מיניות: נחנך או שנשאיר למדיה לעשות את זה?

המיניות שלנו מתחילה מגיל 0. אולי אפילו לפני, אי שם ברחם, שוטטות יד אקראית שהובילה לתחושה נעימה כתוצאה ממגע באיבר שאיננו עדיין מבינים את חיבורו לגופנו. עם הלידה מתחיל החינוך מיני הראשון. איך הורי הגיבו לכך שנולדתי ממין זכר או ממין נקבה. האם ציפו לי? האם התאכזבו?. בתהליך ההתקשרות הראשון שלי, האם הורי חיבקו, ליטפו? שמחו על כל הפרשת גוף? או פן התקשו להכיל את כל הצרכים הכול כך תובעניים של התינוק, מכל סיבה שהיא.
לאחרונה אנו עדים לפרשיות חוזרות ונשנות במדיה על פגיעה מינית בקטינות. כהורים חשוב שנלמד ונבין את המשמעות של מיניות והתנהגות מינית ממקורות מידע עדכניים ומהימנים, נפריך מיתוסים ואמונות שגויות ואת ההימנעות נשייך לדור העבר. בעולם בו המידע כל כך נגיש, זמין ופרוץ. חשוב שכל אחד ואחת מאתנו נשקיע מחשבה בשאלה האם אנחנו רוצים להיות שותפים פעילים בחינוך של ילדנו? או שנשאיר למדיה ולקבוצת השווים לעשות זאת?

בחורה עם מחשב נייד

המיניות שלנו מתחילה מגיל 0. אולי אפילו לפני, אי שם ברחם, שוטטות יד אקראית שהובילה לתחושה נעימה כתוצאה ממגע באיבר שאיננו עדיין מבינים את חיבורו לגופנו.

עם הלידה מתחיל החינוך מיני הראשון. איך הורי הגיבו לכך שנולדתי ממין זכר או ממין נקבה. האם ציפו לי? האם התאכזבו?. בתהליך ההתקשרות הראשון שלי, האם הורי חיבקו, ליטפו? שמחו על כל הפרשת גוף? או פן התקשו להכיל את כל הצרכים הכול כך תובעניים של התינוק, מכל סיבה שהיא.

קשה לחשוב שתינוק נולד ייצור מיני. בכדי להבין זאת, עלינו להבין את המושג "מיניות". מיניות אינה אקט מיני ששייך לעולם המבוגרים. המיניות הנה אוסף של המחשבות, הרגשות, חוויות חיים והתפיסה שלנו את עצמנו כזכר או כנקבה. ארגון הבריאות העולמי (who) הגדיר אותה לא מזמן כ "אנרגיה פנימית הדוחפת אותנו למצוא אהבה, מגע, חום ואינטימיות. המיניות משפיעה על המחשבות, הרגשות והאינטראקציה הבינאישית שלנו. בגלל שהיא כל כך משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית שלנו, הזכות לממש אותה, נכללת בזכות היסוד של הפרט להיות בריא"

מימוש או פנטזיה על מימוש המיניות במובן המתייחס לאקט מיני עם אובייקט, דמיוני או אמתי, מתחיל להתפתח בגיל ההתבגרות. הבנה זו משמעותית ביותר שכן כך נוכל להבדיל בין התנהגות מינית נורמלית של ילדים לבין התנהגות לא נורמלית. ילדים עד גיל ההתבגרות נוגעים באיברי המין שלהם מתוך גילוי שהמגע נעים או כחלק מסקרנות טבעית השייכת לחקירה וללמידה של הגוף, האחר והעולם. תוך כדי צפייה וחקירה של התנהגות ההורים – היחסים ביניהם, גבולות, מגע וחום. מפלסים את דרכם בלמידה את עצמם ואת הסובב אותם.

לאחרונה אנו עדים לפרשיות חוזרות ונשנות במדיה על פגיעה מינית בקטינות. מחד, בעולם בו המבוגרים שותקים כחלק מטאבו  על הדיאלוג המיני ומאידך, פריצות של מידע וידע שברובו משקף את העולם המיני כחד ממדי אך מתקבל כחינוך המיני הבלעדי של הילד, תכנים פורנוגרפיים המנציחים פרדיגמות של נשיות וגבריות "שולט ונשלט" ומכהים את היכולת שלנו להיות אמפתיים לאחר/ת. כל אלא יוצרים קונפליקט אצל המתבגר אל מול הגילוי החדש של היצריים המיניים. העדר שיחה ודיאלוג יובילו להכרעה של הלחץ החברתי להוכיח את הגבריות והנשיות שלהם, שתופש מקום משמעותי מאוד בגיל זה.

כהורים חשוב שנלמד ונבין את המשמעות של מיניות והתנהגות מינית ממקורות מידע עדכניים ומהימנים, נפריך מיתוסים ואמונות שגויות ואת ההימנעות נשייך לדור העבר. בעולם בו המידע כל כך נגיש, זמין ופרוץ. חשוב שכל אחד ואחת מאתנו ישקיע מחשבה בשאלה האם אנחנו רוצים להיות שותפים פעילים בחינוך של ילדנו? או שנשאיר למדיה ולקבוצת השווים לעשות זאת?

רחלי ראובני, מטפלת קלינית m.s.w, מנהלת "דלת פתוחה" חיפה והצפון. מטפלת מינית בהתמחות, המרפאה לטיפול זוגי ומיני בית חולים מאיר כפר סבא.