איך לשרוד אחרי בגידה?

"אתם מכירים את זה שאתם נחתכים עמוק מסכין? ככה הרגשתי כשגיליתי שהוא בוגד בי, ועוד איתה. הייתי חייבת לחשב מסלול מחדש אבל איך עושים את זה כשאת בת 36 ויש לך שני ילדים בבית ואת חייבת לשרוד?". סוניה יפעת יובל פותחת את הלב

19/09/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: סוניה יפעת יובל

הוא אהב אותי בדרכו שלו. את זה הבנתי רק בתהליך הפרידה. היינו החברים הכי טובים והנישואים היו טובים, אבל זה לא הספיק לו. הוא רצה עוד. העובדה שהייתי החברה הכי טובה שלו עזרה לי להבין אותו, להבין שזה משבר גיל ה-40 ושזה לא בגללי. ובכל זאת, מצאתי את עצמי בגיל 36 נבגדת, עם שני ילדים מתבגרים ועם גבר שלא מבין מה הוא רוצה מהחיים.

אז בכיתי קצת על החלום ושברו, עד שהבנתי שאלה החיים ושעלי לקום ולחיות אותם. אז ממש כמו טליה, גיבורת ספרי "רק זה היה חסר לי", לא רציתי מערכות יחסים רציניות. אז יצאתי עם גברים צעירים ולא נתתי להם לחדור את השריון שעטיתי, ועזבתי אותם לפני שהם עזבו אותי – עד שהבנתי שאני חייבת ללכת לייעוץ, לטפל בעצמי ולעבור תהליכים.

עם השנים ועם התהליכים שעברתי, וכלומדת סדרתית שתמיד אמרו לה שהיא חייבת לטפל באנשים, הגעתי למכון אדלר ללימודים במסלול זוגיות. הלימודים והתהליכים שעברתי עזרו לי להבין שלא חייבים לחכות למשבר ושכל אדם חייב לקבל ייעוץ אישי או זוגי.

(צילום: שרית נבון)

המעורבות שלי בקהילת המשפחות החד-הוריות לימדה אותי עד כמה קיימת מורכבות בפרק ב'. הלא בפרק א' אנו מגיעים לזוגיות עם דפוסי ההתנהגות שלנו ועם משפחת המוצא שלנו, ואילו בפרק ב' אנו מגיעים גם עם משפחות המוצא של הגרושים שלנו, עם ילדינו ועם החבילות שאנו סוחבים על הגב. כאן חייבת להתבצע עבודה כדי לדעת איך לעשות זאת נכון, כי אחוז הגירושין הגבוה בפרק ב' (הכפול מפרק א') נובע מאי-למידה, ופעמים רבות נכנסים למערכות יחסים מורכבות מבלי להבין איפה טעינו בפעם הקודמת ואילו בחירות היו לנו. לכן זה עלול להיות מועד לכישלון.

הכתיבה תמיד ליוותה את חיי – בשירים שכתבתי כנערה ובסיפורים קצרים שכתבתי לאחר הגירושים שהתבססו על החוויות שקרו לי. בעלילת הספר קווים דומים לחיי: טליה הגיבורה חייבת להמציא לעצמה חלום חדש, לאחר שבעלה עזב את הבית לטובת אישה אחרת, אבל איזה חלום אפשר להמציא כשהמצב הכלכלי דוחק ושני ילדים בגיל ההתבגרות מלווים את טליה לכל מקום? הרעיון הראשוני של הספר היה לכתוב על סצנת הדייטים ההזויים של אישה גרושה היוצאת לחיי הרווקות. אך בחיים, כמו בחיים, הדברים לעתים נדחקים הצידה. לפני כשנה החלטתי שאני חייבת להגשים את החלום והתוצאה אמנם שונה מהתכנון הראשוני, אך עדיין ספר המבוסס על חיי, כאשר המסר הוא, מעבר לסיפור ולהנאה בקריאתו, שכל גבר ואישה יכולים לקבל השראה ולהבין שגם עם כל מה שהחיים מביאים לנו, אנו יכולים לקום ולהמשיך הלאה ואולי אפילו להרוויח מזה.

תהליך כתיבת הספר היה מאתגר וגרם לי לעבור תהליכים של עבודה והבנה עצמית עמוקה יותר, על תהליכים ודברים שעברתי במשך השנים. אומרים שכשאתה מתחיל לכתוב אתה לא יכול לסיים. ואכן, בימים אלו אני עובדת על הספר הבא שלי, רומן שיהיה הרבה יותר חושפני ויתבסס על חיי ועל זיכרונותיו של אבי מעירק ומעלייתו ארצה.

(צילום: שרית נבון)

בכל הנוגע לגירושים לצערי, היד על ההדק קלה היום בקרב הצעירים והצעירות. כשאני שואלת צעירה בת 23 העומדת להינשא האם זה האדם שהיא רוצה לחיות איתו כל חייה, היא משיבה לי: "מקסימום נתגרש". עושה רושם שבגלל שיש כל כך הרבה גירושין, יש כאלה המעדיפים להיות בסטטוס של נשוי או גרוש מאשר רווק. מצד שני,  יש כאלה שמתחתנים בגיל מבוגר מחשש לחזור על הטעויות של הוריהם.

למזלי, אני אישה חזקה שמאמינה שעלינו ללכת אחר החלומות שלנו, וכך גם גידלתי את שני ילדיי. נכון, שהחיים לא תמיד מאפשרים זאת ויש חלומות שקל יותר להגשים. היצירה תמיד ליוותה את חיי: בעיצוב בגדים ותחפושות לילדי השכנים, בסריגה ועוד. כל מה שהתאים לחיי כאם עסוקה. לאחר שהתגרשתי, מצאתי את עצמי מחדש וחזרתי לעשות דברים שהפסקתי בגלל הנישואין כמו מוזיקה וציור, אבל הכתיבה תמיד היתה שם.  בימים אלו אני מופיעה כזמרת עם הרכב מוזיקלי הכולל שני מוזיקאים במופע של שירי הלהקה המיתולוגית "החלונות הגבוהים" ושירים נוספים, וגם יוצאת עם מופע מוזיקלי חדש בשם "רק זה היה חסר לי" המבוסס על ספרי.

סוניה יפעת יובל כחיילת (צילום: אלבום פרטי)

במשך מעל עשר שנים תרמתי לקהילה במסגרת הקמת מרכז משפח"ה (משפחות חד הוריות) במודיעין, אותו הפעלתי בהתנדבות, ואני בעלת ניסיון רב בניהול  בתחום ההדרכה ושירות לקוחות בחברות הייטק. מעבר להופעה על הבמה, שתמיד הייתה המקום בו אני מרגישה הכי לא חסרת ביטחון, אני מעבירה סדרת הרצאות וסדנאות על בסיס ניסיוני האישי והמקצועי גם יחד, העצמה אישית, תובנות וכלים להתמודדות בשלבי פרק א' ו-ב' השונים של הזוגיות.

מאוד חשוב לי להעביר מסר לכל מי שיש לו חלום. האופטימיות שלי חילצה אותי ממצבים לא קלים אליהם הגעתי: גירושים לא קלים וילדות לא פשוטה לאמא שילדה אותי בגיל מאוד צעיר והייתה צריכה ללמוד איך להיות אמא. כל אדם אחראי לגורלו ולהגשמת חלומותיו, ולכן אם יש לכם חלום לכו עליו. אפשר להיתקע בעבר ולחלום את העתיד, אבל לא יעזור להסתכל על העבר כי מה שהכי חשוב הוא כאן ועכשיו. אני מאמינה גדולה בציטוט הידוע של הוגה הדעות פיטר דרוקר: "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור אותו".

 סוניה יפעת יובל עם ספרה החדש (צילום: עננים חברה לצילום)

**הכותבת היא מאמנת אישית ויועצת זוגית, המתמחה בייעוץ ובליווי גברים וזוגות בפרק א' ו-ב' בנישואיהם, מחברת הספר "רק זה היה חסר לי" (בהוצאת מדיה 10") ומופיעה במופע מוזיקלי חדש המשלב קאברים לשירים מוכרים וסיפורים על גיבורת הספר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה