המגזין לאמנות של שרה פלד – ספטמבר 2019

המגזין לאמנות שלי מספק המלצות על תערוכות שנפתחות ברחבי הארץ. המגזין מתעדכן במהלך החודש.

  • גלריה 4  – פלורנטין 4 תל אביב

בנות אלביון/יולי פרימור אלוני

הצגת גוף עבודות הכולל רישומים בלבד משקפת את הבחירה של אלוני להפנות את המבט אל שלבים שונים בתהליך היצירה – מסקיצה או בחינת רעיון ראשוני לפסל או מיצב ועד לרישומים אפיים מורכבים.

אוצרת: אורית מור

פתיחה : 7 בספטמבר, 00:18 נעילה: 19 באוקטובר

4

"הצעיף של ורוניקה"

  • גלריית בי"ס בסיס לאמנות הרצליה

תערוכת בוגרים 2019

בתערוכת הבוגרים יוצגו גופי העבודות של ששת הבוגרים, הנוטות אל הייצוג הדו-ממדי, ונפתחות לקשת רחבה ועשירה של דימויים. העבודות נוצרו מתוך עניין, השפעה הדדית ושיחה קרובה, ובה בעת ניכרת בהם עצמאות מחשבתית, עומק אינטלקטואלי, והתייחסות נוקבת אל התרבות העכשווית ואל המרחב הפוליטי – בו פועלים הבוגרים כל אחד בנפרד.

אוצרים: טליה ישראלי, יורי כץ

אמנים: יאיר גינזבורג, קויו וולדורף, חיים ליבק, בן מימון, אירה קרמר, יובל קרסו

פתיחה: יום שלישי, 24.09.2019, בשעה 20:00 \\ נעילה: 5.10.19

בית ספר בסיס לאמנות, רח' המדע 14, א"ת הרצליה.

שעות פעילות התערוכה:

ראשון-שלישי, חמישי, 18:00-12:00, רביעי, 20:00-12:00, שישי-שבת, 14:00-10:00

1

בן מימון, אמבטיה, שמן על בד, 2019, קרדיט צילום לנה גומון.

  • מוזיאון מאנה כץ

תערוכה קבוצתית: "בגנו של הגולם"

תערוכה זו מזמינה את הצופים לשוטט בגנו של הגולם וכך לבחון את הקשר המורכב בין האדם ובין העולם הדיגיטלי שיצר. עולם זה הוא לפעמים כמו מראה מעוותת, המשקפת את רצון האדם להשיג שליטה ולהתעלות מעל מגבלותיו הפיזיות והאנושיות – שאיפה שכמובן מובילה לתוצאות לא צפויות. בעידן הדיגיטלי העכשווי האדם יצר "גולם" – מחשבים, טלפונים חכמים, רובוטים ועוד. הם מארגנים באופן מוחלט את חיינו, את המידע שברשותנו, את התקשורת שאנחנו מנהלים.

אוצרות: מיכל בן יעקב ודפנה פלק

אמנים: אורי גרשוני , מור אפגין, רומי ארדן, , כרמי דרור, טד וויטקר, איה זמיר, ענבר חגאי, נוי חיימוביץ', שרון פדידה, יואל פלד, יעל פרנק, דינה קלברמן, דניאלה תקבה

פתיחה: 14.9.2019

מוזיאון מאנה-כץ, רח' יפה נוף 89, חיפה  טל. 04-9119372

שעות פתיחה: א'-ד' 10:00-16:00, ה' 10:00-19:00 , ו' 10:00-13:00, שבת 10:00-15:00

לינק לאתר המוזיאון

 golem

צילום: רומי ארדן

  • תערוכות באברהם הוסטל ת"א

אברהם הוסטל תל-אביב מציגים בפעם השלישית את Duck & Dodo Art Group, – קבוצת אומניות בועטת, המרבה לעסוק בנושאים כגון זהות, מגדר, יחסים ומיניות.  התערוכה הנוכחית, "בין עירום לארוס", בה מארחת הקבוצה אומנים נוספים, עוסקת במקומו של המושג "עירום" בתוך עולם האומנות ומחוצה לו. Duck & Dodo כותבות על התערוכה : "בתערוכה הנוכחית אספנו יצירות המציגות מגוון פרשנויות לאסתטיקה ופואטיות של הגוף, והארוטיות שבגופני. בתערוכה משתתפים אומנים ואומניות מרקעים שונים, המגיעים מאסכולות וטכניקות אומנותיות שונות. אנו מקוות להציג זוויות מרובות וספקטרום רחב של דרכים בהן ניתן לפרש את נושא הגוף העירום." מקור השראה מרכזי לתערוכה היה הדיאלוג הסוקרטי "המשתה", שנכתב על ידי אפלטון, ובו דנים אנשי רוח בסוגיית אהבה שמימית אל מול אהבה ארצית. התערוכה מוקדשת לכל צורות ביטוי וייצוג ויזואלי של גוף אנושי ומודעות גופנית, מינית וחושנית, הקשר שבין גוף בשר ודם לנפש, ויחסי-הגומלין שבין מין לאהבה.

פתיחה בחמישי 05/09.2019 בשעה 20:00 / נעילה ב 5/10.2019

אברהם הוסטל ת"א  – רח׳ לבונטין 21, בגלריות קומה (1-)

שעות פתיחה – התערוכה פתוחה מדי יום בין 10:00-20:00

אולגה ירושלמי

ציור: אולגה ירושלמי

  • גלריית המדרשה – הירקון 19

תערוכת וידיאו ארט יחיד חדשה:  דור זליכה לוי /שומר

לפני מספר שנים נתקל דור זליכה לוי בתמונה משנת 1975, שבה מופיעים שני גברים רעולי פנים, אוחזים בכלי נשק, וניצבים לפני חזיתו של בית הכנסת "מגן אברהם" ברובע אבו ג'מיל במרכז ביירות. היו אלה אנשי אש"ף, שבזמן מלחמת האזרחים בלבנון הגנו על בית הכנסת ועל הקהילה היהודית. מספר שנים מאוחר יותר, בזמן מלחמת לבנון, הופצץ בית הכנסת על ידי צה"ל, ורק בשנים האחרונות, שופץ. בהעדרה של קהילה יהודית בביירות הוא מתפקד כמעין מוזיאון, והכניסה אליו מוגבלת ומחייבת תיאום מראש. זליכה לוי חקר את ההיסטוריה של המבנה דרך האירועים ההיסטוריים השונים והשפעתם על הקהילה היהודית הלבנונית: מהקמתו בשנת 1925, דרך מלחמת האזרחים, מלחמת לבנון והגעת הצבא הישראלי לביירות, ועד לשיפוץ שבוצע בו לא מזמן בתמיכת ממשלת לבנון, החיזבאללה, והקהילה היהודית בתפוצות. הוא יצר מעין ארכיון של מידע, שבמרכזו אוסף של מאות צילומים, ביניהם צילומים  שיצר במקום מיכה בר-עם בזמן מלחמת לבנון. כמו כן הוא קיים ראיונות שונים עם אנשים שביקרו בבית הכנסת, ויצר הדמיות תלת מימדיות של המבנה, בשלבים שונים של שימור.  מתוך הארכיון בנה זליכה לוי מיצב הקרנה רב שכבתי, שמפרק ומרכיב מחדש את החללים של בית הכנסת ברגעים שונים בהיסטוריה של המקום (החזית, החצר הפנימית, האולם המרכזי, החלונות ועזרת הנשים). תנועת הצופה בחלל מפעילה וחושפת שכבות שונות של ההקרנה, שבהן מופיעים רגעים שונים בהיסטוריה המורכבת של המקום ושל היחסים בין הקהילה היהודית בביירות, החברה הלבנונית, ישראל ואש"ף. במקביל, מלווה השיטוט בתערוכה, על שתי קומותיה, בעבודת סאונד המבוססת על ראיון שקיים זליכה לוי עם ישראלי, יליד לבנון, שמספר על זיכרונותיו כילד בביירות, וכחייל מילואים ישראלי שהגיע שוב לעיר הולדתו ולבית הכנסת. הוא מספר על הפער בין הזיכרון שלו מהמקום לבין המפגש המחודש, ועל האופן שבו בחסות המלחמה נוצרו מחדש קשרים בין הקהילה היהודית בביירות לבין יהודי לבנון שהיגרו במהלך השנים לישראל.

כל ערב, עם רדת החשיכה, יוקרנו על חלונות הזכוכית של הגלריה עבודות נוספות, המיועדות לצפיה ממפלס מהרחוב. גם מיצב ההקרנה שבקומת הכניסה ישאר דולק לאורך הלילה, ויזמין את העוברים והשבים ברחוב להתקרב ולהתבונן בו דרך החזית השקופה של הגלריה. העבודות האלה מייצרות חווית צפיה אחרת, ומנכיחות את בית הכנסת במרחב הציבורי.

דור זליכה לוי (נ.1990) הוא אמן המתמחה ביצירת מיצבי הקרנה וסאונד, וידאו-ארט ומופעי מולטימדיה. יצירותיו מתבססות על מסורות עתיקות ומאירה אותן באור עכשווי. ב2014 סיים  את לימודיו במחלקה למדיה בבית הספר לאמנות המדרשה, ומאז הציג במוסדות מרכזיים בארץ ובעולם. דור הוא זוכה פרס אמן צעיר של משרד התרבות לשנת 2017, ופרס זום לאמן ישראלי צעיר לשנת 2016. לאחרונה נבחר למחזור החדש של תוכנית הרזידנסי ארטפורט.

אוצר : אבי לובין

הפתיחה 5.9.2019  יום חמישי בשעה 20:00 \\ נעילה:  19.10.2019

unnamed

צילום רעולי הפנים בכניסה לבית הכנסת 1975

magen after

בית הכנסת לאחר השיפוץ, ביירות 2014

גלריית המדרשה  – ״הירקון 19, הפקולטה לאמנויות המדרשה, המכללה האקדמית בית ברל, בתל אביב

כתובת: רחוב הירקון 19, תל-אביב.

שעות פתיחה: א'-ה' 13:00 – 20:00, יום ו' 10:00 – 14:00

  • גלריה דואק: 15 שנות יצירה בים המלח – השקת ספר חדש לאמנית סיגלית לנדאו במשכנות שאננים

לאחר מספר שנים של כתיבה, עריכה, עיצוב, צילום, וכן העלאת קמפיין מימון-המונים, רואה אור הספר 'שנות מלח' בעיצובו של מיכאל גורדון. יצירות שנעשו במיוחד עבור הפרויקט, תיעוד של תהליכי העבודה בסטודיו ובים, מאמרים מעוררי מחשבה של עמיתים מתחומים שונים ורשימות אישיות. את המאמרים שבספר ערך דייויד גוס. לנדאו ושותפה, הצלם יותם פרום, חושפים בפני הקוראים את מסעם בהשראת הייחודיות הטופוגרפית, ההיסטורית, המקראית, התרבותית, הפוליטית של ים המלח. לנדאו בוחנת את תהליכי ההתגבשות המיוחדים לים באמצעות טכניקה אמנותית שפיתחה. היא משרה חפצים יומיומיים שטופלו בסטודיו, במי ים המלח, והים מפיח בהם רוח חיים. הפסלים עולים מעל פני המים כשייכים לזמן אחר ולחוקים אחרים, השינוי שמתחולל בהם חושף את המרכיב האלוהי והנצחי שבטבע, וכמו כן, את תופעות הזמן הזה.

בוקר ירושלמי חגיגי לכבוד השקת ספרה החדש של סיגלית לנדאו ״שנות מלח״ במסגרת תערוכתה "כתמ-ים" יתקיים ביום שישי 6.9.19  – בשעה 11:00 – גלריה דואק, משכנות שאננים, ירושלים

בהשתתפות: סיגלית לנדאו \דר׳ אמיתי מנדלסון –  ראש המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל \ דר׳ דליה מנור – מנהלת ואוצרת ראשית, מוזיאון הנגב לאמנות \ דר׳ דיויד גוס –  אמן, חוקר ועורך הספר.

לאחר ההרצאות יתקיים שיח גלריה עם האמנית.

הכניסה חופשית  –  התערוכה מוצגת עד  30.9.19

2

  • גלריה קיבוץ לוחמי הגטאות: יורם קליינר "דמויות-לא-דמויות"

התערוכה חושפת לראשונה את יצירתו הפורה של האמן יורם קליינר, בן קיבוץ בית קשת אשר הלך לעולמו בנסיבות טרגיות לפני למעלה מ-25 שנה. קליינר לא רצה מעולם להציג את עבודותיו ולאחר מותו נותרה יצירתו ספונה במגירות ביתו ללא רואה. התערוכה המציגה מדגם מזערי מתוך מאות עבודות שיצר במהלך חייו, מבקשת להוציא אל האור את יצירתו החבויה ולתת במה לאמן בעל קול ייחודי. מאורעות ילדותו כילד מוסתר בצרפת הכבושה בתקופת מלחה"ע ה-2 מרחפות מעל לדימויים האניגמטיים העולים על גבי הניירות העמוסים בקו הייחודי לו.

נסיבות חייו לא אפשרו ליורם קליינר לימוד מסודר. הוא היה אוטודידקט במהותו.  את ידיעותיו רכש בקריאה והציור היווה עבורו כלי להתבוננות ולימוד, כשהוא שואב את השכלתו האמנותית במוזיאונים של פאריס אליה שב כנער עם תום המלחמה.  לאחר שעלה לארץ, הוא תרם את כשרונו האמנותי לצרכי הקיבוץ בו התיישב, אך מעולם לא היה חלק משדה האמנות הישראלי ולא שיתף אחרים ביצירתו האישית שנעשתה מתוך דחף פנימי עמוק. מסיבות רבות יכול מכלול היצירה של קליינר להיכנס לקטגוריה מוכרת בעולם האמנות הנקראת "אמנות אאוטסיידרים". אלה הם בדרך כלל אמנים אוטודידקטים אשר אינם פעילים בשדה האמנות, יוצרים בבדידות מתוך הכרח בתוך עולם ללא קהל. בציוריהם של רבים מהם מצויים אלמנטים המאפיינים אף את יצירתו של קליינר: ריבוי דימויים, עומס יתר, אובססיביות, תכנים לא מפוענחים וטקסטים בלתי קריאים. רבים מן האמנים הללו יוצרים אמנות מרתקת ורבת עוצמה הנותנת מזור לנפשם המסוכסכת. בתערוכה מוצגים מקבצים מייצגים מסדרות רבות אשר צייר האמן במהלך כל שנות יצירתו, ללא כותרות וללא תאריכים בהיעדר אינפורמציה. התערוכה מתמקדת בעבודות נייר, אך לצד אלה נגע קליינר גם במדיומים נוספים: הוא אייר ספרי ילדים ("זרעים של מסטיק"של לאה נאור, בהוצאת ספרית הפועלים ו"מעשה בתרנגולי הודו" של יפרח חביב, בהוצאת מסדה). קליינר יצר גם בצבע ובטכניקות מעורבות, אייר ויצר קריקטורות לעלוני הקיבוץ ועיטר ביצירתו את המרחבים בחגי הקיבוץ.

אוצרת: ענת גטניו

פתיחה:  שבת 14.9.19  בשעה 11:30 \\ נעילה:  26.10.19

שעות פתיחה הגלריה:

ב-ה: בתיאום טלפוני : שישי 9:00-14:00 , שבת: 10:00-15:00 טל.  054-4993737

בתמיכת המחלקה לאמנויות, האגף לתרבות והאמנות משרד החינוך התרבות

3

צילום: יחצ

  • גבעון פורום לאמנות: מה רוצה החומר? – תערוכה קבוצתית

הפרויקט "מה רוצה החומר" – בחלקו תערוכה ובחלקו תוכנית לימודים – מוצג בעקבות קורס שנערך בשנת הלימודים 2017–2018 בתוכנית לימודי ההמשך של המדרשה לאמנות. הקורס, שכלל סדרה של מפגשים, ביקורי סטודיו ושיחות עם אמנים, התמקד בשורה של תערוכות נושא מן השנים האחרונות שביקשו להתבונן במבט מחודש על כמה תערוכות מפתח מסוף שנות ה-60 שהציגו אמנות מושגית ופוסט-מינימליסטית; לצד זה נערכו מפגשים עם כמה משחקני ושחקניות המפתח בזירה האמנותית המקומית של אותם שנים, בין השאר ביחס ל"דלות החומר", התערוכה האיקונית שאצרה שרה ברייטברג-סמל במוזיאון תל אביב לאמנות ב-1986.

מציגים:

עדי קראוס בעקבות נחום טבת, אלכס זויתן בעקבות יאיר גרבוז, אריק וייס בעקבות הנרי שלזניאק, אנטון אברמוב בסט בעקבות תמר גטר, אבנר פינצ'ובר בעקבות מיכה אולמן, בצלאל בן-חיים בעקבות מיכאל גרוס, כרמית חסין בעקבות תמר גטר, חנה אנושיק מנהיימר בעקבות יהודית לוין, דפנה טלמון ולילך מרקמן בעקבות אביבה אורי, דפנה טלמון בעקבות יאיר גרבוז, דפנה פרידלנדר אורן בעקבות דוד גינתון, דידי שמאלי המבורגר בעקבות אפרת נתן, גלי לוצקי בעקבות אריה ארוך, קרין דולין בעקבות שרה ברייטברג-סמל (קטלוג), מיכל לזרוביץ בעקבות מיכל נאמן, משה רואס בעקבות מנשה קדישמן, אור ענבר בעקבות ציבי גבע, אורי זייד בעקבות יעקב דורצ'ין, ושרון אזגי בעקבות נחום טבת; ועבודות נוספות מאת רפי לביא, בבחירתה של נעמי גבעון.

גבעון פורום לאמנות, רח' אלרואי 3, תל אביב

8 באוגוסט – 26 באוקטובר

שעות פתיחה: שישי, שבת 11:00 – 14:00

4

אבנר פינצ׳ובר: מקום  2018 (בעקבות מיכה אולמן) סטיל מתוך וידאו HD חד-ערוצי.  צילום: אבנר פינצ׳ובר