החוק שמרחיב את הגדרת הרצח

עם הכנסו לתוקף של תיקון לחוק העונשין, הגדרתו המשפטית של רצח עומדת להתרחב ולכלול קטגוריות חדשות רבות. איך ישפיע התיקון על גורלו של השוטר שירה למוות בסולומון טקה?

09/07/2019
עו''ד יעקב שקלאר קבלו עדכונים מעו''ד יעקב
  • RSS

איך תשפיע הרפורמה בעבירות ההמתה, שנכנסת לתוקף היום, על גורלו של השוטר שירה למוות בסולומון טקה, ועל גורלנו שלנו?

היום ייכנס לתוקפו תיקון 137 לחוק העונשין העוסק בעבירות המתה. התיקון, אשר עבר גלגולים רבים, קובע מדרג חדש של עבירות ההמתה.

עד היום היו שלוש עבירות המתה עיקריות:

1. רצח – עבירה שדינה מאסר עולם חובה.

2. הריגה – עבירה שדינה עד 20 שנות מאסר.

3. גרימת מוות ברשלנות – עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר.

אחרי התיקון, תתווספנה שחקניות חדשות למגרש כגון "רצח בנסיבות מחמירות" ו"המתה בקלות דעת".

אך לא השחקניות החדשות הן הבשורה של התיקון, כי אם הגדרה מחדש של מה ייחשב לרצח וליתר דיוק – ההרחבה המשמעותית של מקרי ההמתה אשר יכנסו בגדר עבירת הרצח.

מה נחשב לרצח? (צילום: שאטרסטוק / Zoka74)

עד היום, רצח היה באחד מארבעה מקרים בלבד:

גרימת מוות של הורה או סב, גרימת מוות בכוונה תחילה (עבירה קשה מאוד להוכחה ולכן אחוזי ההרשעה בה נמוכים), גרימת מוות על רקע ביצוע עבירה אחרת, או כדי לחמוק לאחר ביצוע עבירה אחרת.

כאשר ה- רצח היה ללא ספק זה שנעשה בכוונה תחילה. על מנת להוכיח כוונה תחילה, היה על רשויות האכיפה להוכיח שלושה תנאים מצטברים: החלטה להמית, העדר התגרות מצד הקורבן בתכוף למעשה הקטילה, ויסוד ההכנה.

בעקבות התיקון, עבירת הרצח תתרחב ובגדרה תיכנסנה לא פחות מ- 11 חלופות, אשר ניתן להרשיע בכל אחת מהן ללא הוכחת כוונה תחילה ולהשית בגינן מאסר עולם חובה.

כך למשל, כאשר מדובר בגרימת מוות של אדם שהיה או עתיד להיות עד בהליך פלילי, כאשר המעשה נעשה מגזענות, כאשר מדובר בגרימת מוות של בן זוג שקדמה לו התעללות בקורבן, וכן במקרה בו מדובר בגרימת מוות של קטין או חסר ישע על ידי אחראי.

הרבה גבות הורמו כאשר הוגש כתב אישום, המייחס עבירת הריגה, כנגד הסייעת שהביאה למותה של התינוקת יסמין ז"ל. אנשים לא הבינו איך מקרה כל כך רגיש לא מוגדר כרצח. לעומתם, המשפטנים הבינו היטב כי למדינה לא היה סיכוי להוכיח כי בליבה של הסייעת גמלה ההחלטה להביא למותה של התינוקת הרכה, לא היה להם סיכוי להוכיח את יסוד ה"כוונה תחילה".

אינה סקיבנקו, הואשמה בהריגה, לא ברצח (פייסבוק)

במסגרת הרפורמה החדשה, אין עוד צורך להוכיח את ה״כוונה תחילה״, ודי להסתפק באדישות – שוויון נפש למוות, כדי להרשיע את אותה סייעת ברצח בנסיבות מחמירות ולגזור עליה מאסר עולם.

אם לא די בכך, הרי שעבירת ההריגה שונתה ופוצלה לשתיים, כאשר מדובר בגרימת מוות אשר נעשתה בקלות דעת, העונש יהיה 12 שנים בלבד. יחד עם זאת, אין לטעות ולחשוב שמדובר בהקלה, לא ולא. כאשר מדובר בעבירה שבוצעה באדישות או בכוונה, מה שנקראת היום עבירת הריגה שדינה הוא עד 20 שנים, תוגדר החל מה- 10/7/19 כרצח, העונש יוחמר ויעמוד על 30 שנות מאסר.

התיקון מחמיר עם האזרחים ומעניק הגדרה רחבה ביותר לעבירת הרצח. בשנים הקרובות יותר ויותר יכלאו למשך כל חייהם, בלי יכולת להשתחרר, בלי יכולת להשתקם, בלי יכולת לחזור לחברה ובלי יכולת לדאוג לכלכלתם. אנחנו אלה שנדאג להם ונשלם עבור מחייתם עד סוף חייהם.

סולומון טקה ז"ל, הקליע פגע ברצפה ואז בו (אלבום פרטי)

ביום- 30/06/19 ירה שוטר באקדחו והביא למותו של סלומון טקה ז"ל, צעיר ישראלי ממוצא אתיופי. על פי ממצאי החקירה עד כה, הקליע פגע ברצפה וניתז ממנה אל גופו של טקה ז"ל. על פי ההערכות, נתון זה מלמד לכאורה כי השוטר כיוון וירה ברצפה.

קולות רבים ברחוב טוענים כי אם לא היה מדובר בנער ממוצא אתיופי, אקדחו של השוטר לא היה נשלף והוא לא היה יורה, לא לאוויר, לא לרצפה ולא בכלל.

אם תתקבל עמדה זו – שהירי בוצע על רקע גזענות, או עוינות כלפי הציבור האתיופי, או אז, על פי הרפורמה, השוטר עשוי להיות מורשע ברצח, העבירה החמורה ביותר בספר החוקים, ויכול למצוא עצמו מרצה מאסר עולם. זאת בעוד, שעל פי המצב עד היום, לכל היותר ניתן היה להרשיע אותו בהריגה, ולהשית עליו עונש מאסר של עד 20 שנים.

לתיקון בחוק יכולות להיות השלכות משמעותיות (צילום: שאטרסטוק / Zoka74)

מחשבה נוספת היא כיצד יוכח בפני בית המשפט כי המעשה נעשה על רקע גזעני? כיצד מוכיחים עוינות כלפי ציבור? מה תהיה ההשפעה של המחאות הרבות על בתי המשפט?

המנעד של ׳גזענות׳ הוא כה רחב וחסר גבולות, עד כי לא ברור כיצד בית המשפט יגדיר גזענות המצדיקה מאסר עולם.

כמובן, איני רומז שזה המצב בעניינו של השוטר היורה, אלא באופן תיאורטי בלבד. הנושא מצוי עוד בחקירת מח"ש ורק ימים יגידו. עם זאת, תיקון החוק מעמיד את השוטר, או שוטר אחר במצבו, בפני סיכון משמעותי ביותר לעומת המצב שקדם לו, באופן שגורם לפקפק מעט בטיב ההשלכות שיהיו לרפורמה דווקא במקרים של אזרחים נורמטיביים, כמו השוטר. למזלו של השוטר הנוכחי, הרפורמה לא חלה עליו, שכן התיקון לחוק קובע מפורשות, שבמקרה שהעבירה בוצעה לפני שהחוק נכנס לתוקף, תחול ההגדרה המקילה עימו מבין שני החיקוקים.

עו"ד יעקב שקלאר (אלבום פרטי)

** עו"ד יעקב שקלאר, הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, מרצה בפקולטות למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאי עבודת הסנגור הפלילי

 ליצירת קשר: 052-257-5298 | אתר

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה