שירי מימון מציגה: ניצחון הביקיני

הזמרת שירי מימון עוררה סערה לאחר שהעלתה פוסט ובו קפצה מלשבח את גוף הביקיני שלה לאחר שתי לידות לבין לשכנע אנשים להצביע. התגובות הכועסות לא איחרו לבוא

אין זה סוד שפוסטים המציגים את הגוף אחרי דיאטה, שנה של אימונים קשים במכון כושר או סתם תצלום בביקיני מאיזה אי אקזוטי, עושים את העבודה, כלומר, גורפים לייקים, תגובות ומעוררים גלים ברשתות. שירי מימון, זמרת עסוקה ומוכשרת שמתמקדת במה שהיא הכי טובה בו (שירה) חשפה תמונה שלה בביקיני והגדירה את הגוף החטוב כ"ניצחון", עבורה. בין לבין מימון הפצירה בכולם ללכת להצביע ופירטה למה חשוב לממש זכות דמוקרטית זו. מה הקשר, אין. או אולי יש, ניצחון הגוף זה כמו ניצחון בבחירות? וואטאבר.
מימון העלתה טקסט מבולגן ותמהוני ("מה שמענין אותי כרגע זה: מה אם ארצה עוד ילד/ה? לא בטוחה שאצליח לחזור לביקיני… חחחחח מה שבטוח- אמביציה מעולם לא חסרה לי"), שמוטב היה לחלקו לשניים פוסטים נפרדים כי ההתייחסות לבחירות ומיד אחר כך לגוף הביקיני באותו טקסט באמת נראה מאולץ והזוי. אבל בואו נתייחס לגופו של עניין: בפוסט עצמו חשפה מימון איך כל השנים היא חייתה עם הגוף שלה בשלום, עד הלידות ואפשר להעריך את כנותה. זכותה להרגיש באסה עם הגוף המשתנה וזכותה לשאוף להוריד במשקל ולעבוד על חיטוב הגוף שלה כאוות נפשה. מימון דיברה על עצמה ועל עצמה בלבד ואינה חייבת להעביר מסרים של "טוב לי עם השומן העודף" רק כדי לרצות נשים.

שירי מימון אינסטגרם שלה

אין מקום לקטול את מימון, כפי שעשו לא מעט גולשות. זה האינסטגרם של מימון, החיים שלה והיא תעשה מה שטוב לה. אין עוררין על כך שהיא נראית נהדר לאחר שתי לידות ומוטב שנשים יפרגנו אחת לשנייה במקום לקנא, להטיל רפש ולזלזל בהרגשה שלה או לבוא אליה בטענות. לא כל פוסט חייב להיות בגדר הפוליטיקלי קורקט ולא כל דמות מפורסמת צריכה לקום בבוקר ולראות עצמה אשלי גרהאם.
מימון יכולה לעוף על עצמה כמה שבא לה ואתן יכולות לעקוב אחריה או לא ולבחור להגיב עניינית או להתעלם. אין חדש תחת השמש האינסטגרמית והמפולטרת. הרשתות החברתיות מעודדות נרקיסיזם עם"גישת "אני, אני ואני", כאשר רוב הנשים מפנות את העדשה כלפי עצמן ולא לעבר סביבתן. מימון היא לא הבעיה, היא הסממן של עידן זה, שרואה בגוף א-לה נטע אלחמיסטר הישג, בטן שטוחה כניצחון וביקיני שיושב טוב על התחת כפלא עולם.

שירי מימון צילום אינסטוש

בלי קשר למימון, שבסך הכל רוצה להרגיש טוב בגוף שלה, דור האינסטגרם הפך נשים וגברים כאחד לרדודים מים המלח. העיסוק האובססיבי בחיצוניות, שופינג ופוזות שאק פייס הפכו למנה היומית שלנו. כל העיסוק בספירת לייקים, קנויים ואמיתיים כאחד, הפך אנשים לרודפי צומי ואהדה מבחוץ כאשר רבים מהם רק מוטרדים מאיך ישיגו את התמונה היפה ביותר, עם מנת האוכל הטעימה ביותר, על היאכטה המפוארת ביותר. אפשר גם פשוט להנות מהחיים ומעצמנו בלי לבשר כל דבר לעולם. לא כל בשורה היא ניוז בעל ערך. הזמן שאנשים מבזבזים בהשוואות בלתי פוסקות באחרים, הוא הבעיה שמובילה רבים לדיכאון ומיאוס מחייהם "הדלים" לכאורה. אל תתנפלו על מימון או על אף אחד אחר. פשוט תחיו את חייכם יותר ואת חייהם של אחרים, פחות.

הפוסט של מימון:

ז למה אני מעלה תמונה כזו?
כי בשבילי זה נצחון.
ואסביר: כל חיי הייתי קטנה ורזה, יותר ופחות,
אבל מעולם לא סבלתי מחוסר בטחון בגוף שלי. אהבתי את עצמי כמו שאני. ואחרי הלידה השניה הרווחתי שני אוצרות לחיים וצלקות לעד. גם את הצלקות אני אוהבת אבל יש דברים שלא חייתי איתם בשלום. ובמשך שנתיים עבדתי ממש קשה. ושמתי לי ליעד לחזור לביקיני. ביני לבין עצמי. אז התמונה הזאת היא לא עוד תמונה של מישהי שעפה על עצמה אלא תמונה של אמא אחרי שתי לידות שעפה על עצמה ! וגם ללא פילטר (שוקינג) וברור שיש דברים הרבה יותר דחופים לדבר עליהם כמו הבחירות
(למי אתם מצביעים?)
המצב בדרום, הפגנות למיניהן, הדרת הנשים, המצב הכלכלי ועוד אי אילו בעיות בארץ
אבל
מה שמענין אותי כרגע זה
מה אם ארצה עוד ילד/ה?
לא בטוחה שאצליח לחזור לביקיני… חחחחח
מה שבטוח- אמביציה מעולם לא חסרה לי .
אז שורה תחתונה-
תצביעו נכון
תהיו טובים לאחרים ולכם,
ואתן- אל תוותרו לעצמכן
פיס אנד לוב