במקום הליך פלילי בעייתי ומכאיב: צדק מאחה

שיעור נפגעות תקיפה המינית המגישות תלונה קטן, שיעור התיקים בהם מוגש כתב אישום, זעום והדרך לצדק קשה מנשוא, לכן הגיע הזמן לבחון דרכים חדשות להתמודד עם תקיפה מינית

05/12/2017
עו''ד ד''ר כרמית קלר-חלמיש קבלו עדכונים מעו''ד ד''ר כרמית
  • בדואר
  • RSS

התכנית המלאה תשודר הערב בכאן 11 בשעה 21:00

נפגעת רוצה צדק מאחה (צילום מסך)

"צדק מאחה" (restorative justice) הוא מושג המייצג תפיסת עולם חברתית וגישה יישומית המציעה להסתכל על מעשים בעלי אופי פלילי באופן שונה מהמקובל בהליך הפלילי ולראותם בראש ובראשונה כפגיעה באנשים ובמערכות יחסים. תהליכי צדק מאחה מתמקדים בקיום דיאלוג בין הנפגע לפוגע- לרוב בנוכחות אנשים נוספים- העוסק בפגיעה ובהשלכותיה. התנאים המקדמיים לקיום התהליך הם קבלת אחריות של הפוגע למעשיו והסכמה של הצדדים לקחתו בו חלק. בסיום התהליך מגבשים הצדדים הסכמות בטווח רחב של תחומים אפשריים (יחסים עתידיים, פיצוי כספי, פעולות שיבצע הפוגע, התנהגויות עתידיות וכו'), אשר מעוגנות לרוב בהסכם משפטי.

ומה בין צדק מאחה להתמודדות עם מקרים של פגיעה מינית?

מנתונים קיימים לגבי פגיעות מיניות (כך למשל דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית שפורסם בנובמבר השנה) עולה כי רק חלק קטן מהנפגעות (13.7%) פונות להתלונן במשטרה בגין פגיעה שעברו. מבין אלה שבחרו להגיש תלונה ופנו לעשות כן- חלק קטן עד מאוד מגיע להתברר בבית המשפט, בשל העובדה כי רובם המכריע של התיקים (84%) נסגרים עוד לפני הגשת כתב אישום. מחיבור שני נתונים אלה מתקבלת תמונת המצב העגומה לפיה חלק קטן מאוד עד מזערי מהנפגעות זוכות לחוות למעשה "צדק" במסגרת הליכים פליליים, וגם אז- נפגעות שעברו הליכים שהסתיימו בהרשעה מתארות אותם פעמים רבות כקשים מנשוא עד בלתי אפשריים.

נתוני הגשת תלונות בידי נפגעות

רק לאחרונה נחשפו בתקשורת שני מקרים המהווים דוגמה מצמררת לקושי הטמון בהליכים- הראשון- ההשפלות וההטחות שספגה נפגעת מעורכת הדין שייצגה את האנסים המורשעים שפגעו בה במסגרת ערעור בבית הדין הצבאי, כאשר היא אומרת בפה מלא כי כל מה שמעניין אותה כסנגורית הוא למוטט את הנפגעת על דוכן העדים.

נגה ויזל, למוטט את המתלוננת (צילום מסך)

המקרה השני שזכה לסיקור תקשורתי וביקורת נרחבת הוא ההליך הפלילי בעניינו של אלון קסטיאל וחשיפת החומרים מהטיפול הנפשי של אחת המתלוננות במסגרתו. הפלישה למרחב האינטימי (פעם נוספת) והחיטוט בנבכי הרבדים הרגשיים שלהן נחווה לרוב על ידי נפגעות כמחיר כבד עד בלתי אפשרי אותו עליהן לשלם כדי שטחנות הצדק יפעלו.

שני מקרים אלה מייצגים את דרך החתחתים שעוברות נפגעות בדרכן אל הצדק המיוחל. זהו המצב הקיים בפועל. ההליך הפלילי, אשר מטרתו התאמת סעיף העבירה לפגיעה שהתרחשה והרשעתו של הנאשם לפיה, אינו מתמקד בנפגעת, בצרכים שלה, בדרך לסייע להחלמתה או לתקן את נזקיה. הליך זה אינו רואה או מייחס חשיבות לכל מעגלי הפגיעה ולהשלכות מרחיקות הלכת שיש לפגיעה על חייה של הנפגעת והסובבים אותה.

ולכן הגיעה העת לבחון דרכים אחרות להתמודד עם פגיעות מיניות, בנוסף על הדרך הקיימת. אחת מהדרכים המוצעות האלה היא צדק מאחה.

הכרה, מתן תוקף לפגיעה ותהליך מותאם אישית

במחקרים שנערכו על טווח רחב של נפגעות במקומות שונים בעולם זוהו שני צרכים מרכזיים של נפגעות: הצורך בהכרה והצורך במתן תוקף לפגיעה. נפגעות מבקשות שהאנשים מסביבן, הקהילה והחברה יכירו בפגיעה שעברו ובהשלכות שלה. נפגעות רבות תיארו צרכים אלה כחשובים להן יותר מענישה, נקמה או שלילת חירותו של הפוגע.

תהליכי צדק מאחה המתקיימים במומחיות הנדרשת במקרים אלה יכולה להציע לנפגעות רבות מענה אפשרי. תהליכי צדק מאחה "נתפרים" למידותיו של המקרה הספציפי, כאשר הנפגעת קובעת במסגרתם את הקצב של התהליך, המשתתפים בו ואף את התוצאה הרצויה לה. במסגרת התהליך הנפגעת זוכה להשמיע את קולה, לקבל הכרה בפגיעה ובהשלכותיה ולהיות שותפה להסכמות שיגובשו במסגרתו- לרבות פיצוי כספי או פעולות שיבוצעו על ידי הפוגע.

תהליכי צדק מאחה לא חפים מאתגרים - הם וולונטריים, ולכן דורשים את הסכמתם של שני הצדדים- נפגעת ופוגע. הם מבוססים על התמודדות עם רגשות הקשורים לפגיעה ולפיכך מצריכים מידת בשלות מסויימת ומסוגלות אישית- הן של הנפגעת והן של הפוגע.

מענה מתאים לכל נפגעת

אתגר נוסף הוא עצם המודעות לאפשרות לפנות לתהליך צדק מאחה - תהליכי צדק מאחה בפגיעה מינית מתקיימים על ידי תכנית "בצדק" משנת 2011 הם אינם זוכים למימון מסודר או מוצעים לכל נפגעת כאפשרות ישימה. הגיעה העת להרחיב את "סל המענים" המוצע לנפגעות שעברו פגיעה מינית ולהכיל בתוכו תהליכי צדק מאחה שיש בכוחם לסייע להחלמתה האישית של הנפגעת, לסובבים אותה ולחברה כולה כדי לאפשר לכל נפגעת לבחור במענה המתאים לה.

 

הערב, יום שלישי ה -5.12 תוקדש התכנית "על המשמר" לדרך הארוכה, המייאשת והמשפילה לעיתים שעוברות קורבנות תקיפה מינית מהרגע בו החליטו להתלונן ועד לפסק הדין. לא תמיד הצדק נעשה, וגם כשכן, נותרות חלק מהקורבנות עם השאלה "האם כל זה היה כדאי"? בתכנית תיחשף לראשונה תכנית חדשה בשם "צדק מאחה" שמטרתה ליצור דיאלוג בין תוקף לקורבן וליצור פתרון לשביעות רצונם של כל הצדדים.

עו"ד ד"ר כרמית קלר-חלמיש

**  הכותבת היא מ"מ יועצת משפטית וראש תחום מחקר באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה