דברים שלמדתי מהסרט "קינג ביבי"

עינת גוטמן צפתה בסרט ''קינג ביבי'' והבינה כמה דברים על עצמה ועל הדרך שעברה שהפכה אותה מליכודניקית שרופה לשמאלנית חמוצה

04/11/2019
עינת גוטמן קבלו עדכונים מעינת
  • RSS

אתמול כשצפיתי בסרט "קינג ביבי", הבנתי משהו על עצמי.

בשנים של אוסלו הייתי חיילת משוחררת וגרתי במרכז תל-אביב, ליד הכיכר שנקראה אז מלכי ישראל. דבר שעוד היה אפשרי כלכלית, אבל כרוך בסכנה ברורה ומידית של פיזור איברי לכל אבר, באמצעות פיצוץ שרירותי בכל רגע נתון.

ביבי הביא איתו אז משב רוח רענן. הוא הביא את אמריקה למדינה זקנה בת אלפיים שנות סבל. עם האנגלית המצוחצחת והרטוריקה המקצועית, הוא אמר את המילים המאוד נכונות, על ההגמוניה האשכנזית השלטת בכל, שמפלה באופן שיטתי את האנשים בלי הקול, שבלי לשים לב הפכו להם לרוב.

בנימין נתניהו בסרט "קינג ביבי" (באדיבות Yes)

גם הוא היה אשכנזי, פריבילג, עשיר, אבל גם יורד חוזר שאינו משתייך לאליטה המקומית, שלי, כילדה חצי מרוקאית מהפריפריה, לא היה כרטיס כניסה אליה, והיא תמיד גרמה לי ולהורי להרגיש שאנחנו לא מספיק טובים, חכמים, תרבותיים. האליטה התעקשה שאלך למגמת מזכירות, למרות שיכולתי להצליח בכל למגמה לא מתמטית, וטענה שרימיתי בבחינות למגמת גרפיקה, כי אין סיכוי שאני ציירתי את הציורים האלה. היא הקימה בתי-ספר טכנולוגיים בערי ספר כמו שלי, כדי לייצר אותנו פועלים, ובתי-ספר מתקדמים ואיכותיים ביישובים המצוחצחים במרכז הארץ, שלה.

היא הענישה אותי קשות כשלא הגעתי לביה״ס ביום של המימונה, כי הלכתי לחגוג בפארק, מסורת עתיקת שנים ויפה, שאהבתי מאוד, שהביאה איתה משפחתו של אבי ממרוקו. היא הסתכלה עלי תמיד מגבוה ובגועל קל, ואני עוד הייתי למזלי, חצי יקה פוץ,(אשכנזיה גרמניה), תכולת עיניים ובהירת עור ושיער.

ביבי דייק גם את ההרגשה שחשנו כולנו לגבי תהליך השלום, שנראה לכולנו לחוץ, מתרפס, מתעקש להצליח למרות הפיגועים הבלתי נסבלים, רוצה לרצות את אמריקה, לא מאוזן וחד צדדי לרעתנו. לא האמנו שזה שלוחץ לרבין יד, הוא לא אותו אחד ששולח מאחורי הקלעים, את המפגעים שרוצחים אותנו ברחובות.

בנימין נתניהו, ידע לתקשר כך שנקשיב לו (צילום: שאטרסטוק / mikhail)

ביבי ידע לעשות הכי טוב את מה שאנחנו לא ידענו בכלל: לתקשר כך שיקשיבו לנו. הוא היה מאסטר לתקשורת והיתל בהם ובנו. הוא שרף את המסך ואת נשמתי. הוא השניא עלי את רבין, את תהליך השלום ואת הגנרלים יפי הבלורית והתואר שהקימו בגבורה את המדינה ואת מוסדותיה, ועשו לי טובה כשהביאו את משפחתי ארצה, כדי לשרת אותם.

הבנתי אתמול, כשצפיתי בסרט, שביבי צדק: הם באמת פ-ח-ד-ו! בא לשכונה בחור חדש והוא יודע תרגילים שהם לא חלמו שקיימים. פתאום הם הבינו שלעדר שהביאו כדי לעשות את העבודה השחורה שהם מנהלים, יש רועה צאן עם להטוטים ברמה של משה רבינו.

הם נבהלו באמת ובצדק.

מבחינה דמוגרפית, הקול שהוא ייצג ניצח. אנחנו נצחנו אותם! מעכשיו יהיה איסרו חג במימונה והתרבות שלי כבר לא תהיה "מנהגים ברבריים" שצריך להסתיר ולהתבייש בהם.

בנימין נתניהו בצעירותו, מתוך הסרט "קינג ביבי" (צילום מסך)

אתמול כשצפיתי בביבי הצעיר ובמה שנהיה ממנו, הבנתי על עצמי שזאת לא הייתה אשמתי שגם בגללי מלאך החבלה הזה, הוא ראש הממשלה שלי כבר נצח נצחים. אז לא הייתה לי ברירה אלא ללכת אחריו, כמו שעדר כבשים שחורים ומופלים, הולך אחרי חלילן שמנגן מנגינה מכשפת.

לא יכולתי לדעת אז שגם הוא ילחץ יד לערפאת בלי להשיג שום דבר, גם לא שישתק כל ניסיון ליצירת תקווה ושלום, לחלוטין ולעד.

לא ידעתי שיהיה מרושע שיתאכזר אפילו יותר לאנשי הפריפריה שמעריצים אותו ללא סיג, לא יכולתי לדעת שהאיש הצודק הזה יהפוך למגלומן מורם מעם, בזבזן כפייתי של כספי הציבור שנגזלים ממנו בגללו, ללא רחם וללא תמורה. איש הרסני, פלגן, שקרן, דמגוג, משחית ומושחת.

בנימין ושרה נתניהו, מגלומנים מורמים מעם (צילום: עמוס בן גרשום / לעמ)

לא יכולתי לדעת אז, שממנו יצאו עוד שתי מפלצות בלתי ניתנות לריסון (בן ואישה), שכל מטרתן לנצל את מעמדן לצבירת כוח וממון ושתישרף המדינה.

לא יכולתי לחשוד באיש עם האש בעיניים לשנות את חיי לטובה, שיהפוך לנרקיסיסט מתנשא שאני והעם הם כלי משחק. משעממים. לא מעניינים בכלל.

ביבי היה האדם הנכון בזמן הנכון, אבל אסור היה לאדם כזה להישאר יותר מקדנציה אחת בשלטון. תפקידו היה להביא מהפכה במאזן הכוחות וללכת. אבל הוא לא הלך ולא הולך ולא הולך ולא הולך, ובכך הוא משחית אפילו את ההישג היחיד שהשיג, ובמקום שטריפת הקלפים שיצר תביא לאחדות ושוויון, הוא עושה קריירה מלהשתמש בה כקרדום לחפור בו. הוא עושה קריירה מהסתה, מפילוג, משיסוי חלק אחד באחיו.

כשראיתי אתמול את ביבי הצעיר, הבנתי גם את הבעיה שלו. השבוע צפיתי עם הילדים גם בסרט ׳קונג פו פנדה’. ביבי הוא הנמר המוכשר שהמאסטר שלו סרב לתת לו את הסוד לכוח הבלתי מוגבל, כי הנשמה שלו אפלה, אז מרוב כעס הוא שרף והרס הכל. ההגמוניה סירבה ועדיין מסרבת ובצדק, לתת לו כוח בלתי מוגבל, אז הוא שורף הכל.

עינת גוטמן, מילדת פריפריה חצי מרוקאית וליכודניקית שרופה, הפכה לשמאלנית (אלבום משפחתי)

אתמול כשצפיתי בסרט המעולה ׳קינג ביבי׳, הבנתי איך מילדת פריפריה, חצי מרוקאית, שגדלה בבית ליכודניקי שרוף, הפכתי לשמאלנית. המדינה והחברה הישראלית חשובות לי יותר מהמפלגה. לכן עברתי לצד שרוצה את סיום כהונתו של האיש שעושה הכל כדי לזכות בכוח בלתי מוגבל, הצד שדואג לפעמים, גם לי. לא רק לעצמו, למשפחתו ולחבר מרעיו.

לקריאה נוספת:

ביקורת הסרט "קינג ביבי"

"קינג ביבי" קיסר המניפולציות של דעת הקהל הישראלית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה