מחוייבות פנימית באמצעות מחוייבות חיצונית

בחורה עם מחשב נייד

נשמע כבד…

אבל האמת היא שזה ממש פשוט.

אפילו יותר פשוט ממה שאני חשבתי.

קודם כל, שלום וברוכים הבאים לכל מי שיקדיש זמן לקרוא אותי.

אני אוראל.

והרבה זמן רציתי שיהיה לי מקום לריכוז המחשבות שלי, תהיות והתלבטויות.

חיפשתי פלטפורמה שמצד אחד, תחייב אותי חיצונית -כי מצאתי שזה כלי שעובד לי מאוד.

ומצד שני, תהיה כזו שמי שיבחר להשתמש בה ולקרוא, יעשה זאת מבחירה ולא כי פייסבוק החליט להציג לו את התוכן.

אז אתחיל ואומר שעוד אפרט על הסיפור שהביא אותי לאן שאני נמצאת היום אבל כרגע אני רוצה לשתף בכלי הזה שאני מוצאת בו הרבה פעמים מקפצה להתקדמות והוא מחוייבות חיצונית.

לכאורה, זה עומד לגמרי בסתירה לכל מה שאני מדברת עליו ו"חופרת" לכל מי שמוכן לשמוע.

בסוף – אני מאמינה שהכל מתחיל בנו ובכל זאת, גם אני כדי להניע את הבפנים שלי מצליחה יותר כשאני יודעת שיש לי מחוייבות כלפי עוד אנשים בחיי.

אני דואגת לייצר ציפייה שלי מעצמי מול אנשים אחרים כדי למצות את מלוא הפוטנציאל הרלוונטי לי לאותו נושא.

למשל: יש לי קבוצת ווטסאפ שאליה אני מעלה רעיון קצר (יחסית) כל שבוע מתוך פרשת השבוע. הקבוצה התחילה כדי שאני לא אוכל לספר לעצמי סיפורים למה אין לי זמן לזה או למה להפסיק באמצע.

וזה עובד.

ולמה אני פותחת את הבלוג הזה דווקא היום? כי אחרי הרבה זמן של התבחבשות, אני מתחילה מחר תכנית ליווי אישית במטרה לדייק את האפקטיביות שלי ואת ההרגלים שלי שאני אשמח לדייק (הבנתי כבר ששינוי הרגלים זו משימה שאין לי יכולת לשאת…) ולכן החלטתי שאשתף בבלוג הזה באופן שוטף על ההתקדמות והתהליך שאני עומדת לעבור.

אותי זה יחייב במציאת תובנות לחלוק איתכם ואתם תרוויחו מזה משהו בטח גם.

חייבת להודות שכמאמנת, כניסה לתהליך אימון היא מרגשת ומלחיצה כאחד.

אין לדעת מה יעלה, יופיע, יצוף… וזה הרבה מהיופי.

אז… אם מעניין אתכם – אשמח שתעקבו, תגיבו ותתמכו.

יהיה מרתק, זה בטוח.