אני כאן בזכות גילוי מוקדם

יום אחד, הבחינה שרית בגוש בשד ימין. לאחר שאובחנה בסרטן, היא החליטה לעשות הכל כדי להביס את המחלה וכדי להבטיח שהיא לעולם לא תחזור. זהו סיפורה

24/10/2019
גוף ונפש קבלו עדכונים מגוף ונפש
  • RSS

מאת: שרית צאיג

"באיזשהו מקום ישב לי בראש שאני יום אחד אחלה בסרטן" (אלבום פרטי)

שמי שרית צאיג, אני בת 49, מנהלת סוכנות ביטוח וגרה בעיר אור יהודה. אני נשואה באושר ואמא ל-3 בנות מהממות.

במשך שנים רבות הייתי אישה בעלת עודף משקל בלשון המעטה, שנים נלחמתי במשקל באמצעות דיאטות. באחת השיחות עם בעלי אמרתי לו שמאסתי במלחמות עם הירידה במשקל והחלטתי סופית לעבור ניתוח.

בלי להסס מיד התקשרתי לרופא וקבעתי תור לניתוח טבעת לקיצור קיבה . התור היחידי הפנוי היה ביום הולדתי. מתנה לחיים חדשים. בדיעבד לא ידעתי כמה נכון זה יהיה.

במשפחה מצד אבי יש 2 אחיות שחלו בסרטן השד , באיזשהו מקום ישב לי בראש שאני יום אחד אחלה בסרטן, אבל יחד עם זאת שמתי את זה בצד ולא הלכתי לבצע בדיקות.

החלטתי שאני מנהלת את המחלה ולא המחלה מנהלת אותי (אלבום פרטי)

בסוף חודש דצמבר 2009, תוך כדי המקלחת הרגשתי גוש בשד ימין ,מיד קבעתי תור לכירורג שד אך פספסתי אותו. משהו לא נתן לי מנוח. ישבתי ובכיתי בקופת החולים והמזכירה מיד ניגשה אליי והכניסה אותי לרופא המשפחה.

הרופא בדק אותי וניסה להרגיע אותי. הוא שלח אותי לממוגרפיה ואולטראסאונד ואמר שגוש במקום הזה הוא לא סרטן.

ואני שמשהו בער בי ולא נתן לי מנוח לא האמנתי לו, מיד התקשרתי וקבעתי תור בהול ,לא ירדתי מהקו לא הסכמתי לקבל את המשפט "אין תורים זמינים בחודש הקרוב".

למחרת הייתי בממוגרפיה ואולטראסאונד, שאלתי אם אקבל תשובה היום וכמובן שהתשובה הייתה "לא, יש המון נשים לפנייך". מיד השבתי "לכל הנשים יש גוש?" התשובה הייתה "לא, לא לכולן יש גוש". "אם כך", עניתי, "אז אני צריכה תשובה לפניהן". וכמה שהייתי נחושה יותר כך קיבלתי את התורים והתשובות מהר יותר.

הבנתי שהצטרפתי למועדון הסרטן, נכנסתי לחדר של האחות ומיד אמרתי לה: "או קיי יש לי סרטן מה עושים עכשיו?" האחות הסתכלה עלי, המומה, ולא הצליחה להוציא משפט מפיה במשך שתי דקות.

מיד אמרתי לה "הכול בסדר, אני לא בלחץ רק תגידי לי איך ממשיכים מכאן", והיא, שהבינה עם מי יש לה עסק ודאגה לי לביופסיה במקום.

החלטתי שאני מנהלת את המחלה ולא המחלה מנהלת אותי.

באמצע הטיפולים הכימותרפיים ביצעתי בדיקת נשאות וגיליתי כי אני נשאית הגן brca2.

סיימתי את הטיפולים והחלטתי שאני הולכת על כל הקופה. ביצעתי כריתה דו צדדית, שיחזור מיידי בסיליקון (לפני אנג'לינה ג'ולי) וכריתת שחלות, עשיתי את המקסימום למזער את הסיכון להישנות המחלה.

שמעתי על קבוצת "גמאני" ומהרגע הראשון נשאבתי לתוכה, היא הייתה מקום לשתף להתייעץ והיוותה בשבילי מקום אף לפרוק .

אחד מהפרויקטים שלקחתי על עצמי הוא לעורר מודעות .

שרית וההארלי (אלבום פרטי)

לפני 6 שנים חברה לראשונה "גמאני" להארלי דוידסון ומאז הפך האירוע למסורת. במתחם הארלי מתקיים הפנינג ומסע האופנועים יוצא ממתחם הארלי לעזריאלי.

רוכבי הארלי המדהימים מגיעים לאירוע ויחד עם הנשים מעוררים רעש גדול שמטרתו לעורר את המודעות לגילוי מוקדם. הנשים מחכות בכמיהה לאירוע בכל שנה ומצד הארלי רואים את החשיבות הגדולה ונרתמים לעזרתנו.

זה המקום להודות לכל השותפים שרואים את החשיבות הגדולה: הארלי דוידסון ,מנכל אלבר מוטור ,האגודה למלחמה בסרטן, עזריאלי ,אסותא רוש, מדיסון, נוברטיס בזכות כולם אנו יכולות להמשיך לעורר מודעות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה