הבלוג של אפי

booksliketheseleadto

עדכונים:

פוסטים: 161

החל מפברואר 2019

“יום אחד בדצמבר” מאת ג’וזי סילבר בהוצאת דני ספרים הוא סיפור אהבה, המזכיר לנו שלגורל יש דרכים משלו להגיע לאושר הנכסף.

12/05/2019

יום אחד בדצמבר – ג’וזי סילבר

תרגום: ימימה עברון

הוצא’ דני  ספרים, מרץ 2019. 439 עמ’

new_december_master

אני אוהבת את לונדון. אני אוהבת את אוירת חג המולד והשנה החדשה, אני גם אוהבת מפעם לפעם לקרוא ספרים קלילים אבל את הספר הזה אהבתי פחות.

“יום אחד בדצמבר” הוא סיפור על שלושה אנשים: לורי, שרה וג ‘ק.

הסיפור מסופר מנקודות המבט של ג’ק ולורי, לסירוגין, החל מאותו יום מושלג וערפילי, שבו הם מוצאים את עצמם משני צידי חלון אוטובוס דו קומתי בלונדון. היא באוטובוס אחרי יום עבודה, נוסעת לבית הוריה בבירמינגהם לחג המולד.  הוא יושב בתחנה.  עיניהם מצטלבות לשבריר שניה. לורי לא יורדת מהאוטובוס והוא לא עולה עליו, וההזדמנות הוחמצה.  האוטובוס ממשיך בדרכו.

מאותו רגע לורי, שאינה מאמינה באהבה ממבט ראשון לא מוצאת מנוח. היא יודעת בכל נימי נפשה שהוא האחד בשבילה ושהם נועדו להיפגש יום אחד שוב, ובמשך שנה תמימה היא סורקת כל תחנת אוטובוס וכל בית קפה בלונדון בתקווה למצוא אותו, אך ללא הצלחה.

הרגע הוא קצר אבל ההשפעה רבה. האם הם ימצאו זה את זה שוב או שזה היה רגע מוחמץ וחולף בחייהם?

 שרה, חברתה הטובה ביותר ושותפתה לדירה של לורי היא כמו אחות עבורה. הכל גלוי בין שתיהן,  הן מבלות יחד,  צוחקות יחד, ותומכות אחת בשניה ללא תנאי.  שרה מספרת ללורי על הבחור החדש בחייה , אהבת חייה והגבר איתו היא רוצה לחיות עד יומה האחרון. היא זקוקה לאישור של לורי לגביו ובמסיבת חג המולד שהן עורכות בדירתן היא מציגה בפניה את החבר שלה , ג’ק אומארה…והוא…הבחור מתחנת האוטובוס. עיניהם נפגשות שוב …..ושניהם שותקים.

לורי מסתירה את האמת, כמוה ג’ק,   החברות שלה עם שרה יקרה מדי והיא מרסנת את רגשותיה ולא מראה את שברון לבה.

והסיפור שלהם מתחיל עכשיו.

“יום אחד בדצמבר”  אינו  סיפור אהבה טיפוסי. העלילה מתמקדת סביב סיפור אהבה מוחמצת. אמנם הוא מספק את האווירה המתוקה והנעימה שהקורא מצפה מהסוג הזה של ספרות רומנטית. אך הסיפור  שנפרש על פני עשר שנים משנת 2008 -2018  עוקב אחרי עליות ומורדות בחייהם של לורי וג’ק,  מערכות היחסים שלהם כולל זיווגים שגויים, חברויות שעומדות למבחן, והרעיון של אהבה אמיתית, כאשר כל שנה מתחילה עם החלטות השנה החדשה של לורי .

הסיפור שלהם מורכב מתסמונת “העיתוי הגרוע ביותר”   וברור  שהדרך שלהם לאהבה ואושר ביחד מלאה במכשולים, והקורא תוהה -

האם הם אי פעם באמת  יזכו להיות ביחד?  האם האהבה האמיתית תשרוד או שמא מי מהם ישאר עם לב שבור?

הספר מתמקד יותר במצבים שהדמויות יוצרות, מאשר בדמויות עצמן. העלילה היא קלישאה רומנטית, אינה מקורית וניתנת לחיזוי.

כל הדמויות חביבות. גם כאשר הבחירה הזוגית הרומנטית שגוייה, השותף “הלא נכון” הוא טיפוס נעים ולבבי כי הדברים אינם מסתדרים בגלל שההתאמה הלא נכונה נעשתה. אמנם זה לא סיפור רק על משולש אהבה , בגידה או חברות, אלא סיפור על החיים, על הצלחה ואובדן, אהבות, פרידות, שברונות לב, הזדמנויות מוחמצות וגורלות משותפים אבל מאד הפריע לי האופן שבו ג’ק ולורי חיים את חייהם במשך עשור במין ערפל רגשי  פושר, ולא נוקטים בשום פעולה כדי להיות עם הנפש התאומה שלהם,  אלא מחכים שאחרים יעשו את הצעד ויסללו את הדרך עבורם .

באופן ריאליסטי, זה היה קצת מופרך שאישה נועצת עיניים בגבר שיושב בחוץ בזמן שהיא יושבת באוטובוס, ומיד שומעת מקהלה של מלאכים ששרה על אהבה אמיתית. וגם לא ממש הרגשתי  שג’ק מרגיש את אותם רגשות , אולי משום שמרגע שלורי רואה אותו אחרי שנה, הוא ביחסים מאושרים מאוד עם שרה.

בכנות, לא יכולתי להחליט איך אני רוצה שהבלגן הזה יסתיים ולאורך הקריאה שיניתי את דעתי כמה פעמים. הבעיה הגדולה ביותר שהיתה לי עם הספר הזה היא שלא היה אכפת לי אם לורי וג’ק יחברו. אפילו לא הייתי בטוחה שאני רוצה שהם יהיו יחד. מלכתחילה נראה היה שג’ק ולורי נידונים להישאר חברים לנצח. הסופרת אומרת לנו שהם נשמות תאומות,  אבל אני לא ראיתי את זה או הרגשתי את זה.  ג’ק היה מין כלום, (בשפה עדינה) אם לומר את האמת, ואני חושבת שללורי היה הרבה יותר טוב בלעדיו.  אילו הייתי לורי, הייתי אורזת את חפצי וממשיכה הלאה. זה היה עונש אכזרי ומיותר שהיא העבירה את עצמה.

 הספר מסתיים בשנת 2018,  דברים לא תמיד נראים כמו שהם נראים ויש לפעמים הפתעות בדרך, אך לא תקראו כאן שום ספוילר על איך…

האם הספר הזה רע?

ובכן לא. הוא לא. אבל הוא גם לא מי יודע מה טוב.

הוא כתוב בפרקים קצרים, בקצב מהיר, מה שמקשה לעצור את הקריאה ולהניח בצד, כי יש רצון לקרוא “רק” עוד פרק אחד כדי לראות מה קורה הלאה. אני יודעת שאני בדעת מיעוט כאן, אבל אני פשוט לא הצלחתי להתחבר לדמויות. הסיפור היה נדוש, חסר השראה וחסר-גוון. ואם להיות כנה עד הסוף הרגיש לי מאד כאילו קטעים נבחרים של ארועים מתוך “בריג’יט ג’ונס” , “ללכת בדרכך” , “יום אחד” ואחרים התקבצו  יחדיו, והשתלבו בספר כאן.

תודה למועדון הקוראות של סלונה  על עותק של ספר זה כדי לקרוא ולסקור.

עוד מהבלוג של אפי

תצוגה מקדימה

המסע של לילי

החיים החדשים של לילי שפרד - רייצ'ל ריס תרגום: מור רוזנפלד הוצא' תכלת ,פברואר 2019 שמעתי באפליקציית   icastספרים מוקלטים קריינות: נועה לפידות לילי בת ה -25 מנצלת את...

תצוגה מקדימה

אמא קומי - אלדד כהן

אמא קומי - אלדד כהן ידיעות ספרים . מאי 2019.  328 עמ' יוּדה בן השתים-עשרה, חי עם אמו בדירה קטנה שקבלה בירושה מאדם שטיפלה בו ללא תמורה, מעל שוק מחנה יהודה...

שלום עולם!

היי,אני אפי! איזה כיף שקפצתם לבקר. אני מזמינה אתכם לחלוק איתי את כל מה שאני אוהבת. תמצאו כאן בעיקר ספרי פרוזה  טובים  שאהבתי, אבל לא רק... ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 12 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה