מה אינכן יודעות על יחסים פקוחים?

הספר "יחסים פקוחים" מביא סיפורים אמיתיים של אנשים ונשים שבחרו להכניס אהבות נוספות לחייהם, להסתכל למונוגמיה בלבן של העין, להתמודד עם התשוקה והשחיקה, עם הקנאה והרצון לפרגן

מאת: זהר כרמי

"כשהייתי בת שש עשרה, אמא שלי אמרה לי את המשפט "אקסלוסיביות מינית זה קשקוש הוליוודי". אמרה, וזהו. לא היה יותר דיון כי אני לא רציתי לדון בזה. הייתי בראש מונוגמי. גם בהמשך החיים, הייתי מאד מושקעת רגשית בנישואים שלנו, והיו שנים שלא עבדתי והייתי בבית אז גם הייתי תלויה בו כלכלית. לא חשבתי על גברים אחרים, אז חשבתי על זה שאני רוצה להיות עם אישה. זה התחיל משם."

מוריה (שם בדוי), מאמנת אישית מצליחה, היתה נשואה כבר עשרים שנה כשישבה מולי וסיפרה את סיפורה עבור הספר שלי ושל שותפתי לכתיבה ליאת שדה סעדון, "יחסים פקוחים" – המספר את סיפוריהם האמיתיים של אנשים ונשים שחיים א-מונוגמיה: יחסים פתוחים, פוליאמוריה, חילופי זוגות ועוד. לא היו שם דמעות. מוריה היא אישה חזקה והיא יודעת מה היא רוצה ושלמה עם כל מה שקרה בנישואים שלה ומחוצה להם. הגילוי המיני היה רק תחילת הדרך, במהלכה מגלה מוריה את עוצמותיה כפי שלא חלמה מעולם.

"יחסים פקוחים" ממש עכשיו בהדסטארט כדי לצאת לאור 

זוהר1_634

בכלל, מתברר שרוב הנישואים שנפתחים, נפתחים ביוזמת האישה. מפתיע? אותי לא. רוב הנשים שאני מכירה סביב גיל ארבעים הן בשיא הליבידו, בשיא היצירתיות, בשיא חייהן. באיזה קטע החברה מצפה מהן להישאר בדלת אמות כלכלי, חברתי, רגשי, מיני?

"הקנאה, זה האקדח האמיתי שהיה מונח על השולחן ובסופו של דבר ירה וחיסל את הנישואים. או אולי יכול להיות שהשעמום היה האקדח הראשון שהוביל לכל זה." מספרת מוריה. "ולא כי אני קינאתי, כי הוא קינא. הוא רצה את זה לעצמו, אבל לא יכול היה להכיל את זה שאני עם אחרים."

כן, נישואים פתוחים זה לא לכולם. אבל לא תתפסו אותי אומרת שריבוי אהבות זה לא לכולם, לפחות פוטנציאלית. אחרי שנתיים וחצי בהן ראיינו עשרות רבות של אנשים ונשים, שחיים בצורות שונות של א-מונוגמיה, אני משוכנעת שרובנו בהחלט בנויים ובנויות רגשית ומינית להכיל יותר מאדם אחד באותו זמן. יותר מכך, אני משוכנעת לחלוטין שהתפיסה החברתית שמסלילה אותנו לצפות שאדם אחד יענה על כל הצרכים הרגשיים, החברתיים, הרומנטיים והמיניים שלנו, היא תפיסה נטולת בסיס סביר. בקיצור זה לא הגיוני!

"זה פשוט לא הגיוני!" הוא משפט ששמעתי מאות אם לא אלפי פעמים במהלך כתיבת הספר הזה, כמעט על כל הנחת יסוד חברתית שאנחנו כולנו חיים לפיה, החל מהציפיה שאדם אחד יענה לאדם אחר על כל הצרכים, המשך בציפיה שאנשים (בעיקר נשים, אבל לא רק), יהיו ספקיות הסקס של האחד שאיתן, ועד הציפיה לסימטריה ביחסי אהבה.

liat_sade_sadon_634

"אני רציתי להתעורר אל נתי, והפתיחה של הנישואים שלנו עוררה אותי מאד. מספרת שי-לי (שם בדוי), עורכת דין. "אני מתה להיות האישה המינית הזאת שבעלה חוזר הביתה מהעבודה וזורק לה איזו הערה סקסית והיא כולה נרטבת מזה ורק מחכה שהילדים ילכו לישון כדי לטרוף אותו. אבל אני לא. אני לא צריכה הרבה סקס. אני גם לא מאוננת הרבה. אם יש משהו שלמדתי בנישואים הפתוחים זה שאני לא ספקית הסקס של אף אחד, אני לא חייבת לנתי סקס בגלל שאני אשתו. זו לא אשמתי שאני כזאת וזו לא אשמתי שמי שמולי צריך יותר. ועם אחרים? בהתחלה יש לי תקופות שאני מתעוררת ונהיית ממש אחרת, מינית וסוערת, ואז זה עובר לי ואני רוצה לחזור לחיים השקטים שלי וזה גם בסדר."

הספר "יחסים פקוחים" מביא סיפורים אמיתיים של אנשים ונשים שבחרו להכניס אהבות נוספות לחייהם, להסתכל למונוגמיה בלבן של העין, להתמודד עם התשוקה והשחיקה, עם הקנאה והרצון לפרגן. בפרפראזה על טולסטוי, היינו יכולות לומר שכל המשפחות המונוגמיות, מונוגמיות באותה דרך, וכל המשפחות הפוליאמוריות, פוליאמוריות כל אחת בדרכה. וזה, כמובן, לא יהיה נכון. מונוגמיה יכולה לעבוד בכל מיני צורות, ופוליאמוריה גם. לפעמים אנשים מונוגמים יכלו להיות מאושרים אם היו בוחרים בפוליאמוריה, וגם להיפך.

הספר הזה הוא מסע גילוי.

** הכותבת, זהר כרמי, כתבה את הספר עם השותפה שלה ליאת שדה סעדון. אתן מוזמנות לתמוך בספר דרך הדסטארט. לחצו כאן להגיע לדף בהדסטארט