הטרדה מינית, אמירת לא, חינוך מוסרי

השנה אני מחנכת כיתה ו' ואחד השיעורים האהובים על ילדי הכיתה הוא שיעור אקטואליה. הילדות והילדים מביאים ידיעה אקטואלית שמעניינת אותן, מציגים אותה בפני הכיתה, ונוצר דיון על הידיעה, דעות והרחבת ידע.
בשבוע שעבר אחת הילדות הביאה את המקרה של בוכריס וסיפרה שהוא אנס חיילות וקיבל עונש של הורדה בדרגה.
כלל ילדי הכיתה נזעקו ושני בנים הודיעו שזה "עונש טיפשי". איך יכול להיות שמישהו אנס ורק יורד בדרגה? והוסיפו, שאם הוא עזב את צה"ל, איך זה בכלל עונש?

הדיון התרחב מתוך שאלות רבות שעלו- מה זה אונס? למה נשים לא מרביצות? מותר לפמקדים לעשות מה שהם רוצים?

עלו מושגים שונים בכיתה- הסכמה, אמירת לא, הקשבה ללא, יחסי מרות, ענישה, אחריות חברתית ועוד.

ילד אחר הביא דוגמה לאב שפגע בבנותיו דרך אלימות מינית והתנהלה שיחה (בזהירות רבה מצידי) על הנושא. אחד הילדים שאל למה לא מסבירים כבר בכיתה א' על אונס ואיך להיזהר ממנו? ומשם יצאנו להסבר ארוך על ההדרגתיות בהסבר לילדים על הגוף הפרטי, על הזכות לומר "לא", על הקשבה ל"לא", ובהמשך על אי הליכה עם זרים ועוד.
הילדים הבינו שככל שעולים בשנים ישנה מחד חשיפה רבה יותר של הילדים לסכנות ואחריות גדולה יותר של המבוגרות-ים לתת מידע ולהגן.

אני מאמינה שתפקידנו כמחנכות לדבר על הנושאים האלה ולהיות חלק בבניית סטנדרטים חברתיים אחרים.

ילדים הם אנשים ביקורתיים, חכמים ומביני עניין. עלינו לעזור להם להבין את העולם (בהתאם לגיל), ולהבין בצורה ברורה את ההבדל בין נכון ללא נכון; את הגבולות הדקים בין צחוק למעבר להצקה או אלימות; את ההכרח לכבד אדם באשר הוא אדם ואת הכרח השיוויון- דרך שיעורים, מידע ובעיקר דרך פרקטיקה ודוגמה אישית.

אם הייתי מחנכת כיתות גבוהות יותר הייתי מראה את שני הסירטונים האלו- סירטוני מחאה חברתית ויוצרת דיון משמעותי על המצב החברתי שמאפשר הטרדות, את ההתייחסות לקורבנות, את ההקשרים הרחבים של אי השיויון בין נשים לגברים בישראל ועוד.

[youtube yJlr2f5-Oi8 nolink]

בינתיים, נמשיך לעסוק בנושא, על היבטיו השונים ברמה של כיתה ו'.

לשימושכן-ם פוסט על אמירת לא והקשבה ללא- מעולה לכיתה וכהורים.

 

 

 

שרון מיכאלי- רמון
מומחית לחינוך גמיש ומישחוק, חינוך באזורי אסון, מנתחת התנהגות ומנחת מחנכות והורים, מפתחת שיטת התנועה ההדדית ויזמת TOGI http://www.facebook.com/people/Sharon-Ramon/608627297