אופנה וסטיילינג – אז והיום

אני לא בדיוק זוכרת איך זה קרה, אבל באחד הימים, אי שם בשנת 2003 בזמן שיטוטיי באתרי אופנה ורכילות, קפצה לי פתאום תמונה של מרי קייט ואשלי אולסן בלבוש הקז'ואלי האופייני להן עם כוס סטארבאקס כשהן בורחות מהפפראצי. מיד התלהבתי.

504212_01_28629

משהו בהן היה כל כך מיוחד ואותנטי, שונה ואדג'י ובעיקר – don't give a f. משהו בהן זעק אופנה ועלית.

מאותו רגע התחלתי לעקוב אחריהן בכל דרך אפשרית (עוד לפני שהמילה follow הפכה לסלב). בכל יום חיפשתי עדכונים ותמונות שלהן מאירועים, שדות התעופה, הולכות ברחוב ואוכלות במסעדות. הכל כדי להבין קמצוץ ממה שהן הבינו על אופנה עוד אז. תמיד היה מה ללמוד.

הן תמיד היו לבושות בצורה שאף אחד עוד לא חשב עליה. שילובים של "מה קשור" – הכי קשור.

נשי וגס, רומנטי וגותי, רוקנרול והיפי, אלגנטי ושלוכי. כל זה באותו הלוק, באותה תמונה. היה להן את הביטחון הזה שצריך תמיד כשלובשים משהו מיוחד. רק הן ידעו how to pull it off בלי להתאמץ, בשיא הנוחות. יכולתי לראות שנוח להן בכל דבר שלבשו. שום דבר לא היה נוטף סקס בצורה מביכה או כזו שצריך לצנזר. מבלי שבכלל תשימו לב – הן השפיעו על כל עולם האופנה מאז ובערך עד 2015.

1_28425

ואז הגיעה קים. בהתחלה היא גרמה לכל מי שלא דוגמנית על להרגיש יותר טוב עם הגוף שלה. חתיכת עבודה היא עשתה ואני באמת תוהה אם מישהו אחר יכל לעשות את זה במקומה. אצל קים, כמו בעולם המערבי המודרני – הטכנולוגיה משתפרת מרגע לרגע והכל קורה כאן, עכשיו ומהר. פתאום התחלנו לשמוע על פוסטים ממומנים והאופנה התחילה להיות לוגו של מותגים. פתאום נהיינו כולם מודעים, נונ-סטופ מצטלמים, מדגישים קימורים ולוגואים, מטשטשים חיים אמיתיים וסגנון אישי ייחודי.

עד לפני כמה שנים ואפילו בתחילת עידן קים, היו בגדים ואביזרים שאמרנו שבחיים לא נלבש. התפדחנו על האופנה המוזרה הזאת מפעם – כריות בכתפיים, חולצות טי שירט של פעם, בגדי פיג'מה מחוץ לבית, צ'וקרס ופאוצ'ים.

אבל היום… היום אנחנו מוותרים לעצמנו. אין לנו say. היום מאכילים אותנו בתוכן ממומן בכל מקום שאליו נפנה. האינסטגרם כבר ממזמן אינו אלבום תמונות אישי לי ולחברים. אסור להעלות תמונות שחברים לא יצאו בהם טוב, אין תמונות שמשקפות באמת מה קורה בחיים, אלא רק מה שפוטוגני ובאופנה. למעשה, אנחנו מונעים ממה שהרשתות החברתיות משדרת לנו שבאופנה ומגניב כרגע. ואנחנו בטח לא באופנה. אז בואו נעתיק 🙂

 

אז גם עכשיו, כשמרי קייט ואשלי מסתתרות מהמצלמות, אני לומדת שיעור. הפעם למדתי מה זה "קורבן אופנה". קורבן לדוגמא ההיא מישהי שנועלת נעליים בצבע לבן (So called sneakers), פאוץ' (שלמיטב זכרוני האסואיציה הראשונה שעלתה לנו בראש כשאמרו לנו פאוץ' היא איכס), חולצה שקופה כי זה סקסי וסקס זה כל מה שחשוב, מכנסי סקיני מקטיפה (לא אשכח את הפעם הראשונה שלבשתי סקיני לבית ספר וצחקו עלי) וקטיפה – הבד שכולם ידעו להשמיץ.

איך אמרנו? no say. איפה סטייל ה"רק זרקתי על עצמי משהו" האמיתי? אנחנו מעדיפים ללבוש בגדים שמאוד התאמצנו לעבוד קשה כדי לשלם עליהם, ולקנות היום, בשנת 2018 (אוטוטו 19) בגדים בסגנון שנות ה90 שזרקנו מזמן מהארון (והיום קצת מתבאסים).

kendall-jenner-fanny-pack-romper-nyc-01

אנחנו נורא רוצים להיות מעודכנים במה שקורה בחוץ, והמון פעמים שוכחים לבדוק מה קורה בפנים. מה אני אוהבת ללבוש, איזה בד נעים לי על הגוף ואיך אני מרגישה טוב.

normal_20236293-01_28229

סטייל אישי זה לדעת איך לשלב את מי שאנחנו במה שאנחנו לובשים, להשתמש בנתונים האישיים שלנו ולשחק איתם בתוך הלוק שבחרנו הפעם. רואים את זה הרבה אצלן. בלונד, מבנה גוף קטן ונמוך וצבע עור בהיר. מכאן הן התחילו ולזה הן ישלבו את הבגדים והאביזרים הנכונים שיתאימו למי שהן. בלי ניתוח הגדלות או הקטנות, בלי פאות, כמעט ובלי איפור וללא מכוני שיזוף.