה אחת היא מתארת את אמא שלה כאמא, ובזו שאחריה את אמא שלה כילדה .עבר והווה מתערבבים יחדיו.

“הצגה יומית”  הוא ספר משובח. כתוב בצורה נפלאה,אמיתית ונוגעת ללב, בשפה נהדרת, קולחת וכובשת כבר ממשפט הפתיחה:

“הרחוב הלך ושקע.

כמו ספינה שכל מלחיה נטשוה.

רחוב השילוח שלי. כל השמשות שזרחו בו – כבו. כל הירחים שהציצו עליו – נגרעו ואינם.

 

“הצגה יומית”  הוא אחד מספרי המקור המרגשים שקראתי בשנה האחרונה. סיפור על מערכת יחסים מורכבת בין אם ובת, בעל ואשה, אבא ובת, סיפור על אהבה ובגידה על נטישה ומחילה.

אדיבה גפן מצליחה להעביר את השמחה והעצב הכאב וייסורי האהבה באופן קולח ומסקרן, ולספר סיפור בתוך סיפור, האחד בשנות החמישים והשני כאן ועכשיו. סיפור חיים כואב  ונוגע ללב,בראייה לאחור כילדה, וכבוגרת. התאור הריאליסטי של המקומות והתקופה, הופך אותו לאמיתי ואמין.

לכל אחד יש בלב את השכונה שלו, של ילדותו, על אנשיה, ספוריה/סיפוריהם,מה שנעשה ונראה על פני השטח ועל הזרמים שזרמו מתחתיו. “הצגה יומית” מצליח לחבר כל אחד לילדות שלו, לשכונה שלו ולאנשים שחיו בה, וכמובן לאותם זיכרונות רחוקים, שאצל חלק מאתנו כבר לא קיימים במציאות, אלא מהווים רק נוסטלגיה שנעים להתרפק עליה.  כמי שחיה בחיפה כמעט כל חייה, ומכירה את חיפה ואת האזור אותו הגיבורה מתארת עוד מהימים בהם לא היה ניכור בין שכנים וכולם היו משפחה אחת גדולה ואיכפתית, שמחתי לפגוש בה שוב, בסיפור.

אהבתי מאד.ממליצה באהבה.

***

אדיבה גפן, ילידת חיפה. מתגוררת כיום בלב תל אביב. מילאה תפקידים שונים במערכת החינוך, הקימה וניהלה את בית הספר ‘דקלים’ בבאר שבע. הייתה אשת תקשורת ועיתונאית, ושימשה דוברת “תיאטרון באר שבע” ותיאטרון “הבימה”.

כיום סופרת, מחזאית, מרצה ומנחת סדנאות לכתיבה, יושבת ראש מכון ״גנזים״ של אגודת הסופרים.

מחברת  היום שבו מתה האהבה, אהבה בסיבוב שני, תחנה סופית ערד, הנערה שלא היתה ועוד, שרבים מהם היו לרבי־מכר.

כל ספריה של אדיבה גפן ראו אור בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן.

 

***

תודה לאתר אינדיבוק  ולמועדון הקוראות של סלונה על עותק דיגיטאלי של ספר זה.

לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

https://indiebook.co.il/shop/%d7%94%d7%a6%d7%92%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa

עוד מהבלוג של אפי

תצוגה מקדימה

מחבואים עם אמא - יסמין פרטוק וילנאי

מחבואים עם אמא -  יסמין פרטוק וילנאי הוצא' אוריון . 2019 מאיירת  דניאלה סוסה שמו של הספר מעיד על תכנו – יש בפנינו משחק מחבואים. ילדים אוהבים לשחק מחבואים מגיל קטן....

שלום עולם!

היי,אני אפי! איזה כיף שקפצתם לבקר. אני מזמינה אתכם לחלוק איתי את כל מה שאני אוהבת. תמצאו כאן בעיקר ספרי פרוזה  טובים  שאהבתי, אבל לא רק... ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

כימיה – וייקי ואנג

כימיה – וייקי ואנג תרגום: אסנת הדר הוצאת: תמיר סנדיק. 2019. 208  עמ' הדמות הראשית והמספרת ללא שם ברומן הביכורים של וייקי ואנג היא דוקטורנטית לכימיה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה