סלט צנוניות ושמנת חמוצה

אחרי שהיו לנו ספרי בישול של כל העדות, הגיע תורו של ספר האוכל הרוסי, כלומר הסובייטי. מתוכו קבלו מתכון נהדר לסלט שברוסיה נחשב כמבשר האביב, אבל בארץ ניתן להכין אותו כל השנה

בחורה עם מחשב נייד

salat_tznonit_new_post

אני חייבת להודות שכשהגיע לשולחני הספר בעל השם הנהדר "חבר הטעמים" של הוצאת LUNCH BOX, זה שימח אותי במיוחד. לא שיש לי העדפה מיוחדת לאוכל סובייטי על פני מאכלים של עדות אחרות, אני ידועה כמאוד אקלקטית בטעמי ומכל עדה לוקחת את מה שטעים לי, אבל מכיוון ששורשיי נטועים אי שם בליטא ובלטביה, אני מרגישה שייכות רגשית לספר הזה.

כמו כל הספרים של לאנצ'בוקס, המתכונים מלווים בסיפורים עם המון הוויי סובייטי שמעוררים תיאבון וגם קצת געגועים למקומות שמעולם לא הייתי בהם.

מתוך הספר קבלו מתכון לסלט צנוניות טעים, שעיקר מעלתו מבחינתי זה שהוא נעשה עם שמנת חמוצה ולא עם מיונז, שהוא מוצר אהוב במטבח הרוסי, אבל למטבח שלי הוא לעולם לא יכנס. את הסיפור המלווה את המתכון הזה כתבה רינת גולדברג.

הצנונית הראשונה – ארוחת האביב הרוסי

“מחר, 21 במארס, היום הראשון של האביב”, הודיעה ויקה במבטא החינני שלה, “ואת זה אני הולכת לחגוג כמו שצריך. כולם מוזמנים אליי לארוחה חגיגית. אני עומדת להגיש לכם את ה-מנה של עונת האביב – סלט צנונית עם שמנת חמוצה!”.

“ויקה…” היססתי, ממתי יש לאביב ולסתיו בישראל תאריכים רשמיים? יש רק שתי עונות: קיץ עם לחות, ועוד כמה חודשים בודדים של קיץ בלי לחות”. ויקה לא צחקה, והמשיכה בטון מלא שליחות: “כשחייתי בסמרקנד, התקופה הזאת הייתה התקופה שהכי אהבתי בשנה, התקופה שבה מופיעה הצנונית הראשונה, שמבשרת שהאביב הגיע”. שיתפתי פעולה ובחרתי לא לציין באוזניה את העובדה שבארץ אפשר למצוא צנוניות כל השנה.

למחרת התייצבתי בביתה לארוחת האביב הרוסי. זו הייתה הפעם הראשונה שביקרתי בביתה. לא הכרתי אותה היטב. עבדנו יחד שש שנים, אך מעולם לא יצא לנו לשוחח מעבר לעניינים מקצועיים. ויקה, בשנות השישים לחייה, נראתה לי תמיד כמו האישה הסובייטית הקלאסית. חזקה, פרקטית, מטופחת, שקולה מאוד ומחושבת יתר על המידה. כל אלה לא הפריעו לה לפסוק בצורה ישירה מדי את דעתה בשלל עניינים, במבטא רוסי כבד.

הריח שקיבל את פנינו בבית היה ריח מעורר תיאבון של צנונית טרייה. הארוחה הייתה טעימה מאוד, ובמיוחד סלט הצנונית. אף שאת הסלט הזה אני אוכלת לא פעם במהלך השנה, גם באירועים פחות חגיגיים, הפעם הסלט היה טעים לי במיוחד. משהו בערגה ובזיכרונות הקשורים בו נספג במצרכים ויצר סלט עם טעם קלאסי ולא צפוי. בכלל היה זה ערב נחמד במיוחד. ישבנו עשרה אנשים, שאת חלקם הכרתי למחצה ואחרים היו זרים גמורים, וסיפרנו זה לזה סיפורי ילדות וסיפורי אוכל, ובעיקר צחקנו הרבה.

אט-אט פרשו האורחים לבתיהם, וויקה ואני מצאנו את עצמנו משוחחות שיחת לב אל לב במטבח תוך חיסול השאריות. סיפרתי לה על ההורים שלי, על העלייה המורכבת שלהם, והיא בתמורה סיפרה ברגישות את סיפור העלייה שלה. מצאנו את הדברים הדומים, והתעכבנו על השונים, עד שלפתע היא הרימה מבט ואמרה ברכות:

“רינת, עלייך רואים שלא עברת הגירה. רואים שנולדת בארץ”.

“תודה רבה”, אמרתי בביישנות, “אומרים לי את זה הרבה פעמים”.

“אבל זאת לא מחמאה”, פסקה בפחות עדינות, “אין בך את רוח הלחימה, את הצורך התמידי להוכיח את עצמך. את בטוחה במקום שלך, שכל זה שלך, ואת לא מבינה שעל מקום צריך להילחם”.

חייכתי אליה משום שהבנתי את כוונתה. “אני מבינה לגמרי, ויקה. זה מאוד נכון. אני חיה במדינה שההורים שלי תמיד חלמו להגיע אליה, ועכשיו כשהם הצליחו, אני מרגישה שזה שלי. שאני לא צריכה להילחם עוד, שאני לא צריכה להוכיח שאני נאמנה למולדת, כי ברור שאני שייכת. כי אני חלק ממקום שיש בו צנוניות ושאר ירקות כל השנה”.

סלט צנונית ושמנת חמוצה

סָלָט אִיז רֵדִיסָה סוׄ סְמֶטָנוׄי

Салат из редиса со сметаной

מה צריכים (ל-4 מנות):

12-10 (500 גרם) צנוניות מגוררות בפומפייה גסה

2 מלפפונים פרוסים לעיגולים דקים

1 צרור בצל ירוק קצוץ דק

1 צרור שמיר קצוץ דק

3 ביצים קשות מקולפות וקצוצות דק

1 גביע (200 מ”ל) שמנת חמוצה 15%

מלח ים

פלפל שחור גרוס

להגשה:

1 צנונית פרוסה לטבעות דקות

מה עושים:

1. בקערה גדולה מניחים את הצנוניות, המלפפונים, הבצל הירוק, השמיר והביצים קשות ומערבבים בעדינות.

2. מוסיפים את השמנת החמוצה, מתבלים במלח ובפלפל ומערבבים. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

3. מפזרים מעל פרוסות דקות של צנונית ומגישים.

.

russian_food_book2_300

"חבר הטעמים – זיכרונות ומתכונים של יוצאי ברית המועצות לשעבר" / הוצאת LUNCH BOX

כתיבה: רינת גולדברג, ואדים בלומין; תחקיר ועריכה: זהרה רון; עריכת מתכונים: נעמי אבליוביץ׳; מתכונים: שף יאן גיצלטר; צילום: קירה קלצקי; סטיילינג: גליה אורנן