מכתב אישי לבן שעולה לכיתה א'

"יש המון אנשים חכמים שכותבים על חינוך, אין ספור תיאוריות ומחקרים מלומדים ובכל זאת, אף אחד לא יודע להגיד לי איך תצא בעוד כמה שנים ואין מתכון מושלם לחינוך"

01/09/2019
ח''כ יועז הנדל קבלו עדכונים מח''כ יועז
  • RSS

נכתב לילד השני שלי, הרבה לפני שחשבתי שאהיה שליח ציבור. משמעותי גם לשלישי ובקרוב לרביעי, לקראת כיתה א ובעיקר נועד לכולנו לפני הבחירות.

זה מכתב אישי, ובכל זאת אבקש שתקראו ותשתפו אם אתם מסכימים.

בארי יקר שלי

היום אתה מתחיל ללמוד בכיתה א. ייקח זמן עד שתפסיק להתרגש ותתחיל להתבונן בעולם החדש שנוצר סביבך יש מאין.

עכשיו הכל מבולגן עדיין אצלך בראש: הלוח הגדול והמורה שלא הכרת, התמונות שעל הקיר והצלצולים. הילקוט שסבתא קנתה לך לכבוד הלימודים והכריך שהכנתי לך בבוקר. זו בשבילך פעם ראשונה וכולם אומרים לך את זה. פעם ראשונה בהסעה לבית הספר, פעם ראשונה לשבת בכיתה, פעם ראשונה שתתבקש להתפתח עם אחרים ולא לבד. פעם ראשונה כי זה כל מה שמיוחד בלהיות ילדים.

"למרות שאתה לא ראשון ולא אחרון לכיתה א אצלנו – אנחנו מתרגשים" (אלבום פרטי)

תתפלא, בארי, גם אנחנו מתרגשים. כן, למרות הפרצוף העייף שיש לי אחרי חודש ארוך של חופש שנדמה היה שלא נגמר. למרות כל הפעמים שתפסת אותי מתגנב לתפוס כמה דקות שינה על חשבונך, למרות שאתה לא ראשון ולא אחרון לכיתה א אצלנו – אנחנו מתרגשים.

בית הספר אמור להשלים אותנו. להיות העזר כנגדנו. לחנך יחד אתנו, לשמוח יחד אתנו בשמחתך. אם הוא יכשל גם אנחנו עלולים להיכשל. אם אנחנו כושלים גם הוא יתקשה לעשות לך טוב. לפעמים הורים כמונו מתבלבלים. הם חושבים שבית הספר אמור להעניק לילדיהם את מה שהם לא רוצים או יכולים להעניק. למלא את הפער שהם יוצרים. הם מתגעגעים לעולם שבו ערכים נוצרים מעצמם. הם מתבלבלים כי גם בשבילם כיתה א זו פעם ראשונה. ובית ספר זו פעם ראשונה ולהיות הורים שהופכים ילידים לנערים ואחר כך מבוגרים. כל זה נעשה – כמו אצלך היום – בפעם הראשונה.

יש המון אנשים חכמים שכותבים על חינוך, אין ספור תיאוריות על השפעה סביבתית ומשפחתית. יש גם מחקרים מלומדים ובכל זאת אף אחד לא יודע להגיד לי איך תצא בעוד כמה שנים. אין לאף אחד מתכון מושלם לחינוך.

בחרנו בשבילך בית ספר שבו דתיים וחילונים לומדים ביחד. במקום שבו אנחנו גדלנו יש בכך אמירה אבל אצלך זה חלק מהחיים. יש כאלה ששומרים שבת וכאלה שלא. כאלה שמתפללים בבוקר וכאלה שבאותו זמן לומדים טקסטים יהודיים. גם המורים שלך הם תערובת של ימין ושמאל דתיים וחילוניים. מתנחלים מגוש עציון וכופרים מהעמק שמתחתנו.

"אנחנו לא פשרניים לגביך" ח"כ יועז הנדל ובנו (אלבום פרטי)

הערבוב הזה הוא דרך חיים, לא פשרה. אנחנו לא פשרניים לגביך.

יש ויכוח עכשיו בישראל למי מותר ללמד, למי מותר להיות מנהל של בית ספר כמו שלך. איזה דעות מותרות במערכת החינוך ואיזה נחשבות בעיתיות. ישבתי בעבר בוועדה שהקים שר החינוך דאז בנושא חופש הדיבור במערכת החינוך, נסינו לקבוע כללים. לחינוך ממלכתי יש אמירה חשובה בעיני לשרידות המדינה הזאת שאנחנו אוהבים.

כשאני דיברתי באותה ועדה חשבתי עליך ועל אחותך ואחיך. אדם בתוך עצמו הוא גר ואני רציתי בטובתכם. אני רוצה שתקבל חינוך ציוני, שתלמד על מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.

אני רוצה שתלמד שמנהיג אמור לשמש דוגמה אישית. מורה לחיים. לא בגלל שבבית אין מזה מספיק ואני זקוק לחיזוק אלא מכיוון שכך נכון. זו דרך חיינו.

אני לא רוצה מורים שילמדו אותך שהמדינה שלך פושעת –אני גם לא אתן שילמדו אותך שהיהדות היא מונופול של קבוצה אחת בלבד. תלמד שיש הרבה סימני שאלה ודעות אבל בסוף בלי שביל ברור ומסומן אי אפשר ללכת קדימה. לפני שמלמדים אותך על הרע שיש בעולם, לפני שתפגוש את המרירות של השמאל הקיצוני ואת הטירוף של הימין הקיצוני אני רוצה שתכיר את הטוב שמסביב. שתבין מאיפה באנו ולמה אנחנו ממשיכים. להתעמת עם הצרות, הבעיות והמשוגעים שיש באזור שלנו עוד יהיה לך זמן בחיים.

יש המון רפורמות עכשיו במערכת החינוך, אני מקווה שיתממשו ותזכה לתנאים טובים יותר, אבל גם אם לא, תפקידך הוא ללמוד.

הרצפה לא עקומה. המדינה ומוסדותיה הם אנחנו. הגאווה שלנו גם כשיש ביקורת. הרפורמות שיבואו או יתבטלו לא אחראיות על הסקרנות שלך. שר החינוך הוא לא המחנך שלך, הוא מי שנשלח מטעמנו לעשות סדר בחדר. כמו שאנחנו שולחים אותך לפעמים. אנחנו אחראים על מה שיש בך לטוב ולרע, ומהיום גם לך יש איזו אחריות.

ברוך הבא.

** הכותב הוא ח"כ מטעם מפלגת כחול לבן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה