עצמאית? ילדת? מה יקרה לעסק שלך?

עצמאיות רבות נאלצות להמשיך בתחזוקת העסק במהלך חופשת הלידה כדי לא לאבד לקוחות ולהסתכן באובדן דמי הילדה. הצעת חוק שהוגשה בשבוע שעבר היא צעד ראשון לתיקון העוול

מאת: עו"ד אורי טורקיה-שלס, מנהלת מערך הסיוע המשפטי בויצו ישראל

 .

הקמת עסק משלך והוא עובד. יש לך לקוחות, ספקים, שכר דירה, רואה חשבון, אתר אינטרנט, קמפיין שיווק, פרויקטים מתמשכים ו…. בום. יום אחד את נדרשת לעצור הכל ולא להעז להתעסק בעסק שלך.

מזל טוב, ילדת תינוק! ואם תרצי לזכות בדמי לידה, תיפרדי מהעסק לשלום.

הדילמה הזאת מוכרת לאלפי עצמאיות בישראל. רק לפני מספר שנים עצמאיות הוכרו כמי שזכאיות לדמי לידה וכבר מונח מעל ראשן איום חדש- אם תמשיכי לנהל את העסק שלך, תיחשבי כמי שעבדה במהלך חופשת הלידה ודמי הלידה ישללו ממך.

בניגוד לשכירות שיכולות (לפחות תיאורטית) להניח בצד את עבודתן ולהתמסר לחופשת הלידה, עצמאיות לא נהנות מהפריבילגיה הזו ואם הן רוצות להמשיך ולנהל את העסק גם אחרי חופשת הלידה הן נאלצות לעיתים קרובות להמשיך בתחזוקת העסק- לענות ללקוחות, לעסוק בפרוצדורות ולעיתים גם לבצע עבודות דחופות לצורך שימור לקוח.

חוק הביטוח הלאומי נוסח מתוך מחשבה על עובדת שכירה ולכן אוסר על כל עבודה שהיא. בפועל זה מביא לכך שעצמאיות בישראל יולדות תינוק ומיד הופכות ל"חשודות". הן נאלצות להתמודד עם חקירות של הביטוח הלאומי ולנהל את עסקן במחשכים ובפרופיל נמוך תוך אובדן ממשי של הכנסות עתידיות.

ילדת? עדיין צריך לתחזק את העסק (צילום: שאטרסטוק / AKOBCHUK VIACHESLAV)

בשבוע שעבר עשתה כנסת ישראל צעד ראשון לתיקון המעוות. הצעת חוק שהגישה ח"כ אורלי לוי אבוקסיס לתיקון חוק הביטוח הלאומי עברה בוועדת השרים. הצעת החוק קבעה שנשים עצמאיות יוכלו לבצע עבודה בעסקן עד 40 שעות חודשיות מבלי לאבד את זכותן לדמי לידה. הצעת החוק דנן מתקנת עיוות היסטורי שהתעלם מהצרכים הייחודיים של עצמאיות לעומת שכירות.

ויצו מפעילה קו ייעוץ לזכויות נשים בעבודה מזה שנים רבות ומייעצת לנשים בשלל סוגיות שקשורות בעבודה. מניסיוננו בקו הייעוץ, נשים עצמאיות נתקלות בדילמה ייחודית בזמן חופשת הלידה, כאשר על מנת לזכות בדמי הלידה מן הביטוח הלאומי הן נאלצות בפועל לסגור את עסקן למשך תקופה משמעותית. לעיתים קרובות סגירה הרמטית של העסק למשך תקופה מביאה לסגירתו לצמיתות וכך שנים של מאמצים והשקעת משאבים בהקמת עסק יורדים לטמיון והנשים נפלטות משוק העבודה ונאלצות לחפש פרנסה חדשה, תוך שהן מטופלות בילדים.

בשונה מעובדות שכירות, אשר אינן נדרשות לטפל בפעולות השוטפות הכרוכות בניהול ותחזוקת עסק כתשלום משכורות, שכר דירה, עבודה מול ספקים ושימור לקוחות, נשים עצמאיות נדרשות לפעולות הללו גם כשאינן מבצעות עבודה בפועל מכל סיבה שהיא.

הדרישה שהייתה קיימת עד היום שעוסקת עצמאית לא תפקוד את עסקה במשך תקופה של 15 שבועות על מנת להיות זכאית לדמי הלידה היא מופרכת ואינה לוקחת בחשבון את הקשיים העצומים והצרכים הייחודיים של ניהול עסק עצמאי.

בפועל נשים עצמאיות נדרשו עד היום לבחור בין הצלת העסק שלהן לבין קבלת דמי הלידה והתמסרות מלאה לחופשת הלידה במחיר של אבדן העסק לעיתים. נשים שניסו להחזיק את העסק מעל המים בתקופת חופשת הלידה נחשבו כעברייניות.

חשוב לציין שגם עד היום הייתה קיימת אפשרות במקרים חריגים להגיש בקשה מיוחדת לביטוח הלאומי לאשר המשך תחזוקה של העסק, אך מדובר במצב חריג ולא בכלל.

העסק שלך פשוט לא יכול לצאת לחופשה (צילום: שאטרסטוק / Pixel-Shot)

הצעת החוק שעברה בשבוע שעבר היא צעד מבורך ואנו מקוות היא תקודם ותעבור תהליך חקיקה מלא כבר במושב הקרוב. ויצו תשמח להירתם ולתרום מניסיונה לצורך כך, ובין היתר גםלהצביע על מצבים ייחודיים שצריך לתת להם מענה במסגרת החוק (כמו נשים שנחשבות עצמאיות אך למעשה משמשות כשכירות לכל דבר).

רק 10% מהנשים העובדות בישראל בוחרות להיות עצמאיות. אנו סבורות ומקוות שחקיקת החוק דנן תתמרץ נשים נוספות להעז ולצאת לעצמאות ולהגשים את עצמן באופן שיגדיל את חלקן בשוק התעסוקה ואף יגדיל את פריון המשק, מבלי שיצטרכו לחשוש לגורל העסק במידה וייכנסו להיריון.