מחלת הדיכאון: איך מבחינים בין הסוגים?

מה ההבדל בין דכדוך קל, דיכאון חורף, בייבי בלוז, דיכאון אחרי לידה ודיכאון מז'ורי? כמעט לכל אדם קרוב משפחה שמתמודד עם דיכאון, מחלה שנוטה לחזור על עצמה. ד"ר יריב מסביר את ההבדלים ואיך להתמודד

03/10/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: ד"ר יריב שחק

כמעט כל אדם חווה עצמו על הרצף שבין מצב רוח לא טוב שנמשך בין ימים לכמה שבועות. אין הדבר אומר בהכרח שהוא בדיכאון. על אף הנטייה, הכמעט מיידית, להדחיק ולהכחיש רגשות לא טובים, סבל הוא חלק מהחיים, בדיוק כמו שמחה. תחושות כמו עצב וחרדה מתעוררות סביב אירועים משמעותיים בחיים. פרויד דיבר על אהבה ועבודה כשני התחומים העיקריים בחיינו. כשדברים יוצאים מאיזון, למשל איום בריאותי, משבר זוגי, משבר בקריירה, או משבר כלכלי אנחנו מגיבים באופן ממוקד ומותאם. בחרדה, במתח או בעצב כחלק מתהליכים שאורכים ימים או שבועות, עד שמגבשים אסטרטגיית התגברות, התמודדות ועוברים הלאה. תהליכים אלו לא מצריכים, בדרך כלל, התערבות מיוחדת, כי הם טבעיים, כמו מחלה ויראלית, או פצע שמגליד.

כאשר המציאות נצבעת בצבעים שחורים

דיכאון מאופיין בכך שתמונת העולם משתנה כתוצאה מאירוע נקודתי, כמו פיטורין או המתנה לתוצאות בדיקה חשובה. המציאות נצבעת מעבר לאירוע הנקודתי, העיסוק בו הופך לבלתי פוסק ולא ניתן להסיט את המחשבה לכיוונים אחרים. דיכאון משפיע על השינה ויכול להביא ליקיצות בשעות הבוקר המוקדמות, או באמצע הלילה. לשינה ממושכת ולחוסר אנרגיה. דיכאון פוגע ביכולת ליהנות מדברים. כל מה שאנחנו מתאווים ונהנים לעשות מאבד מטעמו: האוכל האהוב, הניצחון של קבוצת הכדורגל שאנחנו אוהבים, המגע הגופני של האנשים שאנחנו אוהבים להיות בחברתם, התחביבים והעשייה. כולם כולם מרגישים אפרוריים. חוקרים רבים שעוסקים בהבנת הדיכאון סבורים שאנהדוניה, היעדר סיפוק ושמחת חיים, היא  הליבה של מחלת הדיכאון. גם האנרגיה והמוטיבציה, היכולת ליזום, לגרור את עצמך מהספה ולעשות דברים מתחילה להתקלקל. אנשים עם דיכאון מדווחים על כבדות פיזית כאילו היה גופם מלא בעופרת.

במקרים קשים יותר, כמו בדיכאון חמור החשיבה מתחילה להשתבש ונעשית איטית יותר. יש קושי להתרכז ולתכנן. העולם נצבע בעיקר בשחור ובמעט לבן. היכולת להבין ניואנסים, להסתכל על המורכבות של הדברים מתחילה ללכת לאיבוד. אנשים חווים את עצמם באופן מאוד שיפוטי. כל טעות קטנה הופכת לקריטית. היכולת לדמיין עתיד טוב יותר מתחילה להשתבש וכל האיכויות שיש לאדם מאבדות מטעמן. רוב האנשים בדיכאון לא יכולים לתפקד וחוסר המעש מפנה זמן למחשבות שליליות ולשקיעה בדיכאון חריף יותר.

אישה הסובלת מדיכאון אחרי לידה (צילום: שאטרסטוק / Africa Studio)

טראומות והיעדר שמחת חיים

מועדים לחלות בדיכאון אנשים שהתמודדו עם טראומות רבות וחוויות לא טובות בילדות, בעיקר אם היו אלה אירועים חוזרים, כמו חשיפה ועדות לאלימות, התעללות. אם גדלו בסביבה לא מייטיבה, והוזנחו רגשית אפילו בידי הורים מבקרים. סוג שני שמועד יותר לדיכאון מג'ורי הם אנשים שמעידים על עצמם ככאלו שמעולם לא ניחנו בשמחת חיים, חוו חוסר אנרגיה ונהגו לשפוט את עצמם לחומרה מגיל צעיר. מי שמתמודד עם עצבות מתמשכת בעל סיכוי לגלוש לדיכאון בקלות רבה יותר. בשנים האחרונות אנחנו מבינים יותר ויותר את השפעת הסביבה על התפתחות דיכאון. מחקרים מוכיחים, כי תרופות נוגדות דיכאון לא הצליחו לעזור לעכברים שהיו בסביבה דלה וחסרת גירויים, בהשוואה לעכברים ששהו בסביבה עשירה במשחקים ובגירויים. הדבר נכון פי כמה וכמה עם אנשים.

סוגי הדיכאון – 80% מהיולדות מדווחות על בייבי בלוז!

רוב  האנשים שמדברים על דכדוך מעידים שהם מצליחים להתנתק מהמחשבות המטרידות לפרקי זמן מסוימים. יכולתם ליהנות נשמרת באופן יחסי ורובם מצליחים 'להרים את עצמם' תוך ימים או שבועות מדכדוך.

דיכאון חורף - נדיר למדי בישראל ושכיח במדינות צפוניות, שמאופיינות בחורף ממושך, ימים קצרים, ומנורות המשמשות כתחליף לאור שמש. בישראל לאנשים רגישות גבוהה ליום שמתקצר בחורף. אחרים מגלים שהתגובה המדוכדכת או הדיכאונית היא לווא דווקא לשינויי העונות ולמזג האוויר. הסתיו למשל מביא איתו את החגים,  תקופה לחוצה לרוב האנשים. ואז הנושא מעורר הדיכאון אינו כמה שעות אור, אלא איפה אתם עושים את החג.

דיכאון אחרי לידה – מחקרים מצביעים על כך שהשינוי הגדול בחיי האישה, ובכללו ההורמונלי, הוא זה שמביא לדיכאון. דיכאון אחרי לידה הוא לא הבייבי בלוז שמתארות 80% מהנשים שילדו. דיכאון אחרי לידה מופיע, דווקא, כמה שבועות אחרי הלידה. הוא דומה במובנים רבים לדיכאון רגיל, אבל יש לו גם כמה מאפיינים ייחודים, כמו בלבול ניכר, עייפות וקשיי שינה. ספקות רבים לגבי המסוגלות ההורית והמסוגלות האישית. חוסר אנרגיה וקושי מאוד גדול להיות בקשר עם התינוק ולהיות קשובה לצרכיו. אגב, בשנים האחרונות מתארים דיכאון אצל אבות. האירוע המשמעותי בחיי האב הטרי ושינוי הסטטוס  מהווים טריגר ומטלטלים.

דיכאון בעקבות מחלות – ישנן מחלות שמעוררות דיכאון, כמו: תת פעילות  בבלוטת התריס, סוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן הלבלב שמעורר דיכאון. טיפולים בסטרואידים, או באינטרפרון בהפטיטיס ובמלנומה. חלק מהטיפולים ההורמונליים לסרטן שד מעוררים דיכאון, ויש דיווחים על דיכאון אחרי אירוע לבבי או מוחי. בד בבד צריך לזכור שאנשים מתמודדים עם אירוע בריאותי מאוד גדול, והדבר לכשעצמו מהווה טריגר לדיכאון.

דיכאון מג'ורי – כאשר המציאות נצבעת והיכולת ליהנות מתקלקלת משמעותית, האנרגיה נמוכה מאוד, השינה והתיאבון יוצאים משליטה, המחשבות חוזרות שוב ושוב, בד"כ תוך עיסוק בשלילה. פעמים רבות דיכאון מג'ורי מתחיל בגלים דיכאוניים שמחמירים ונעשים ארוכים יותר. גל דיכאוני נמשך בממוצע 9 חודשים, כאשר חשוב לזכור שכל יום בדיכאון נראה ומרגיש יותר ארוך. דיכאון שאינו מטופל יכול להימשך גם שנים. 50% יתאוששו מדיכאון עם טיפול, אם כי חלק מהאנשים מתאוששים חלקית ומצויים בסיכון לגל דיכאוני נוסף. כ-12–16 אחוז מאוכלוסייה חולים בדיכאון מז'ורי. בנשים מדובר ביותר מ-20%, כלומר אחת מ-5 נשים.

ד"ר יריב שחק (צילום: אלבום פרטי)

ישראל מפגרת ביחס לדיכאון

ישראל מפגרת מאחורי העולם ביחס לדיכאון ובלגיטימציה לדבר על דיכאון. בקנדה, למשל, שם התמחיתי, מדברים בפתיחות מרשימה על דיכאון והתמכרויות. ראש הממשלה ג'סטין טרודו דיבר בכנות על הדיכאון של אימו שחווה כילד, ויש פרסומים על דיכאון בתחנות הרכבת.

ממשבר אפשר להיחלץ הרבה פעמים לבד, ובחלק מהמקרים יהיה נבון להיעזר באנשי מקצוע. מדיכאון מז'ורי, בדומה לטיפול ולהחלמה מסרטן או מדלקת ריאות, אנשים לא יכולים להרים את עצמם בכוחות עצמם. הדיכאון פוגע בכוחות להרים את עצמנו ולדחוף את עצמנו קדימה. לצערי, בישראל היחס לדיכאון פשטני למדי: כשאדם סובל מדיכאון חשוב להבין עם מה הוא מתמודד ומה מערכת התמיכה שלו, כגורמים שמשנים מאוד את מהלך המחלה ועוזרים להתאושש בקלות רבה, או קשה יותר.

אם אתם חוששים שאתם סובלים מדיכאון ומרגישים שאין ביכולתכם לצאת מהמצב בכוחות עצמכם מומלץ לפנות ולהתייעץ. אם היכולת לחוות סיפוק מדברים נפגמת, או שאין תחושת טעם לחיים חשוב מאוד מאוד לפנות ולבקש עזרה. אם איבדתם שליטה על שינה ותיאבון ואם עבר יותר מדי זמן (ה-DSM  מדבר אפילו על שבועיים) והמצב לא משתפר אלא מחמיר מומלץ להתייעץ ברופא משפחה, כי רופאי משפחה מטפלים הרבה פעמים בדיכאון. או עם פסיכיאטר, או עם פסיכולוג.

פאסיביות מקשה על ההיחלצות מדיכאון

בדיכאון ניתן לטפל בכל מיני אופנים: בחלק מהמקרים אני ממליץ לאנשים להמתין ולראות, להבין מה קורה בחיים, לערוך שינויים באורח חיים ולבדוק האם הכוחות הטבעיים שלהם יעזרו להם להיחלץ מהמצב. במקרים אחרים יהיה נכון להתחיל בטיפול פסיכולוגי, תרופתי ובנוירו- מודולציה (טכנולוגיות של גירוי מוח, מבוססי מגנט או חשמל שמשנים את הפעילות באזורי המוח השונים), או בשילוב ביניהם. ההתפתחות הבולטת והחשובה בתחום זה הוא הטיפול באסקטמין שטרם הגיע לישראל ונוירו מודלוציה. בישראל השירותים הללו לא ממומנים ציבורית וניתנים, בחלקם, במסגרת הביטוחים הפרטיים.

האופן שבו אדם מתמודד עם דיכאון יעזור לו לצאת בקלות או בקושי מהדיכאון – אנשים שנוטים להיות פאסיביים ולחכות שהטיפול ישפיע מתקשים לצאת מדיכאון, בהשוואה לאנשים יותר מעורבים שמתאוששים מהר יותר ובקלות רבה יותר.

**הכותב הוא פסיכיאטר, מומחה לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה