עו''ד יעקב שקלאר: מה פשר שתיקתו של החשוד ברצח מיכל סלה?

עו''ד יעקב שקלאר מספק פרשנות משפטית לשתיקתו המתמשכת של אלירן מלול, החשוד ברצח מיכל סלה ז''ל ומסביר מה עומד מאחורי הטקטיקה שיכולה להוביל את התיק למבוי סתום

17/10/2019
עו''ד יעקב שקלאר קבלו עדכונים מעו''ד יעקב
  • RSS

**עדכון 12.11.19 **

כתב אישום הוגש היום בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד אלירן מלול על רצח אשתו, מיכל סלה לפני כחודש.  על פי כתב האישום, מלול הצטייד בסכין מטבח, גרר את סלה מחדרה של הילדה בעודה מדממת אל מחוץ לחדר, שם דקר אותה תוך שהיא מנסה להתגונן בשארית כוחותיה.

*****

בשבועות האחרונים אנו עדים למגוון פרסומים בעניין רציחתה בדקירות של מיכל סלה ז"ל ע"י אלירן מלול, בן זוגה. מהפרסומים השונים עולה תמונה קונטרברסלית. מצד אחד, מכריו ומוקיריו מתארים אדם חכם, רגוע, תורם לסביבתו, נעים הליכות. הם מתקשים להאמין שהוא אכן ביצע מעשה נורא שכזה.

מצד שני, אנו שומעים על עדויות של בנות זוג קודמות לפיהן מלול היה קנאי, שתלטן ואף מתעלל, ואחת מהן אף טענה כי "הטיח את ראשה בקיר". גם מסרונים שהוחלפו בין בני הזוג מעידים על התנהגות שתלטנית וקנאית של מלול. אנו יודעים שמלול נצפה ונשמע ע"י השכנה, מיד לאחר האירוע האלים, כשהוא עטוף בשמיכה ובידיו ביתו התינוקת, יושב חסר אונים ליד דלתה ומבקש עזרה, וכששאלה אותו מה קרה, אמר ששני בני הזוג ניסו להתאבד, ואז איבד הכרתו.

מלול פונה במצב קשה לבית החולים, שם התייצב מצבו ויצא מכלל סכנה. כעת אינו משתף פעולה עם חוקריו, ואינו מספק כל גרסה. הוא נוקט בטקטיקה של "זכות שתיקה מלאה". לטענת סנגורו, מצבו הרפואי, היותו תחת השפעת משככי כאבים, אינם מאפשרים לו ליתן עדות קוהרנטית. המעצר לצורכי חקירה מוארך בפעם השנייה לתקופה של 11 ימים. הסנגור מסכים למעצר ובצדק עושה כן. ממילא המעצר הוא בתנאי אשפוז בבית החולים ואינו מקשה עם החשוד.

מיכל סלה ז"ל (תמונה באדיבות המשפחה)

הראיות שבידי המשטרה, כך על פי הטוען המשטרתי בביהמ"ש, מצביעות על מאבק שהתנהל ברחבי הבית, מאבק שהחוקרים למדים עליו מסימני דם שהתגלו בכל חדרי הבית. בשלב זה של החקירה, נוקט החשוד בטקטיקה של "שמירה על זכות שתיקה מלאה". "זכות השתיקה" נועדה למנוע מאדם מלהפליל את עצמו ובמצב כזה, על החוקרים להידרש ולחפש ראיות חיצוניות. זכות השתיקה מגוננת גם על נחקרים מפני מצבים בהם חוקרים, אשר לעיתים ננעלים באג'נדה חקירתית מסוימת, טווים את רשת הראיות כך שיתאימו לקו החקירה ולאג'נדה שגיבשו.

מניסיוני הרב בתיקי רצח חסרי ראיות, "מתגלים" בקריאת תיק החקירה מזכרים מפלילים לאחר מעשה, מהם עולות כביכול אמירות של החשוד, על פי הן הוא נוטל אחריות על המעשה, או מציע להגיע לעסקת טיעון, או מודה בפני מדובב, או בשיחת מסדרון, או שואל שאלה שמהווה "ראשית ראייה".

כל המזכרים הללו, כשהם באים מפיהם של חוקרים, נהנים ממהימנות מוגברת של ביהמ"ש, הנוטה ליחס לדברי החוקרים משקל רב. אלא שהמזכרים האלה נכתבים על ידי החוקרים עצמם, דווקא בגלל חסר ראייתי שאותו הם רוצים להשלים, ולכן הם חשודים מראש במגמת הפללה.

אלירן מלול צילום פייסבוק אישי

אינני יודע מה קרה שם, בדירת בני הזוג, באירוע אלים שהתפרס, כך על פי הפרסומים,  באותו לילה גורלי. ייתכן שהחשוד, בעצת עורך דינו, לא ימסור כל פרט, עד לאחר שיוגש כתב האישום, כדי לקרוא את הראיות וללמוד מה היא התשתית המפלילה שבידי התביעה, שאז קל יותר להתאים את הגרסה לראיות, או יותר נכון ׳להסביר׳ את הראיות בדיעבד, כי כידוע לכל, אין הסניגור רשאי לייעץ ללקוחו לשקר בבית המשפט.

יחד עם זאת, דחיית הגרסה לאחר הגשת כתב האישום, יוצרת חיזוק ואף סיוע לראיות התביעה, זאת באשר היא נקראת "גרסה כבושה" ומשקלה נמוך, אלא אם כן היא עומדת בשני מבחנים/הסברים:

האחד, מדוע נכבשה הגרסה עת רבה והשני, מה היה המניע לפרוץ ליבו של מוסר הגרסה.

אם יסביר החשוד לביהמ"ש,  וביהמ"ש יקבל את הסברו, הרי שמשקל עדותו חוזר להיות מלא.

קושי נוסף אני רואה בגרסה שנשמעה מפיו לפני שהתמוטט בדלת ביתה של השכנה, על פיה ניסו להתאבד. אלא שגם לכך ניתן למצוא הסבר סביר, לאחר שיתרשם הסניגור מדבריה המדויקים של השכנה. שינוי גרסה בשלב מאוחר יותר אף הוא דורש, כאמור, הסבר סביר. סימני דם בכל הבית יכולים להיות עקב מרדף ומאבק, אבל מה בדיוק קרה במאבק זה?

ככלל, בניגוד להגדרות הישנות שלפני הרפורמה, בדבר הצורך להוכיח קור רוח והעדר קנטור, הכנה ותכנון וחפץ בתוצאה הקטלנית, לצורך הוכחת רצח, עבירת מאסר עולם חובה, כיום לאחר הרפורמה, רוב עבירות ההמתה הן ברמת רצח, ואין צורך להוכיח את יסודות הכוונה תחילה כמו פעם. הענישה תוחמר  לכל מי שיהרוג אדם, גם בנסיבות שבעבר היו נחשבות להריגה. הואיל ובאותו בית היו רק שניים שיכולים להעיד, והמנוחה אינה ביניהם, נותר רק מלול להסביר מה קרה. בלי ההסבר שלו, אותו מנסים החוקרים לקבל ללא הצלחה, התיק הזה נותר סתום ואף מסתורי בשלב זה.

קשה עד מאוד להוציא מנחקר, המאושפז בבית חולים, בניגוד לדעתו ולרצונו, גרסה מפלילה. הדבר דורש מעצר של ממש ואמצעיים שונים, בהם נוקטים החוקרים כדי להציל מפיו של הנחקר גרסה מפלילה. לעניין זה ראו מקרה זדורוב, שממשיך להסעיר את הציבור שנים רבות, כשהמדינה כולה קרועה בין דימויו של זדורוב כרוצח ילדה מתועב, לבין דימויו כקורבן להפללת שווא, פרי רשעותם של חוקרים רעים.

כתבה על לריסה קופרמן

דוגמה לתיק בו הייתי מעורב בעצמי, הוא המקרה של לריסה קופרמן לפני 15 שנים. קופרמן הרגה את בעלה בדקירות סכין, אבל בסופו של יום שוחררה לאחר 10 ימי מעצר, בהם לא נסתרה עדותה לפיה נאנסה והותקפה על ידי בעלה והתגוננה מפניו באמצעות הסכין. יחס המערכת הפלילית לנשים כקורבנות של גברים אלימים הוא יחס מקל, הן לעניין מידת הענישה, והן לעניין העמדה לדין.

הראיות והעדויות מצביעות על כך שמלול רצח באלימות את זוגתו, אבל יש לחכות עם המסקנות. לטעמי אסור לדחות על הסף אפשרויות אחרות ויש לבדוק אף אותן באדיקות יתרה.

עו"ד יעקב שקלאר (אלבום פרטי)

** עו"ד יעקב שקלאר, הוא מומחה למשפט פלילי על כל רבדיו, מרצה בפקולטות למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין בנושאי עבודת הסנגור הפלילי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה