אובדן מגן - אַלְמָנוּת בגיל צעיר

15 שנה אחרי שהתאלמנה בגיל 29, הקימה הדס דיסין את ארגון "אמיצים" שתומך ומלווה נפגעי אובדן מגן בישראל. היום היא מספרת על ההתמודדות הפרטית שלה

11/06/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

*הכותבת היא הדס דיסין, יו"ר עמותת "אמיצים" שהתאלמנה בגיל 29 והיום נשואה לח"כ לשעבר יהודה גליק.

השנה בחג השבועות, התחברתי במיוחד לסיפור הקצר והמקסים של מגילת רות. פגשתי שלוש נשים כמוני המתמודדות כל אחת בדרכה עם האלמנות בגיל צעיר - עם אובדן מגן.

את הסוג הראשון קראתי דרך נעמי, שמבקשת ״אל תקראנה לי נעמי, קראנה לי מרא כי המר שדי לי מאד״, נעמי מייצגת את האלמנה הצעירה שנשארה עם שני ילדים קטנים והכאב הבלתי נסבל מקשה עליה ולא מאפשר לה להכיר יעוד חדש. היא נכנעת לכאב והוא מפיל אותה לתהומות הייאוש.

הסוג השני היא ערפה - ״ותישאנה קולן ותבכינה ותישק ערפה לחמותה״. ערפה בוכה על מר גורלה ומבקשת לא להיות מתויגת, לא לשאת את השם ״אלמנה״, לצאת ממנו. נעמי מסבירה להן שאיתה אין להן סיכוי להתחתן בשנית וערפה בוחרת לשוב למולדתה, לבית אימה, שם תוכל למצוא חתן חדש שיהיה הפתרון לכאב. היא בוחרת בדרך הניתוק, מעבר לפתרונות פרקטיים ואת הכאב עצמו היא מדחיקה.

השלישית, רות - ״ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחורייך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהייך אלוהי״. רות מתמודדת עם הכאב בעיניים אוהבות ומנתבת את עוצמת הכאב להיות הכלי ומקור הכח שלה. היא לחלוטין לא מתעלמת מהכאב וגם לא נכנסת איתו למאבק, אלא מאפשרת לו להעצים אותה.

ציור מגילת רות  ציור מעשה ידי ויליאם בלייק, 1795

כך רות מצליחה לא רק לסייע לעצמה, אלא באופן בלתי מודע כמעט, להעצים בו זמנית גם את נעמי. נעמי שצללה אל מעמקי הייאוש ואמרה ״אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה׳״ מוצאת ברות מישהי שמכירה את הכאב שלה, דווקא ברגעים של הרמת ידיים, היא מוצאת את הכוח שבקבוצת השווים, מישהי כמוה שמבינה עד לפרטים הכי קטנים ובזכות כך מצליחה לסחוף ולהעצים אותה.

מרגע זה נעמי הופכת מפסיבית לאקטיבית, מנצרכת למשענת, היא זו שאומרת ומציעה ושולחת ודוחפת ומייעצת לרות. מהאישה הפסיבית והמרירה, היא הופכת לאישה יוזמת. עד כדי כך שבסוף הסיפור, ההצלחה - התינוק - העתיד, רשום על שמה 'יולד בן לנעמי'.

חווית אובדן המגן היא חוויה מצלקת שאי אפשר להישאר אדישים אליה. בתרבות החברתית שלנו המסר הוא 'תהיי חזקה' למענך או למען הילדים. אנחנו החברה נעזור בשנה הראשונה ואח''כ מצפים ממך שתמשיכי הלאה.

אין ספק שאילו בעלה לא היה מת, הקשר של רות עם חמותה לא היה חזק כל כך ״ורות דבקה בה״. דווקא מתוך ההכרות עם המוות, הניסיון של נעמי לדחוק ברות לעזוב, גרמו ליצירת דבק מחבר. רות חיבקה את נעמי לא ממקום של רחמים, לא ממקום חברתי סיעודי, אלא מתוך הכרות אמיתית עם מקום הכאב של אלמנה צעירה ומתוך אכפתיות, הקשבה וקבלה וזה בדיוק מה שנעמי כל כך רצתה לקבל מהחברה. השכנות העדיפו להרים גבה ״ותהום כל העיר ותאמרנה, הזאת נעמי?״, אולי אפילו לרחם, מה שבטוח הן לא היו שם בשבילה, הן לא התייחסו נכון לכאב שהיא היתה שרויה בו.

כך קיבלנו חמות וכלה אלמנות צעירות שהרימו אחת את השניה מתוך שיח ושיתוף של הכאב.

מהסיפור התנ"כי לסיפור האישי

במשך רוב שנות אלמנותי הייתי עורפה, מתעקשת לדחוק את הכאב מחוץ לחיי, לשחק אותה נינג׳ה, סופרוומן או סתם כל יכולה. לקחו לי שנים רבות להכיר וליהנות מקבוצת השווים. העוצמות שגיליתי בעצמי בזכות התרפיה ששמורה לקבוצת השווים, היתה גדולה וחזקה לאורך זמן הרבה מעבר לחוזק שחשבתי שיהיה בי בזכות ההדחקה.

הדס דיסין יו"ר אמיצים אלבום פרטי

שמי הדס דיסין התאלמנתי בגיל 29 ונשארתי עם 4 ילדים שהגדול שבהם בן 7 והקטנה בת 7 חודשים. אחרי 15 שנים הקמתי את ארגון אמיצים למען אלמנות, אלמנים ויתומים צעירים. ארגון ששם לו למטרה להיות עורף חברתי, קהילה תומכת ומלווה של נפגעי אובדן מגן בישראל.

ביום שני הקרוב 17/6 יקיים הארגון כנס מקצועי ראשון מסוגו בנושא ״ אובדן מגן״ וההתמודדות איתה. הכנס בחסות פרופ' אביעד הכהן במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, הוד השרון ואני מזמינה אנשי טיפול, יעוץ, חינוך ואת מעגל התמיכה המשפחתי והחברי של משפחות אמי''צים לבוא לשמוע, להכיר ולהיעזר.

פרטים על הכנס באתר ארגון ״אמיצים״ www.amitsim.org/conference

הזמנה לכנס אמיצים

 ***




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה