ויפאסנה, לחוות את המציאות כפי שהיא – מזון למחשבה.

בחורה עם מחשב נייד

במהלך קורס הויפאסנה צופים מדי ערב בקלטות של ס.נ גואנקה שמלמד ומסביר את הטכניקה תוך שזירת סיפורים עממיים. פעמיים הזכיר מאכל הודי ידוע וטעים בשם קיר (KHEER). במהלך הקורס החלטתי שעם חזרתי אני לומדת ומכינה את הקיר הזה  – יצא נהדר! אופציה מעולה לארוחת בוקר מנחמת וקלילה או אפילו לקינוח פשוט ומהיר. אחד הסיפורים היפים שמזכירים את הקיר מצוי בספר המומלץ בפני עצמו, "ויפאסנה – האמנות לחיות" מאת ויליאם הארט. הסיפור מובא בהמשך כבונוס מתוק ומומלץ לא פחות – אל תפספסו. את המתכון לקיר רשמתי לכם מיד אחרי הסיפור.

* דייסת החלב העקומה*
שני נערים עניים מאוד התקיימו מקיבוץ נדבות – אוכל, מבית לבית בעיר ובכפר. אחד מהם היה עיוור מלידה, השני סייע לו. יום אחד חלה הנער העיוור.
אמר לו חברו: "הישאר כאן ונוח, אלך אני , אקבץ נדבות למען שנינו, ואביא לך אוכל" ופנה לדרכו.
באותו יום קיבל הנער מעדן טעים במיוחד :קיר, דייסת חלב הודית. הנער לא טעם מימיו מעדן זה, נהנה ממנו מאוד, אך לרוע המזל לא הייתה בידו קערה להביא לחברו החולה מן המעדן, ולכן הוא אכל את כולו.
כשחזר לעמיתו העיוור, אמר הנער: אני מצטער מאוד, היום קיבלתי מעדן נפלא, דייסת חלב, אבל לא יכולתי  להביא ממנו גם לך".
שאל הנער העיוור: "מהי דייסת חלב?
"ובכן, היא לבנה החלב לבן."
כיון שהיה עיוור מלידה, לא הבין זאת הנער , "מהו לבן"?
"מה , אינך יודע מהו לבן?"
"לא איני יודע."
"לבן הוא היפוכו של שחור"
"טוב נסה להבין, לבן!" אך הנער העיוור לא הצליח להבין, חברו הסתכל סביבו וראה עגור לבן, הוא שלח ידו ולכד את העוף, והביא אותו לחברו העיוור באומרו, " לבן כמו העוף הזה."
כיון שעיניו עיוורות, שלח הנער העיוור את ידו ומישש את העגור באצבעותיו, "עכשיו אני מבין מהו לבן! לבן זה רך."
"לא, אין לכך כל קשר לרכות, לבן הוא לבן! נסה להבין,"
"אבל אמרת לי שלבן הוא כמו העגור. אני בחנתי את העגור והוא רך , כלומר, דייסת החלב רכה, לבן הוא רך."
"לא, לא הבנת. נסה שוב."
שוב שלח הנער העיוור את ידו ובדק את העגור. הוא העביר את ידו ממקורו דרך צווארו, גופו ועד לקצה זנבו. "אה, עכשיו אני מבין. הוא עקום! דייסת החלב העקומה!"

הוא לא יכול היה להבין משום שחסר לו הכושר לחוות מה הוא לבן. בדומה, אם אין לך הכושר לחוות את המציאות כמות שהיא, היא תמיד תהיה עקומה לגביך.

מתכון לקיר ((Kheer:
מצרכים:
שתי כוסות חלב (אני משתמשת בכוס אחת חלב שיבולת שועל ואחת חלב שקדים)
חצי כוס אורז בסמטי לבן
5 גרגרי הל מפוצחים
5 שערות זעפרן (אופציונלי, נותן טעם וצבע מהממים)
סוכר לפי הטעם (מי שמשתמש בחלב שקדים אין צורך)
כף צימוקים שחורים
כף פיסטוק חלבי קלוף ו/או שקדים קלופים לא קלויים

הוראות הכנה:
מביאים את החלב עם ההל והזעפרן לרתיחה. אחרי רתיחה מעבירים לאש קטנה ומוסיפים את האורז. מבשלים תוך בחישה על אש נמוכה ללא כיסוי עד שהאורז רך ומקבל מראה דייסתי (צריכים להישאר נוזלים, אם חסר – להוסיף שלא יהיה יבש). מוסיפים את הסוכר, צימוקים ושקדים/פיסטוקים לפי הטעם. ניתן להגיש חם, פושר או קר.

תיהנו