חוקרים ישראלים הדפיסו לב חי במדפסת תלת מימד

המחקר המהפכני מהווה בסיס לטכנולוגיה של הדפסת רקמות ואיברים, שעשויה להחליף בעתיד את הצורך בהשתלות. "פיתחנו טכנולוגיה חדשה, שנותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך", מצהיר פרופ' דביר

מאת: פרופ' טל דביר דרך מערך הדוברות של אוניברסיטת ת"א
חוקרים במעבדתו של פרופ' טל דביר באוניברסיטת תל אביב הצליחו, לראשונה בעולם, לפצח אתגר משמעותי ביותר ברפואה המודרנית: שימוש במדפסת תלת-מימד וברקמות שנלקחו מחולה, כדי להדפיס לב חי.

סכמת התהליך של הדפסת לב (צילום: אוניברסיטת ת"א)

המחקר פותח פתח לרפואה עתידית שבה לא יהיה עוד צורך בהמתנה להשתלות ובתרופות המונעות דחייה של איברים. במקום זאת יודפסו האיברים הדרושים בהתאמה אישית מלאה לכל חולה.

רקמת לב, מרושתת בכלי דם, המודפסת בתלת ממד מחומרים ותאים אנושיים (צילום: אוניברסיטת ת"א)

המחקר פורץ הדרך בוצע על ידי הדוקטורנט נדב נור וד"ר אסף שפירא במעבדתו של פרופ' דביר, המשויכת לבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא וביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים, למחלקה להנדסת חומרים בפקולטה להנדסה ולמרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית – כולם באוניברסיטת תל אביב. המאמר יתפרסם היום, (ב' ,15.4.19) בכתב העת Advanced Science .

הדפסה תלת ממדית של לב אנושי בקנה מידה קטן מחומרים ותאים אנושיים (צילום: אוניברסיטת ת"א)

"מאז הומצאה הטכנולוגיה של הדפסה בתלת-מימד מנסים חוקרים בכל העולם להדפיס באמצעותה, בין היתר, רקמות ואיברים להשתלה," אומר פרופ' דביר. "אנחנו פיתחנו טכנולוגיה חדשה, שנותנת מענה לחלק ניכר מהקשיים שהתעוררו בדרך."

לב אנושי בקנה מידה קטן המודפס מחומרים ותאים אנושיים (צילום: אוניברסיטת ת"א)

לצורך המחקר השתמשו החוקרים ברקמת שומן שנלקחה מחולה, והפרידו בין תאי השומן לבין החומר הקולגני החוץ-תאי שתומך בתאים. בתהליך מתקדם של הנדסה גנטית הם הפכו את תאי השומן לתאי גזע, ומתאי הגזע יצרו תאים של שריר לב ותאים שיוצרים כלי דם. במקביל הם יצרו מהחומר הקולגני מעין 'דיו' להדפסה. כעת הם ערבבו את כל החומרים והזינו את התערובת למדפסת, שהדפיסה לפי הוראות מחשב, על פי הדמיות MRI ו-CT של לב אנושי. הלב שהודפס בדרך זו מורכב מתאים צעירים מאוד, שכבר מתכווצים ומראים תכונות של תאי לב. כיום עובדים החוקרים על גידול הלב בסביבה מיוחדת (ביו-ריאקטור), עד שהתאים יהפכו לתאי לב בוגרים המתקשרים ביניהם ופועלים ביעילות מירבית. החוקרים מקווים שכבר בשנה הקרובה יושתלו לבבות מודפסים מסוג זה בבעלי חיים, על מנת לבחון את תפקודם.

לב אנושי בקנה מידה קטן המודפס מחומרים ותאים אנושיים (צילום: אוניברסיטת ת"א)

”השיטה שפיתחנו מאפשרת להדפיס לב בכל גודל רצוי, ומכיוון שהלב המודפס מיוצר מרקמות של החולה עצמו, הגוף לא ידחה אותו," מסכם פרופ' דביר. "יותר מכך, השיטה מאפשרת למעשה להדפיס כל איבר הנדרש להשתלה, ואנחנו מאמינים שהיא פותחת פתח לטכנולוגיות עתידיות, שייתרו לחלוטין את הצורך בתרומות איברים. כשחולה יזדקק להשתלה, תילקח מגופו רקמה, וממנה יודפס איבר מתאים בגודלו ובתכונותיו, שיושתל בגופו."

** הכותב הוא פרופ' טל דביר דרך מערך הדוברות של אוניברסיטת ת"א