מוח של אמא

תודעתה של האם ומצבה הרגשי הוא נושא מורכב ורב פנים. מנקודת מבט פסיכולוגית. ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על מצבה הנפשי של האם, אלו כוללים גורמים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים. במאמר זה אנסה להצביע על המחקרים האחרונים בתחום ועל ההשלכות הנונבעות מהם על הטיפול בנשים ואימהות.

מוח של אמא -פיסול בחוט ברזל
פיסול בחוט ברזל-שרון בן יהודה-הסדנה
מוח של אמא -פיסול בחוט ברזל
פיסול בחוט ברזל-שרון בן יהודה-הסדנה

כמי שעוסקת בטיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי. המורכבות והלחצים המופעלים על אימהות במצבי חיים שונים ובמשברים כגון גרושין, אמהות יחידנית ואפילו במצבים שהם לכאורה "נורמליים" הוא נושא שאני נתקלת בו לעיתים קרובות. 

פעמים רבות ההתיחסות למצבה הנפשי של האישה בכלל  ולאיכות הרגשית הנלוות למצבה כאם, היא התייחסות מעט פטרונית, המתארת אותה  בדרך סטריאוטיפית -כאמציונלית ולא רציונלית, גחמנית, מלאת חרדות, מפוזרת ושכחנית.

תודעתה של האם ומצבה הרגשי הוא נושא מורכב ורב פנים. מנקודת מבט פסיכולוגית. ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על מצבה הנפשי של האם, אלו כוללים גורמים ביולוגיים, חברתיים ותרבותיים.

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שיכולים להשפיע על מצבה הנפשי של האם הוא השינויים הביולוגיים המתרחשים במהלך ואחרי ההריון. לשינויים הורמונליים יכולה להיות השפעה משמעותית על מצב הרוח וההתנהגות של האם, כאשר נשים רבות חוות שינויים במצב הרוח, חרדה ודיכאון במהלך ההריון ובתקופה שלאחר הלידה. שינויים אלה על פי מספר מחקרים משנים לתמיד את מבנה המוח ויוצרים בו התמחויות חדשות, אולם לא ברור אם שינויים אלה נובעים ממבנים גנטיים וביולוגיים מובנים או כתוצאה התנהגותית ומה מערכת היחסים בן הגורמים השונים. . מחקר של אייל אברהם ורות פלדמן מאוניברסיטת תל אביב למשל מצא עדויות לקיומה של "רשת מוחית הורית" אוניברסלית-הן בגברים והן בנשים המופעלת לאחר הלידה ומופעלת על ידי אוקסיטוצין

בנוסף לגורמים ביולוגיים, לגורמים חברתיים ותרבותיים  יש תפקיד מרכזי בהשפעה על מצבה הנפשי של האם. הציפיות שהחברה והתרבות מציבות לאמהות  יכולות להיות מכריעות, ואמהות רבות עשויות להרגיש לחץ להיות מושלמות בכל היבט של ההורות שלהן. אמהות היא לעולם נושא רגיש אצל נשים ונשים בכל מעמד סוציו-אקנומי עלולות לחוש בביקורת על התפקוד שלהן כאימהות ולא משנה כמה תוקף יש לתפקידים אחרים בחייהן (ובנושא הזה פסיכולוגיות לא שונות מכל אישה אחרת).

 מחקר  שפורסם ב-Journal of Family Psychology מצא שזמן שהושקע בביצוע מטלות ביתיות וטיפול בילדים היה קשור לרמות גבוהות יותר של הורמון הסטרס קורטיזול. יתר על כן, ככל ששיעור עבודות הבית שמישהו עשה גבוה יותר, כך הקורטיזול נעלם לאט יותר מהגוף.

ר.ג'סיקה קלרקו, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה, כותבת  שהיא מאמינה שמה שאנו חושבים עליו כמוח של אימא "הוא תוצר של העומס הלא שוויוני שהטלנו על נשים, כשעליהן  לעשות גם את הטיפול הפיזי בילדים וגם את הלוגיסטיקה והנפשית. עבודה של טיפול במשק בית שלם". זהו נטל פסיכולוגי מכביד במיוחד שמטבעו אמורפי, בלתי אפשרי לתזמון, ומתרחש 24/7. "העבודה הקוגניטיבית של ניהול משק בית היא אינטנסיבית כמו ניהול חברת Fortune 500", אומרת רודסקי. והמחקר שלה תומך בכך: נתונים איכותיים מראיונות שערך הצוות של רודסקי מ-2016 עד 2018 גילו שכמעט לכל  200 האמהות במחקר שניהלו יותר משני שלישים מ"התפיסה והתכנון" של משימות הבית שלהן, תוך כדי עבודה בשכר,  היה ביטוי פיזי של מתח, כגון התלקחות של הפרעה אוטואימונית או נדודי שינה.

יחד עם זאת, מחקרים רבים הראו שתמיכה חברתית ויחסים חיוביים עם משפחה וחברים יכולים להוות גורם מגן מפני התפתחות בעיות נפשיות אצל אמהות. מחקר ידוע במיוחד הוא "Social Support and Maternal Depression: A Longitudinal Analysis שנערך על ידי מאת טיפאני א. מור סימס, ועמ', שפורסם בכתב העת Journal of Women's Health .מסקנת המחקר היא ש"התערבויות ממוקדות להגברת התמיכה החברתית לנשים בהריון ולאחר לידה בעלות הכנסה נמוכה- עשויות להיות אסטרטגיה מבטיחה למניעה ולטפל בדיכאון אימהי". 

היבט פסיכולוגי חשוב נוסף באימהות הוא תהליך ההתקשרות המתפתח בין האם לילדה. קשר זה חיוני להתפתחותו הרגשית והחברתית של הילד, ויכולה להיות לו גם השפעה משמעותית על בריאותה הנפשית של האם.

אמהות שיש להן התקשרות בטוחה עם ילדיהן נוטות יותר לחוות רגשות חיוביים, כגון שמחה ושביעות רצון, בעוד שאלו שיש להן התקשרות לא בטוחה או מופרעת עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לחרדה, דיכאון ובעיות נפשיות אחרות.

מחקר שפורסם ב-Journal of Child Psychology and Psychiatry מצא שאמהות שהייתה להן התקשרות בטוחה עם ילדן חוו רמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה מאשר אמהות שהיו להן התקשרות לא בטוחות. המחקר גם מצא שאיכות  ההתקשרות בין האם לילד היה מנבא טוב יותר לבריאות הנפשית של האם מאשר גורמים אחרים כמו מזגו של הילד או השכלת האם.

מחקר אחר שפורסם ב-Journal of Family Psychology מצא שאמהות שהיו להן התקשרות בטוחה עם ילדן דיווחו על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון מתפקידן ההורי והיה להן תפיסה כללית חיובית יותר של ילדן.

מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Abnormal Psychology מצא שאמהות שחוו התעללות בילדותן והייתה להן התקשרות לא בטוחה עם ילדן, נטו יותר לחוות תסמינים של דיכאון וחרדה.

למרות העובדה שנשים באופן כללי עשויות לסבול מהעומס הרגשי הכרוך באמהות. אין ספק שנשים ממעמד סוציו אקנומי נמוך מועדות יותר מסיבות רבות לעומס כזה וסובלות יותר מהמחירים הנפשיים והגופניים הנובעים מעומס זה .

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ב"סדנה"- מרכז טפול פסיכולוגי בתל אביב