"מכתבים לאיה" / שיר זיו

אשת התקשורת שיר זיו מוציאה בימים אלה את ספרה המקסים, "מכתבים לאיה", העוסק בדילמות שמעסיקות הורים בחיי היום יום שלהם. אנחנו מחלקות עותקים אז אל תפספסו!

ילדה שלי,

השבוע תפסה את עיני מודעה הקוראת להורים לשלוח תמונות של צאצאיהם יפי התואר לתחרות כלשהי. מיד הבעתי בוז עמוק להורים אשר דוחפים את עולליהם הרכים לקריירת דוגמנות בעודם בעריסה, ומיד לאחר מכן שלחתי את שתי תמונותייך המוצלחות ביותר לכתובת המייל המצורפת. יכול להיות שהוספתי כמה מילים אודות יופייך האגדי והבלתי נתפס, אבל אין לכך הוכחות. המייל, אם היה כזה, מחק את עצמו.

למרות שחלפו מאז חמישה ימים, אינני במתח. ברור לי שהשופטים – אנשי מקצוע הוגנים ומקצועיים – יעשו את השיקולים שלהם ובסופם יבחרו בך כתינוקת המושלמת לקמפיין שלהם. אני לוקחת בחשבון שקיימת אפשרות נוספת. ייתכן, למשל, שהם יבחרו את האחיינית של בת המעצבת ואת הבן של הקופירייטרית, אבל רק בגלל שהם מתאימים בול לקונספט. במקרה כזה נוכל לקבוע בוודאות שמדובר באנשים נטולי חוש אסתטיקה, הזקוקים בדחיפות לבדיקת ראייה ולהוצאה לגלות ממושכת.

שיר זיו צילום יחצ

רוצות עותק מהספר? מלאו את הטופס למטה ואולי תהיו בין הזוכות!

את כבר בת שמונה חודשים – הגיל שבו בר רפאלי החלה את הקריירה הבינלאומית שלה, אבל אין לחץ. סיירי קרוז הפכה לגורו אופנה רק בגיל שלוש – בשלב זה צפוי היה שתפגיני מעט עניין באחת מהקריירות העתידיות שלך. נכון, זה לא מוקדם לומר שיופי הוא דבר חולף – לא במקרה שלך, אבל היופי של אחרות יחלוף. תראי מה קרה לאמא – וצריך עוד דברים בחיים חוץ מחיוך מושלם וגומות מהממות, אבל בואי לא נכחיש: יופי עוזר.

היופי שלך, יש שיגידו שהוא מהצד של אבא ויש שיגידו את האמת, חוצה מגזרים. את מקבלת מחמאות בכל מקום, מפי זרים מוחלטים שמעולם לא שתו קפה עם אמא או שיחקו כדורגל עם אבא. הם נעצרים מול העגלה שלך (לפעמים שואלים כמה היא עלתה ואם אמא מרוצה. סליחה, העגלה מעניינת אתכם?), מחייכים אליך, מתמוגגים מהחיוכים שאת שולחת חזרה, ומתחילים לזרוק דברי שבח.

אם היה מדובר רק בישראלים הייתי מקבלת זאת בהבנה – לא תפגשי אם יהודייה שלא משוכנעת שהצאצא שלה הכי יפה בעולם, גם אם היא מממנת אורתודנט ואופטומטריסט, ושומרת מנתח פלסטי בחיוג המהיר (ע"ע: שיגדל קצת נגיע גם לאף) – אבל בחופשתך הקצרה בחו"ל הוכח סופית שהיופי שלך הוא גלובלי. חדרניות יווניות נפעמו ממראך, תיירים גרמנים ניסו להתלוצץ איתך, צעירות אוסטרליות רצו לעשות לך בייביסיטר, וקשישה אמריקאית הציעה שירותי סבתאות בהתנדבות (שקלתי את ההצעה, אבל רק כיוון שעוד לא היית בארה"ב).

עטיפת ספר של שיר זיו

המסקנה שאת אמורה להגיע אליה היא כי המצלמה המלווה כל צעד שלך – זה לא רמז, את עוד לא אמורה לצעוד. קחי את הזמן, עד ינואר – היא פריט שעשוי ללוות אותך מספר שנים. עם כל הכבוד לספנסר טוניק גם לאמא יש עין חדה, ואת מה שנתן לך הטבע מוכרחים לתעד. לטובת כלל האנושות, כמובן.

גומות החן שלך, למשל, הן דבר שמבחינים בו מיד. כלומר, אחרי שמסיימים להתפעל מרעמת השיער הטבעית המונחת על ראשך ומאפך הסולד ­- עוד שהיית עוברית רופאים ציינו שמדובר באף סולד במיוחד. יש תמונות גם משם – מגיעים לגומות הנהדרות שלך. מבט נוסף יגלה את עיניך המקסימות, שדרך קבע שוכן בהן מבט חכם ושובבי, ואת הכל ביחד הגדיר סבא יפה אחד "סימטריה מושלמת", הגדרה שנאלצתי להסכים לה בלב שלם, ולשלוף את המצלמה להנצחת הרגע.

כמו רבים מבני דורך את מתועדת דרך קבע. אל תיבהלי, יש לי בכל זאת יש כמה קווים אדומים. למשל, אינני מעלה בפייסבוק את כל תמונותיך למען יקבלו לייקים מכל דיכפין. למרות שאני מאוד רוצה, הצלחתי עד עכשיו להפגין איפוק ושליטה עצמית, שאין להם שום קשר להעדר כישורים טכנולוגיים ולעובדה שאין לי מושג איך מעלים תמונות. מדי פעם אבא עוזר ומעלה תמונות שעברו בקרת סינון ואיכות תחת עיניו הפקוחות, אבל מדובר במקרים נדירים. היופי שלך נשמר קרוב למעגל הראשון, לפחות בינתיים.

רק שתדעי, שעם נתונים כמו שלך זה לא פשוט להסתתר. יש מקרים שהייתי אפילו מוותרת על מחמאה או שתיים כדי להגיע הביתה יותר מהר – אוגוסט 2011, 32 מעלות בצל, אמא שכחה את הגומייה בבית – אך בדיוק ברגעים כאלו, יש מי שמבקש לבחון אותך מקרוב. ואז הוא מחמיא לך בלשון זכר. כנראה שהכובע הוורוד, השמלה הסגולה והסיכה בשיער אינם מספיק ברורים כדי לאפיין את מינך. כשאומרים לי "איזה חמוד" או "איזה יפה הבן שלך" אני מתחילה להתעצבן. מה עוד נדרש כדי להבין שמדובר בדוגמנית ולא בדוגמן? שלא תטעי, זה קורה גם לנשים. אפילו לאמא.

מידי פעם כשאת מזהה תינוק נחמד וחברותי בגינה אני מנסה לגשש מה מינו – איך אני אמורה לדעת אם הכרת חבר או חברה, כשהילד הולבש בלבן ואינו מחובר לצעצוע מגדרי? – אם אני טועה אני מתנחמת בעובדה שזה לא משנה, בסוף כולכם תשנאו אותנו על הבגדים האיומים וחסרי הטעם שהלבשנו אתכם, ועל הביזיון שבהתאמת הצבעים. שלא יהיה לך ספק, אני מצלמת כדי שיהיה לך חומר נגדי. מבחינתי הרי מה שלא יהיה, את תמיד תהיי דוגמנית הבית שלי. זה לא רק היופי, זה מה שאת מקרינה. תישני טוב, גם מחר יש צילומים בסטודיו אמא. אני רוצה לזכור אותך כמו שאת: הילדה הכי יפה בעולם.

נ.ב.

דוגמנות אולי כן, אבל עם תואר ראשון לפחות.

** הכותבת, שיר זיו, היא אשת תקשורת, עיתונאית ומרצה. בימים אלה ספרה "מכתבים לאיה" ראה אור. הספר עוסק בדילמות שמתמודדים הורים ביום יום שלהם. לינק לרכישת הספר "מכתבים לאיה" באתר סטימצקי: https://goo.gl/yh5htN

במיוחד לקוראות סלונה: מחיר 50 ש"ח בהזנת קוד קופון. קוד קופון הוא: aya50

רוצות עותק מהספר? מלאו את הטופס ואולי תהיו בין הזוכות!