שתישאר צעיר לנצח

אתמול בטקס יום הזיכרון שמעתי את השיר בפעם המיליון ופתאום הוא קיבל משמעות שונה לגמרי ממה שהכרתי והבנתי ממנו כל השנים. זווית ראיה של אימא

תגובות

תני לי רק דקה לנשום

בין יום הזיכרון ליום העצמאות יש קשר הדוק בלתי ניתן להפרדה. אבל אולי למען החיים יש לתת בין השניים מרווח לנשימה

תגובות

אליאל בן יהודה, לנצח בן 24

11 שנה חלפו, התבגרנו, התקדמנו בחיים ואליאל נשאר לנצח בן 24. משנה לשנה אני נשארת עם המחשבות על מה ואיזה מן איש הוא היה, אם היה נשאר בחיים

תגובות

המעגל הפתוח שלי שלא ייסגר לעולם

ר. נהרג ביום הראשון של המלחמה. נותרתי, נערה בת 17 ,שלא הספיקה לגלות לאהבה הראשונה את ליבה. נערה המומה עם תחושת כאב והחמצה

תגובות

"שרשרת חיול", עיצוב של זיכרון

עונדת את “שרשרת חיול”. היא נאה וייצוגית אך קצותיה דוקרים לתוך העור חשוף. כך גם השכול

תגובות

החייל שלי: דני אוברסט

אף אחד לא מכין אותך למה שעומד לקרות כשאת צעירה ומאוהבת והעתיד נראה ורוד. אף אחד לא מכין אותך לדפיקה בדלת שמנפצת את כל חלומותייך לרסיסים

תגובות

הדמעות השקטות חושפות את השבר

משך תקופה ארוכה למדתי שהעצב מדבק, כמו השמחה. למדתי שאין לנו שום דרך להכיל את ׳יום הזיכרון' ואת אלפי החללים, כי השכול לא מצוי ביום הזה

תגובות

אחי הגדול, גוּני

בקיץ האחרון נברתי בארגזי הנוסטלגיה שמאופסנים למעלה בארון. זה לא היה קל אבל הרבה פחות קשה ממה שחשבתי. מצאתי כל מיני אוצרות וזיכרונות בדרך. למשל זה:

תגובות

החייל שלי: אחי הצנחן עמיחי ברוצ’ינר

את זכר אחי המת אני נושאת אתי לכל מקום. זה פצע שאינו מגליד, זו צלקת. כאב האובדן וההחמצה אינו נחלש עם השנים והגעגוע אינו פוסק

תגובות

נשות העתיד זוכרות

ביום הזכרון כולנו מרכינות ראש לזכר הנופלים. לילך ופנינה שיתפו איתנו את יום הזיכרון שלהן והוספנו גם תפילה לזכר הנופלים שכתב הרב שי פירון

תגובות

לזכר בני, ליאור וישינסקי

בני, ליאור וישינסקי, לוחם בצוות המנהרות של ההנדסה הקרבית נהרג בהתפוצצות הנגמ”ש בציר פילדלפי שברפיח, במהלך פעילות מבצעית במאי 2004

תגובות

יום הזיכרון שלי

זה לא שלא ידעתי שהערב מתחיל יום הזיכרון, זה לא שלא ידעתי מה זה עושה לי, זה לא שלא נמנעתי מלשמוע רדיו, זה לא שלא העסקתי את עצמי בהמון עניינים

תגובות

האור המעצבן הזה בלילה

למוות יש היררכיה, אבל אובדן הוא אובדן. ילד שאביו נעלם מחייו הוא ילד שאביו נעלם מחייו ולא משנה לאיזה מקום מכובד הגיע מותו של האב במרוץ ההיררכי

תגובות

בשבוע הזה מקופלת תמצית חיי

בין יום השואה, ואמא דור שני. ליום הזכרון, ואבא שלחם ונפגע ואיבד חברים. בין זה לזה מקופלת ההיסטוריה הרגשית שלי כולה.

תגובות

במעבר חד מאבל לשמחה

היכולת שלנו לעבור מצעד לשמחה הולכת ומתקהה עם הזמן, ומדי שנה עולה שאלת הסמיכות של יום הזיכרון ויום העצמאות

תגובות

כי חיי מלאי שיר

שרדתי והחלטתי אני אשיר את חיי. בכל מקום בכל מצב מול כל אדם זו מורשתי

תגובות

19 שנים לפיגוע בבית ליד

לא צריכה את יום הזכרון כדי לזכור. בכל פעם שיש פיגוע, ולצערי הם לא מפסיקים. מספיק אפילו שרק מתקרבים לאיזור הצומת, אני יודעת שהחלומות יחזרו

תגובות

לזכר סיגלית (סיגי) ברנע ז"ל

יש בי צער עמוק על הסודות הגדולים שנאלצת לשמור בבטן בגלל בורות ותכתיבים חברתיים. ההבנה שלא היה לך עם מי לחלוק את שברון ליבך

תגובות

שונאת את יום הזיכרון

שונאת את היום הזה, הלוואי והוא לא היה קיים

תגובות

הספר של דניאל שירן ז"ל

זו לא עוד המלצה על ספר ולא עוד פוסט אישי. אבינעם שירן, אבא של דניאל שנהרג במלחמת לבנון השנייה, כתב ספר סיפורים קצרים

תגובות

לזכרו של דניאל שירן

לזיכרו של דניאל שירן שנהרג בקרב במרכבה -דרום לבנון, באוגוסט 2006

תגובות

מכתב לבן שאין לי

ילד שלי, אם בכל זאת החלטת ללכת בדרך אותה בחרת רק תבטיח לי שלפני שאתה שומר על כולם שמור על עצמך ואל תהייה גבור גדול

תגובות

לזכרו ולזכרם של כל הנופלים כולם

ניסיתי להיזכר בשמו, ניסיתי להיזכר בשמו של החייל ההוא עם העיינים הירוקות. ניסיתי להיזכר בשמו של החייל ההוא מקיר המוות שהיה בבית ספרי

תגובות

האדמה ספוגה בדם ועוד מנהרות נחפרות

באחד הלילות, אולי ממש עכשיו, מחבלים בתחפושת של חולדות יגיחו מהביוב אל תוך יישובים בארץ ויתחילו לממש את ההבטחה שלהם: לטבוח ביהודים

תגובות

דברים שלקחתי מדפנה מאיר

דפנה מאיר הייתה כל מה שאישה חולמת להיות: אמא, קריירה, חולמת ומגשימה ובעיקר אישה עם חירות פנימית. זהורית שורק היתה באזכרה ומספרת

תגובות

כמה מילים על הצער

לעולם הלב שלך ייפול ויתרסק בכל פעם שתעבור ליד, שתחשוב את שמם, שתיזכר בצליל קולם, במגע ידם. לעולם תצטער על כל מה שלא הספקת, לעולם המחנק הזה בגרון

תגובות

געגועים לשבי העלם

שבי, סרן שבתאי זרחיה ז"ל, נהרג במלחמת יום הכיפורים. אילנה עמר, קרובת משפחה, מספרת על חייו ומותו ועל הרגע קורע הלב שבו אביו השיב את גופתו לארץ

תגובות

ילדה שהיתה פה ארבע שנים

אני מסתכלת בתמונה של אדל ז”ל ולא יכולה שלא לחשוב "זה יכול להיות גם אחד מילדיי". זה שעד היום שום קסאם לא פגע בהם - לא מבטיח כלום לעתיד

תגובות

ידעתי שלא ידלג עלי העניין הזה

ורדה פומרנץ, ראש מחלקת נפגעים לשעבר, ידעה תמיד שיבוא היום בו יתדפקו על דלתה, ידעה בוודאות מלאה שתמו ימי חיי בנה, ידעה שגם בנה יודע

תגובות

אתה רואה, לירון, למדתי

לירון תמיד היה מפקד. אורנית תמיד הייתה חיילת גרועה ואז הוא נהרג והשאיר אותה ואת דודה רותי בתהום. אחר כך נהרגו שתי בנותיה ושוב הייתה שם התהום

תגובות

ים של דמעות

המפגש עם אורן בשנת השירות הפך לידידות אמיצה ואז הגיעה שיחת הטלפון שבישרה על מותו. מאז החיים ממשיכים רק אורן לא עזב את הקיבוץ, לא התבגר.

תגובות

Live together, die alone - לזכרו של סמל ארז יצחק ז"ל

ארז היה חבר טוב, חובב גלים וטנקיסט למופת. את פגישת המחזור שכל כך רצה לקיים ערכו חבריו מוקדם מהצפוי ביום לוויתו

תגובות

אישה בעקבות בשורה

מורן משוחחת עם אביבה אמו של קובי איכלבום שהקימה לזכרו את "בית קובי" בית לחיילים בודדים המשקף את הערכים ואהבת האדם להם חינך את פקודיו

תגובות

הוא עוד כאן

עשרים שנה אחרי והחייל המת ההוא עוד מופיע בחייה של טלי. בחלום, בשיחה מקרית, בדמות אקראית החולפת ברחוב. הזיכרון ממשיך לתעתע

תגובות

החייל שלא זכה לחזות בקום המדינה

עלמה ורודה מספרת על אחיה של סבתה שנהרג בגיל 18 בשנת 1946 ותוהה איזה אדם גדל היה להיות לולא נפל עוד בטרם קום המדינה

תגובות

מכתב לעמוס חברי היקר

32 שנים לאחר מותו, הילה עוד זוכרת את היום בו נפל עמוס ומתגעגעת לכל מה שהיה בחייו הקצרים

תגובות

דלתות מסתובבות ביום הזיכרון

בכל יום זיכרון נטע מנסה להפעיל חזק את הדמיון, אולי כך תצליח להכיר את הסבא שנהרג עוד כשאביה היה ילד

תגובות

אבא שלי (לא) גיבור

אבא של מיכל מת בתאונה מיותרת במהלך שירות מילואים. הוא לא התכוון שתחליף משפחה ותהפוך ל"משפחת השכול". הוא לא היה גיבור, אבל הוא היה אבא שלה ועכשו הוא מת

תגובות

מדים ירוקים לא ייכנסו יותר לבית שלי

ענת חנה שבגיל 19.5 הייתה קצינת נפגעים כותבת על סיפורי השכול שלא מרפים ממנה עד היום

תגובות

מה שלעולם לא יספרו על החייל ההוא

אחת מאיתנו מספרת על סוד שהיא נוצרת כבר שנים. סודו של אותו נער שמותו השכיח את המורכבות, את מה שאסור לומר

תגובות

מילים לזכרו של חבר שאבד לי

איריס כותבת על רס״ן ישראל חושני ז״ל שנהרג באסון המסוקים בפברואר 1997. שנון, ציני, מצחיק ומבריק כזה היה ישראל שלי

תגובות

גיל-עד לא ימוש מליבי לעד

יפית הכירה את גיל-עד רק מהסיפורים של חדוה אימו ובכל זאת היא יודעת שהיה ילד של נתינה ואהבה. הוא הקריב את חייו למען חבריו ובאביב חייו נקטף. בן 22 במותו

תגובות

המפקד הסמל - אבנר רוז ז"ל

במפקד הסמל אבנר היה קסם שיש רק בכאלו היודעים לתת דוגמא אישית. פקודיו צמחו להיות כמוהו ואז, בחופשת השחרור שלהם הוא נהרג.

תגובות

לזכרו של יצחק (צח) פרידלנדר

ב-15 במאי 1948 נהרג צח מהתפוצצות מוקש והובא לקבורות בקיבוץ נירים. שנים רבות ניסה אבא של תמר געש לאתר את מקום קבורתו של צח ולא מצא, הוריו של צח נפטרו ולא היה עם מי לברר

תגובות

התמונה האחרונה שצילם אבא

על שני חברים טובים, על ארגז בירה שנשאר כזכייה בהתערבות ועל אבא שעלה על צוללת הדקר ולא חזר

תגובות

אמא, אני לא רוצה למות

ילדים מטבעם שואלים שאלות ותפקידינו לתת תשובות ברורות, מרגיעות ואמיתיות עד כמה שניתן. לא משנה בן כמה הילד, העיקר שיום קשה ועצוב זה יעבור בתחושה של בטחון וקירבה. על ילדים ויום הזיכרון

תגובות

בחזרה למעלה