החייל שלי, החייל שלך, החייל של כולנו.

לעולם לא אשכח את הלילה ההוא – ליל ירח מלא בחודש ספטמבר 1993 , לילה שבו עידן התמימות מת  כי אתה מתת.

לא, מעולם לא הכרתי אותך ואפילו את שמך אני לא זוכרת אבל הלילה ההוא נחרט עמוק בזכרוני ומשום מה נדחק אי שם בליבי אולי מעוצמת הטראומה והתעורר מחדש לפני כשנה.  השנים אז היו שנות צה"ל באדמת לבנון הארורה ואנוכי ילדה תמימה בת 19 חיילת המשרתת על גבול הלבנון ושגרת חיינו שם הייתה  אזעקות  ברחבי האוגדה שהחרישו את אוזנינו וקרעו את ליבנו מדי יום ביומו. כן, כולנו ידענו שבשורות טובות הן לא מבשרות . ובאותו הלילה צעדתי לכיוון חדר האוכל במדי זית, נעלי גולדה וכומתה תלויה בכותפת החולצה, כשלפתע בדרכי לשם נחת מסוק בשטח המת (תרתי משמע) והאור הגדול של המסוק  משך אותי לשם ואני ראיתי אותך,  שוכב על אלונקה מכוסה בשמיכת צמר צבאית ורק  זוג נעליים שחורות גבוהות בצבצו  ממנה ולא זזות, זה הרגע שהבנתי שאתה מת.

זה היה לילה לבן , לילה קשה, לילה שלם של בהייה לירח המלא ולנסות להבין מבלי להכיל את המראה הבלתי נתפס וקשה למראה, הלילה הזה שאני רואה אדם שוכב ולא זז, הלילה הזה ששכנעתי את עצמי שזה לא נכון ולא יכול להיות כי אתה בסה"כ ישן , הלילה הזה שעולמה של משפחתך חרב עליה , הלילה הזה שהבנתי שאתה מת.

הבוקר הפציע והשמש שלחה את קרניה בניסיון להאיר ולהשכיח את הלילה הקשה ובאותה נשימה נתבקשתי ללבוש מדי צה"ל היצוגיים-  חצאית בצבע זית, חולצת דקרון,  סנדלים השחורות וכומתה על ראשי. הועלתי לאוטובוס לחלוק ולכבד אותך בדרכך האחרונה . הגענו לעוספיה והרכב הצבאי  עם הארון שלך אשר כוסה בדגל ישראל המתין בכניסה לביתך וכיאה לחייל צה"ל אשר קיפח את חייו בגאווה ובאהבה למולדתו מסע הלוויה יצא מהבית שבו נולדת  ברחבי הכפר –  לכל נקודה שגדלת ,עוצבת וחונכת לאהבת הארץ ועד למקום מנוחתך שבו תשכב לעולמי עד.

בשעות אחר הצהריים נסעתי לבית הורי ובטלוויזיה שודר השידור החי  ההוא  (הסכם אוסלו – לחיצת היד הידועה)  אשר נתן ניצוץ קלוש של תקווה שאולי ביום מן הימים ישרור פה שלום ולא נכאב  את לכת בנינו ובנותינו ואחרי 22 שנים מהיום ההוא, אני עדיין מייחלת ומתפללת לימים שקטים וטובים יותר – תמימה כבר אמרתי?

לא, מעולם לא הכרתי אותך  אבל אתה החייל שלי, אתה  החייל שלה, החייל שלו , החייל של כולנו –  החייל שהקריב את חייו למעננו, החייל שישאר לנצח בן 19.

לעולם לא אשכח את הלילה המקולל ההוא,  הלילה ההוא שהאופל לקח אותך, הלילה ההוא  של ירח מלא ומריר, הלילה ההוא שאיבדת את חייך  בטרם עת .

יהי זכרך ברוך.