אסור לדבר על דפנה / שרה הורניק

הספר קריא מאד. ככל שאסור לדבר על דפנה כמו כל נושא שאסור לדבר עליו כך הוא מסקרן ומסתורי יותר ויותר

התמונה מהאתר של הסופרת

הוצאה עצמית דרך קמפיין מימון המון

2017, 295 עמ'.

מקור

 

התמונה מהאתר של הסופרת
התמונה מהאתר של הסופרת

בכל זאת נדבר על דפנה, כנראה בהמשך :).
אלונה עזבה את בית אמה בטריקת דלת בלי כוונה לחזור לשם לעולם. תשע עשרה שנים אחר כך, בגלל מצב כלכלי קשה ובעידודו של אחיה זאב, אלונה מוצאת את עצמה שוב באותה דירה ומאחורי אותה הדלת מול כל החפצים אותם נטשה בסערה ובשאט נפש. אמה, רחל רביד היתה ציירת מפורסמת וכעת היא מאושפזת במוסד סיעודי ברמת גן עקב מחלת אלצהיימר במצב מתקדם מאד, כך שהדירה פנויה. פנויה, אבל לא ריקה. עמוסה בזכרונות, בחפצים, בציורים, ציוריה של רחל. אלונה קוראת לה בשמה. היא לא קוראת לה אמא.

לפרנסתה אלונה כותבת תוכן באחד מהאתרים. לא משהו חשוב, מהסוג של 10 טיפים מומלצים לזה ולהוא. היא חיה על ג'אנק פוד וגם לזה אין לה ממש תקציב. יש לה חברה אחת בקושי שעובדת יחד איתה באותו מקום והיא שותפה גם למסעות הג'אנק פוד שלה. אחיה זאב נשוי ובעל משפחה אשתו טבעונית וברוח זו היא מחנכת את שני ילדיהם. מצחיק מה שקורה כשמשאירים את הילדים לבייביסיטר אצל אלונה. חיי האהבה שלה גם בשפל ולא מפסיקים להציק לה מהבנק.

בדירה יש ציור אחד מטריד במיוחד. יש מי שאומר שאלונה דומה מאד לדמות שבתמונה. אלונה לא רואה את הדמיון או את הקשר. היא אינה מכירה את הדמות הזאת. מאוחר יותר אלונה מוצאת ציורים נוספים, חלקם מטרידים לא פחות והיא מעלה אותם למכירה ברשת. להפתעתה, כולם נמכרים כהרף עין. באותו זמן מתוך דמדומי האלצהיימר, רחל מתחילה לקרוא לה דפנה בכל פעם שאלונה מגיעה לבקר אותה. בהתחלה אלונה מגיעה כי אחיה מכריח אותה, אבל היא מסתקרנת מאד ממלמוליה של רחל ומחליטה לחקור את פרושם. הסודות מתחילים להחשף ביחד עם סיפורי ילדות  לא מחמיאים לרחל בכלל. בואו נגיד רק שזה לא נכון שכל ההורים אוהבים את כל הילדים שלהם אותו הדבר. לאלונה זכרונות שונים מאד מאלו של זאב.

הספר קריא מאד. למרות הנושא הכאוב של יחסי הורים ילדים ויחסי אחים ואחיות, הוא גרם לי לגחך מדי פעם. לא חסרים בו ציניות מושחזת והומור ועד כמה שניסתה הכותבת להגחיך את דמותה של אלונה ביחד עם עוד כמה נושאים שלרוב אנחנו פוגשים באינטרנט דוגמת בא-במייל ודומיו, דמותה של אלונה לא בלתי מציאותית ביום יום. ככל שאסור לדבר על דפנה כמו כל נושא שאסור לדבר עליו כך הוא מסקרן ומסתורי יותר ויותר.

אהבתי את הספר ואתם מוזמנים לאהוב אותו גם.

התקבל לקריאה עם הקדשה וסמיילי  באדיבות שרה הורניק ומועדון הקוראות של סלונה

סיגלית בן-ישראל
כאן תמצאו סקירות של ספרים, סרטים וחוויות אישיות. הסקירות הן אישיות שלי או של חברים שקוראים וכותבים. למען הגילוי הנאות אספר לכם, שבנוסף לספרים שלי, אלו שאני רוכשת או שואלת, לעיתים אני מקבלת ספרים לקריאה וסקירה מההוצאות לאור השונות. אני תמיד כותבת בכנות את תחושותי לגבי הספרים שאני קוראת ולכם נותר רק לבחור אם הם לטעמכם או לא. שמחה לארח אתכם בבלוג שלי ואשמח אם תגיבו.