הסתה, הדרה, שנאה ופילוג – לא זה מה שאלוהים מתכוון

אחת לכמה זמן צצים להם נציגי הפרלמנט הגבוה שבשמיים שטוענים שהם יודעים בדיוק מה העם היהודי צריך, וזורעים הרס, שנאה ופילוג. אבל אני מכירה דת אחרת. אני מכירה דת שאוהבת אדם, רוחנית, שיש בה את הלב הטוב שמקבל את כולם. כשהשפיות תרים את הראש, הקיצוניים יזוזו הצידה.

בחורה עם מחשב נייד

הדת ואני רוקדות טנגו כבר שנים. פעם אני מובילה, פעם היא, ויש פעמים ששתינו יושבות בצד כעוסות אחת על השניה ולא מדברות לתקופה, עד יעבור עצב.

אבל מה שבעיני תמיד מוביל, זאת אהבה. וכמי שמכירה היטב את המגזר, אני יודעת שיש שם אהבה, ולא כולם מתהדרים בשנאה, בפילוג ובהסתה.

אבל בכל פעם שמופיעים להם "נציגים" של אלוהים וטוענים שהם יודעים מה הכי טוב לעם היהודי תוך כדי שהם לוקחים את הדת שלנו ורומסים אותה בחוקים תוך כדי זריעה של הרס, פילוג, הסתה ושנאה, ומצליחים למצוא להם שותפים לדרך, זה לא רק מכעיס, זה מתכון להרס חברתי.

וכמו בכל קיצון, אם מדובר בקיצוניות בפוליטיקה או קיצוניות שמאדירה את תרבות האונס, קיצוניות צריך להוקיע מהחברה.

בטח ראיתם את השלט של תנועת "חזון" הטוענים שהם באים "להציב סדר יום יהודי".

השלט הנוראי שמציין בענק ומפוזר בערים שונות בארץ (ביניהן בנתניה שכבר הוסר, ובתל אביב גם דווח שראו את השלט) את המילים: "אבא ואמא = משפחה, האומץ להיות נורמלי".

די, תתקדמו. נורמלי זה לאהוב אדם, לא משנה מה ומי הוא.

נורמלי זה לדעת שאיפה שיש אהבה, יש טוב. אם זה אבא ואבא, או אם אלו אמא ואמא, כל עוד יש שם אהבה וערכים – זאת משפחה. 

צולם בנתניה, לא ידוע על ידי מי, נלקח מתוך פוסט בפייסבוק
צולם בנתניה, לא ידוע על ידי מי, נלקח מתוך פוסט בפייסבוק

ובכלל, מי אתם אנשי הפרסום והשיווק שהתלכלכתם כל כך בשביל כמה שקלים? מי אתם שהעזתם לתת לזה יד?

זה לא נורמלי שיש אנשים במדינה הזאת שמוכנים למכור את הנשמה שלהם ולהציב שלטי חוצות עם משפטים כל כך מפלגים ומסיתים שפוגעים באוכלוסיה שלמה, רק כי מי שחושב שהוא ישן כפיות עם אלוהים משלם להם מספיק בשביל זה.

זה לא נורמלי שיש כאן אנשים שיחליטו עבור אוכלוסיה שלמה, שהם לא משפחה, כי זה לא מוצא חן בעיניהם.

זה לא נורמלי לנסות לקבוע עבור האנושות את דרכם כי מבחינתם זאת היהדות, וזאת הדת. ויותר מזה.

זה לא נורמלי לקבוע עבור כל הדתיים מהו סדר היום היהודי כשהוא מלווה בשנאה, הסתה ופילוג.

זה לא נורמלי לשתף פעולה עם הקיצוניות הזאת.

באחת ההפגנות שהיו בשנה שעברה למען זכויות הלהט"ב הגענו עם הילדים. לצערי היו אנשים שפקחו על זה עיניים, על איך אני מעזה לחשוף את הילדים שלי להפגנה. או כמו שנאמר לי בציטוט: "לסוג כזה של הפגנה". "אין סוג כזה של הפגנה, זאת הפגנה רגילה, כמו שאין סוג כזה של אוכלוסיה, אין הבדל מבחינתי" השבתי לכל מי שתהה. כי מבחינתי, כולם שווים. כל אהבה, היא אהבה.

אני לא הולכת לחקור עכשיו מי עומד מאחורי התנועה הזאת, הפרסונה לא מעניינת אותי. מעניין אותי לדעת מי מוכן לשתף פעולה עם הגועל הזה, והעובדה שצריך להוקיע מהחברה שלנו קיצוניות מהסוג הזה.

זה לא נורמלי להסית נגד אהבה.

עקבית לביא מג'ר
אמא לאהבות הגדולות בחיי, נושמת צילום וכתיבה. אפשר לקפוץ לביקור גם כאן: https://www.facebook.com/mysoulphotographer