באין לי מולדת/ אלייט אבקסיס

אסתר וידל לא דמיינה שהיא תגיע למצב של צרפת של היום, שבו היא תפחד לומר את שמה בקול ושתפחד שילדיה יאמרו ברכבת שהם יהודיים. היא מוצאת עצמה בדילמה שבה התלבטו רבים במאה שעברה, האם להישאר במדינה שהיתה לה לבית ולמולדת או לעזוב מחשש לחייה ולחיי משפחתה.

באין לי מולדת

אסתר וידל לא דמיינה שהיא תגיע למצב של צרפת של היום, שבו היא תפחד לומר את שמה בקול ושתפחד שילדיה יאמרו ברכבת שהם יהודיים. חייהם היו בסכנה, בגלל האנטישמיות שגהתה וגעשה בצרפת. איך יתכן שבפריז יקראו "יהודי מלוכלך"? שיהיו מהומות נגד היהודים שבהן יונפו סכינים, מחבטי בייסבול ומוטות ברזל? שיירו בילדים תמימים בבית ספר בטולוז, רק בגלל יהדותם?
היא פחדה כשלקחה את ילדיה לבית ספר יהודי. החלופה היתה בית ספר ממלכתי, אבל אז הם היו נתונים לסכנה שתלמידים לא יהודים יתעללו בהם.
היא עצמה לימדה בבית ספר לא יהודי, שם תלמידים העזו לשאול האם היא יהודייה וציונית וכבר עלה חשש לחייה…

אסתר, אם גרושה לשני ילדים, מוצאת עצמה בדילמה שבה התלבטו רבים במאה שעברה, האם להישאר במדינה שהיתה לה לבית ולמולדת או לעזוב מחשש לחייה ולחיי משפחתה.
האם נכון יהיה לעזוב למדינת היהודים לישראל? או אולי להישאר כי זהו רק גל חולף וההיסטוריה לא תחזור על עצמה? ואולי בכלל צריך להישאר ולהילחם על מקומם של היהודים בצרפת?
היא מרגישה שפריז כבר לא שייכת לה עוד. היא לא מצליחה לראות את עצמה כאן בעוד עשר שנים. ובכל זאת היא לא מצליחה לדמיין את עצמה במקום אחר.

בזמן שיהודי צרפת חוששים וגועשים, אסתר חווה רכבת הרים משל עצמה, בצורת אהבתה לז'וליין.
ז'וליין היה צרפת עבור אסתר. היא חשה כלפיו אהבה, אך היא יודעת שהיא לעולם לא תמומש באמת. הוא נהפך עבורה למולדתה הפנימית, מד- הלחץ של ארצה ושל ליבה, בדיה שמעניקה לה תקווה ובה בעת גוזלת אותה ממנה. הוא סיפר לה שמשפחתו הצילה יהודים בתקופת השואה, אך אט אט מתגלה שזו לא כל האמת. סבו עצמו הסגיר יהודים לרשויות. וחבריו של ז'וליין, לא הסתירו את סלידתם מהיהודים.

האם אסתר תישאר בפריז, ותמשיך ביחסיה עם ז'וליין?

מאחלת לכם קריאה מעניינת!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)