בחירות 2019: איחוד יכול להחזיר את התקווה למדינה

אל מול רטוריקת השנאה והייאוש, איחוד יוכל להציב אלטרנטיבה ראויה, חזקה ואמיתית. איחוד שיעמיד את המדינה והאזרחים בראש סדר העדיפויות ושיחזיר את התקווה למדינה. הגיע הזמן לצעוד ביחד

23/01/2019
שירה מרגלית קבלו עדכונים משירה
  • RSS

בארבע מערכות הבחירות האחרונות היו למחנה המרכז למעלה מ-10 מנהיגים שונים, או לפחות כאלו שהתיימרו להנהיג את מחנה המרכז-שמאל הישראלי. די אם נזכיר שמות כגון שאול מופז, עמיר פרץ, שלי יחמוביץ', יאיר לפיד, ציפי לבני, אהוד ברק, יצחק הרצוג, ואהוד אולמרט. זוהי רשימה חלקית, היו וישנם נוספים. כולם עמדו בזמן זה או אחר בראש מפלגות אשר הפער המדיני-בטחוני ביניהן היה שולי עד לא קיים, על האתגרים המרכזיים שעומדים בפני מדינת ישראל, יכלו כולם להסכים בשיחה פשוטה על כוס תה. מעבר לנושא המדיני, כולם היו והינם מחויבים לערכיה הדמוקרטיים הבסיסיים של ישראל, לשמירה על שלטון החוק ולהגנה עליו מפני עדת המתקיפים והמחריבים, המעוניינים לכרסם עוד ועוד מאושיות דרכה של ישראל כמדינה המחברת בין זהותה הדמוקרטית והיהודית. אין בכך לומר שלא היו כלל הבדלים בין מנהיגים אלו, אלא שפערי העמדות ביניהם היו כאלו שיכלו להיכלל במפלגה אחת. הסיבה לכך שהצבענו בארבע מערכות הבחירות האחרונות למספר רב של מפלגות, ולא למפלגת שמאל-מרכז גדולה, מתמצה במילה אחת – אגו.

הרצוג, יחימוביץ', לפיד ולבני, חלק ממנהיגי המחנה (רויטרס/עמוס בן גרשום/דוברות/יחצ)

אגו אינה מילה רעה בהכרח, למי שמתיימר להנהיג מפלגה, ממשלה ומדינה שלמה. ראוי שלמנהיג רציני תהיה מידה של בטחון עצמי ויכולת פוליטית. אולם כאשר האגו הופך חזות הכל, כאשר האגו האישי ממוקם לפני טובת המדינה, הרי שאנו בבעיה פוליטית שפוגעת במחנה כולו.

בזמן הזה, כדאי להזכיר, העמיד מחנה הימין מנהיג אחד – בנימין נתניהו. חילוקי הדעות בקרב הימין, למשל בין מנהיגי המפד"ל/הבית היהודי, לבין נתניהו, גדולים בהרבה מחילוקי הדעות בין לבני ללפיד, אך למרות זאת ברור לכל אזרח ישראלי כי המחנה הימני מתאחד מאחורי המנהיג הנבחר.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 אשר יתקיימו באפריל, שוב אנו רואים כיצד מנהיגי מחנה המרכז מתפצלים ומתעמתים. שוב מסתמן כי ירוצו לכנסת מספר רב של רשימות נפרדות, לכולן מנהיגים מצוינים אשר מסכימים אחד עם השני על רוב נושאי הליבה, אך אינם מסוגלים להתאחד עקב שיקולי אגו. בין אם מדובר בגנץ, לפיד, יעלון, גבאי, ולבני, הנמצאים בתוך המערכת הפוליטית כראשי רשימות קיימות או חדשות, ובין אם מדובר בברק ואשכנזי הנמצאים כרגע מחוץ למערכת – כולם אנשים אשר הוכיחו עצמם שנים רבות בחיים הפוליטיים, האזרחיים והביטחוניים, כולם מנהיגים ראויים למחנה המרכז.

אין מדובר רק בשאלה עקרונית, אלא בבעיה מציאותית ובצידה חובה מעשית – פיצולי המפלגות מפוררים את המחנה לסיעות קטנות, אשר אין באפשרותן לחלום על הקמת ממשלה, ומה שנותר להן לעשות ככאלה הוא להצטרף לשולי הקואליציה בראשות הימין, או להצטנף כאופוזיציה מוחלשת. מנהיג מפלגה בת 13 מנדטים אינו יכול להתיימר להקים ממשלה. במקביל, תומכי המחנה מביטים בתסכול על הריבים הפנימיים, ואינם מבינים מדוע עליהם לבחור בין אותם מנהיגים, כאשר ברור לכל בר דעת כי המעשה הנכון – למחנה המרכז ולמדינה – הוא הקמת מפלגה גדולה שתקיף ותייצג את כלל המחנה. החובה המוטלת על המנהיגים הינה להתאחד ולפעול ביחד.

הקמפיין שקורא למנהיגי מחנה השמאל-מרכז להתאחד

וכאשר המנהיגים מתמהמהים, מוטל על האזרחים לפעול ולהזכיר להם את חובתם. בשבוע האחרון פועל קמפיין אזרחי, יוזמה הקוראת לכל ראשי מחנה המרכז להתאחד. תחת הסיסמה "בלי איחוד - הקול אבוד", פעילים רבים קוראים לאיחוד. היוזמה אינה מנסה להמליך מנהיג ספציפי על חשבון האחרים. יתכנסו המנהיגים, יבלעו את גאוותם ושאיפותיהם האישיות, ויחליטו ביניהם על השיבוץ הראוי לרשימה המאוחדת. בימים ספורים הצטברה תמיכה של מאות אלפים בקריאה לאיחוד – עדות לכמה הציבור כמה ומחכה לכך.

אל מול רטוריקת השנאה והייאוש, אל מול הניסיון להחריב ולהשחית את מערכות החוק ושומרי הסף, אל מול מנהיגות שכל מה שהיא מציעה זה שנאת האחר ושיסוי אזרח במשנהו, איחוד יוכל להציב אלטרנטיבה ראויה, חזקה ואמיתית. איחוד שיעמיד את המדינה והאזרחים בראש סדר העדיפויות ושיחזיר את התקווה למדינה. לא נשתוק ולא נפסיק, עד שיתעשתו מנהיגי המחנה, יתאחדו, וביחד נצעד אל הניצחון גם בקלפי.

איחוד יעמיד את המדינה והאזרחים בראש סדר העדיפויות (צילום: דנה אפרתי)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה