דיאטות בע״מ

בחורה עם מחשב נייד

<

אין יום שאני לא פותחת את האינטרנט, העיתון, הרדיו או כל מדיה אחרת ומגלה על איזו דיאטה חדשה שכובשת את העולם.
פטל, זון , פליאו ,פטריות , כרוב, ניקוי מיצים, אוקינוואה, קטוגנית, ניקוי לימונדה, פירות, אומניבורית, ים תיכונית, צמחונית עם דגים, דיאטה פקטור 5, דיאטת 3-1-2-1 וכן גם על דיאטה גמישה קראתי כבר.

תגידו לי לא נמאס לכם? אתם לא חושבים שקצת עובדים עליכם כאן? לא יותר פשוט לאכול בלי להתחרפן ולספור או להרגיש מחורבן כל היום? אבל שלא תחשבו לרגע שאני אומרת תאכלו מה שבא לכם- ממש לא. אבל תפסיקו לנסות לחפש מישהו שימציא את הגלגל.

תבינו – מה שאתם אוכלים פחות מה שאתם מוציאים – זה מה שאתם.

כמה אנרגיות וזמן אתם מוציאים על לקרוא על המצאות הרזיה חדשות או על קיצורי דרך בלהיות רזים.. לא יותר פשוט להתאמן?

אז איך יודעים מה נכון ומה לא?

אני אומרת קודם כל ניסוי ותהייה. אם אתם נמצאים בתהליך ואתם לא רואים תוצאות ( ואני לא מתכוונת לשעה אחרי או יום או שבוע אלא טווח קצת יותר שפוי) אז כנראה התהליך שגוי. תזכרו, לגוף לוקח זמן להסתגל לשינויים גם בעולם האוכל וגם בעולם הספורט. זה לא עובד בשיטת הוקוס פוקוס,אין ניסים, רק עבודה ומאמץ.

תנסו לא לבחור את הקצוות, אם אומרים לכם תאכלו רק פחמימות או רק חלבונים, רק בשר שמן או רק ירקות, לא לאכול אחרי שש או להתקיים יום שלם על מיץ גזר זה כנראה לא מה שאתם מחפשים.
אל תקראו לזה בכלל דיאטה, אל תכניסו את עצמכם לשבילים שרק תרצו לברוח מהם.
תמצאו את הדרך שלכם, קחו קצת מכל שיטה ותדאגו שתוכלו להתמיד בה. תזכרו, הגוף לא צריך הרבה בשביל להתקיים ולהיות בריא.
כמובן שככל שתעסקו יותר בפעילות גופנית התזונה שלכם תצטרך להשתנות בהתאם.

לקח לי זמן להגיע לסוג של נחלה בנושא התפריט שלי וכשהייתי צריכה פוש פניתי לאיש מקצוע שעשה לי קצת סדר. אני לא פאנטית ולא סובלת מהתפריט שלי ואם אני אצא לבר אני אהנה מבירה בלי ייסורי מצפון, אבל גם אמצא את הדבר הנכון לאכול. אז יש בכמה פאבים מנות שקרויות על שמי ואם חמודי מהבר שלי יודע להכין לי סלט עם חזה עוף בלי רוטב, עם לימון וקצת טחינה בצד אז כל טבח או שף יכול לעשות את זה בכל מקום אחר.

אני מרגישה בנוח לבקר את העולם ההזוי הזה של הדיאטות בעיקר מפני שגם אני חטאתי לא מעט פעמים בחיפוש אחר השיטה המושלמת.צבא שלם של אנשים חיפש עבורי כל מיני כדורי פלא במדינות שונות בעולם. ואני לא יודעת אם מצאתי אותה עדיין אבל אני בהחלט יודעת שדבר אחד לפחות הבנתי בוודאות – שום דבר לא יקרה מעצמו. אם אני אוכל יותר מדי אני אשמין, אם אני אוכל פחות מדי אני אפגע במערכות שלי, כושר תלוי באם אעשה או לא אעשה ספורט.

וגם בעולם בכושר התזונה היא לא שחור ולבן. מה לאכול כמה לאכול מתי לאכול , הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת מאוד אבל משוכללת ככל שתהיה – היא לא עובדת בלי דלק. המדע מתקדם ויש היום אינסוף מאמרים שנכתבים על סמך מחקרים ארוכים או מחקרי בזק, האינטרנט מלא בכתבות על עוד ועוד אנשים שהמציאו את הגלגל. אם פעם אמרו ( עד לפני שנה בערך) שאם לא תאכלו 45 אחרי האימון הרי שהתאמנתם לשוא כי מנעתם מהשריר את מקור האנרגיה, אז היום האמירה הזו כבר לא כל כך תופסת. חוקרים אמיצים מחברים לעצמם אלקטרודות ומחשמלים את גופם על מנת להבין מה קורה בגוף מבחינה עצבית וככל שחוקרים יותר מפריכים יותר ויותר ״עובדות״( תזכרו שלקח הרבה זמן עד שמישהו קם ואמר שכדור הארץ הוא עגול).
מהנסיון שלי הגוף שלי צריך שגרה עם סטירות. יש לי תפריט מסודר יחסית אבל אחת לכמה זמן אני אחרוג ממנו. במקרה אחד כי אני בן אדם ולא מכונה ואם אני אוכל המבורגר זה לא יהרוג אותי ובמקרה השני אעבור תקופה של אימונים בלי קפה או אוכל ( במקרה הזה פחמימה) לפני אימון כדי להביא את הגוף להוציא את האנרגיה ממקורות השומן. מה גם כשהפחמימה חוזרת האנרגיה באימון משתפרת.

וגם כל עושי הדיאטות למינהם שכבר נכנסו לאיזשהו מסלול, למה הם מפספסים?
הרבה אנשים שאוכלים לפי תפריט מסודר עדיין מצליחים לפספס כי הם סומכים על ההערכה שלהם וההבנה שלהם לגבי הכמות
למשל מה זה 200 גרם חזה עוף או מהי פרוסת לחם( לא כולן שוות )
אם הייתי מסתמכת על מה שנראה לי הייתי כנראה אוכלת רק חתיכה אחת מהחזה עוף אז החלטתי לשקול והסתבר שטעיתי,אני כמעט ״ רימיתי״ למטה, אבל כמה מכם ״ מרמים״ למעלה??

אתם אומרים לעצמכם מחר נתחיל, נאכל בריא נעשה ספורט ואז מגיע המחר וחלק מכם כבר אז מעבירים את המחר למחר הבא, ואלה שמתחילים בכל זאת נתקלים הרבה פעמים במליון הסיבות לא להתמיד- זה קשה, זה מעייף, תחושות רעב , עליה במשקל ( כן מה לעשות כשמתחילים להתאמן תתקים עליה במסת השריר ומה לעשות שריר שוקל יותר משומן) ואחוז גבוה מהמתחילים פשוט יפרוש- עד לפעם הבאה.
אף אחד לא אומר שזה קל ולא כולכם יהנו מזה אבל לעזאזל איך אפשר בלי זה?.?