השפעת הפונדקאות על ההורות

ההחלטה לפנות לתהליך פונדקאות היא אף פעם לא החלטה פשוטה, אך בנוסף לשאלות העולות מהתהליך עצמו, עולות גם שאלות על השפעת התהליך על ההורות ועל הילד

22/01/2019
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS

מאת: חופית אורנשטיין

לאחרונה, אנו עדים למפורסמים רבים אשר בוחרים בהורות בתהליך פונדקאות: שרה ג'סיקה פרקר, ניקול קידמן, קים קרדשיאן ומפורסמים רבים נוספים. נראה שזו תופעה של ממש, מה שהוביל לבדיקה מעמיקה על השפעות אפשריות של הפונדקאות הן על הורים שבחרו בה והן על תפישת עולמם של ילדיהם.

לצד הביקורות הגלויות והסמויות על תהליכי פונדקאות, לעתים קרובות נפגוש בהורים שפשוט רוצים לגדל ילדים, להקים משפחה ולממש את מעגל החיים הטבעי לכל כך הרבה אנשים.

הבחירה בפונדקאות נעשית מן הסתם לאחר לבטים רבים, לעתים גם ניסיונות רבים להרות, וההחלטה מלווה ברגשות מעורבים. מחד החלום על ההורות הקלאסית במובן הפשוט של המילה מתפוגג, והאלטרנטיבה מלווה ברגשות מעורבים.

זוגות רבים רוצים לממש את זכותם להיות הורים ופונים בסופו של דבר לתהליך הפונדקאות.

מושגים רבים מקבלים משמעות חדשה כשזוג מחליט ללכת על תהליך שכזה, כמו תהליך החיבור של האם לעובר במהלך ההיריון, כמו חווית הלידה, וההנקה בחודשים הראשונים לאחר הלידה.

כל אלו קשורים לתהליך החיברות של האם לילדה בשנה הראשונה, ובתהליך הפונדקאות יאלצו ההורים למצוא דרך אחרת ליצור את החיבור שנוצר באופן טבעי לזוג שחווה הריון ולידה.

בנוסף, נוצרת חוויה של חוסר שליטה והשפעה בכל השלב הראשוני של ההיריון והלידה, ותמיד מנקרת השאלה כמה השפעה ביולוגית ופסיכולוגית יש לפונדקאית על העובר במהלך ההיריון.

יחד עם זאת, בשונה מתהליכי אימוץ, לרוב, בפונדקאות ההורים הביולוגים למעשה פוגשים את ילדם ברגע שמגיח לעולם, מה שמאפשר יצירת קשר ראשוני ותחושה של חיבור מידי.

איזו השפעה יכולה להיות לפונדקאות על ההורות?

חשוב לזכור שאין מדובר במחקרים מדעיים כי אם בפוטנציאל.

איזו השפעה יכולה להיות לפונדקאות על ההורות? (צילום: שאטרסטוק / Olena Yakobchuk)

הורים הבוחרים בהליך זה כבר מרגע הבחירה נתקלים ברגשות חדשים ומעורבים. כל התהליך הטבעי לכל כך הרבה הורים הופך להיות מורכב ומסובך כשמחליטים על דרך אחרת. הרגשות המעורבים בתהליך זה משפיעים כמובן גם על ההורות. התחושה שכל תהליך ההיריון והלידה חיצוניים להם עלולה להשפיע על האופן שבו יגדלו את ילדיהם.

למשל הצורך בחסות יתר, מתוך מחשבה שהילד הזה הוא ילד יקר (כל ילד יקר כמובן) ועלינו לשמור עליו יותר מכל ילד אחר.

לחסות היתר יש משמעות רבה לאופן שבו הילד יתפוס את העולם – הוא עלול להסיק שהעולם הוא מקום מסוכן ושהוא זקוק להגנה תמידית של ההורים.

כמובן שכשערים לכך ניתן למנוע זאת מבעוד מועד.

סכנה נוספת התמונה בהורות המייקרת את הילד, היא סכנה שכולנו כהורים חשופים אליה, הפינוק.

מתוך מחשבה שהילד שהגיע לעולם הוא מרכז העולם, עליו להיות מרוצה ומאושר תמיד, וזהו התפקיד שלנו ההורים.

ילדים הגדלים בצל הפינוק עלולים להסיק מסקנה שאינם צריכים להתאמץ כדי להשתלב בחברה, יש מי שיעשה זאת עבורם, וכך במקום להיות מאושרים ומרוצים (כוונת ההורים תמיד חיובית) הם הופכים להיות תלונתיים ולא מרוצים, ומאמינים שהם צריכים לקבל כל הזמן.

כך שאם ילד חווה תסכול או קושי הוריו מיד נרתמים לעזרתו ולמעשה עלולים לקצץ את כנפיו ולמנוע ממנו להשתמש בכוחותיו ויכולותיו להתמודד עם אתגרי החיים.

אלו הן רק סכנות פוטנציאליות (שטמונות לכולנו) כשערים להן ומבינים אותן ניתן להימנע מהן.

כמו בכל דבר, חשוב לשים לב איזו משמעות אנחנו נותנים לתהליכים שאינם תהליכים טבעיים, הרי מרגע שהורים נעשים הורים, הם ההורים היחידים לילדיהם, גם אם התהליך היה תהליך שונה ולא טבעי.

** הכותבת היא יועצת ומדריכת הורים של מכון אדלר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה