מהפכות של אחרים

בחורה עם מחשב נייד

NYPD, כך אומרים, מפנה את זוקוטי פארק היום. איכשהו אני לא מופתעת.
הרי המהפכות שלנו כל כך דומות, אז למה שלא יפנו גם אותם!

.
גם הניואנסים הקטנים זהים: מחנה אוהלים בלב הצנטרום של הפיילה שכולל מטבח משותף, ספריה, חנות בגדים חינמית ואוירת שבת אחים גם יחד (או  make love, not war).
באתר שלהם כתוב שמהפכת וול סטריט מושפעת מכיכר תחריר ולא מזכירים אותנו במיל, הייתי אומרת שהעדר הקרדיט הוא אנטישמיות צרופה, אלמלא השפעת רוח המהפכה שדוחפת לעשות sharing על הפטנט.

עדיין ניכרים הבדלים דקים. לפחות כשהייתי שם, היתה הרגשה של מהפכה תחת השגחה.

כל כיכר קטנה וכל אי תנועה בדאונטאון גודר כדי למנוע התקהלויות והבלאגן רוכז אך ורק בפארק זוקוטי שאינו גדול במיוחד. ריבוע זערורי ובודאי ביחס לגודל המדינה שהוא מיצג, כך שלפעמים נדמה היה שעל כל מהפכן יש איש תקשורת המראיין אותו.
מסביב לפארק, המגודר, התפרסו שוטרים בעשרות, מבטיחים שההפרעה המסוימת הזאת נשארת בתוך הגטו הצבעוני הזמני שצמח זמנית בסמוך לוול סטריט, ולא מטרידה את שלוות אנשי החליפות הכהות ובולמוס הצרכנות הלאומי.
כיוון שהמהפכה התנהלה בכל זאת על מי מנוחות, השוטרים היו פנויים מספיק בשביל להגיד לי שיש לי אחלה מצלמה ואם אפשר לעשות עליה סיבוב.

לסיכום, היה יפה, צבעוני וספוג אוירה:

יעל ברזילי
צלמת, כותבת, תושבת חוזרת, נקלטת, מתחבטת, אם, דיסלקטית (סוג של), מעורבת, חוקרת, מחפשת, מתקשרת, אופטימית עד כדי הדחקה. וגם קצת, תסלחו לי על המילה פמיניסטית.