אז למה לי פליטים עכשיו?

"מאז שבחרתי בנתיב הסיוע למבקשי מקלט נשאלתי פעמים רבות 'למה פליטים?' ואם עניי עירי אינם קודמים. מעבר לתשובה המתחכמת, שאני ילידת תל אביב וחיה בדרום העיר, התמונה מורכבת מעט יותר''

17/12/2019
בלוג אורח קבלו עדכונים מבלוג אורח
  • RSS

מאת: עו"ס טלי אהרנטל

מאז שבחרתי בנתיב הסיוע למבקשי מקלט נשאלתי פעמים רבות "למה פליטים?" ואם עניי עירי אינם קודמים. אז מעבר לתשובה המתחכמת, שאני ילידת תל אביב וחיה בדרום העיר, התשובה שלי מורכבת מעט יותר.

קודם כל, יש לי מניע אישי. נולדתי למשפחת ניצולי שואה שאיבדו את יקיריהם וחיו חלק ניכר מחייהם כפליטים באירופה, עקורים מבית ומרשתות תמיכה. הדברים שחוו ועברו גרמו לי להבין את חשיבות הסיוע למי שחוו אובדן וטלטלה בנסיבות קשות ומצאו את עצמם בארץ זרה, ללא עזרה מהרשויות.

בנוסף, יש לי מניע מקצועי כעובדת סוציאלית. הקוד האתי של המקצוע שלנו מדבר על החובה לתת שירות ללא משוא פנים וללא אפליה, תוך מחויבות כלפי הלקוחות שלנו, בראש והראשונה. אולם בכך לא טמון הייחוד שלו; הייחוד של המקצוע הוא שמוטלת עלינו האחריות לפעול לשינוי במצב של אפליה כאשר אנו מזהות אותו, ואל לנו לשתף פעולה עמו. בעצם הסיוע לפליטים והמאבק לקידום זכויותיהם, מול מדיניות שנועדה לפגוע בהם, אני מרגישה שאני פועלת לפי הקוד האתי של מקצוע העבודה הסוציאלית ונלחמת באפליה פסולה.

ולבסוף, יש לי מניע חברתי. כאישה, כאזרחית וכאם לילדים שגדלים כאן, חשוב לי שמדינת ישראל תשמור ותכבד את הזכויות ואת הקיום של כולם ושל כולן במרחב הזה. מבחינתי, סיוע למבקשי מקלט חסרי מעמד הוא מאבק למען חברה שוויונית, מכילה וסובלנית יותר, שיודעת להתמודד עם שוני ועם אתגר; מדובר בהבנה שהדרך שבה המדינה בוחרת להתנהל מול אוכלוסייה פגיעה אחת, בהכרח משפיעה על אוכלוסיות פגיעות אחרות.

גם כיום אחוז ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מ-1% (צילום: ליאת מיה לומברוזו)

לצערי, השיח על מבקשי מקלט בישראל מוצף במידע שגוי שנועד לשמר את המצב הקיים ולתחזק את המדיניות הפוגענית כלפיהם. לכן חשוב לי, מעל בימה זו, להציג את הקהילה שאני פועלת למענה:

בישראל חיים כיום כ-35 אלף מבקשי מקלט בלבד שנמלטו מדיקטטורות, ממלחמות, מרצח עם וממעשי זוועה אחרים. כמוצא אחרון, הם נאלצו לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם ולחפש הגנה בישראל. רבים מהם עברו עינויים, שעבוד וסחר בבני אדם - ונושאים בגופם ובנפשם את צלקות השבי והעינויים האכזריים.

מבקשי המקלט חיים בישראל ללא מעמד וללא נגישות לשירותי רווחה ובריאות. נציגי המדינה מכנים אותם "מסתננים", ורואים בהם כפושעים מעצם הגדרה זו. היא נמנעת מקביעת מדיניות ברורה בנוגע למעמד ולזכויות שלהם, ואין רשות מוגדרת המרכזת את הטיפול בהם. בניגוד למקומות אחרים, במשך שנים לא התאפשרה למבקשי המקלט בישראל נגישות לתהליך ההכרה כפליטים. גם כיום אחוז ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך מ-1%, שעה שברחבי העולם המערבי אחוזי ההכרה בפליטים אריתראים וסודנים עומדים על 84% ו-69% בהתאמה. במצב הבלתי-נסבל הזה, מבקשי המקלט נאלצים להסתמך בעיקר על עמותות וארגונים כמו א.ס.ף, שמסייעים להם ומבקשים להשפיע על המדיניות בעניינם.

בעמותת א.ס.ף אנו פועלות בשלושה מישורים מרכזיים כדי לסייע למבקשי המקלט: הענקת סיוע ותמיכה פסיכו-סוציאליים לקהילות פגיעות במיוחד, המתמודדות עם טראומה, אבל ואובדן, עם מצבים כלכליים, רפואיים ונפשיים מורכבים ועם מציאות חיים קשה; קידום זכויות באמצעות העלאת מודעות בציבור ובפני רשויות המדינה; וחיזוק קהילת מבקשי המקלט וההנהגה הקיימת בה.

אני גאה לעבוד במקום שלא עומד מנגד, ונותן תקווה לאוכלוסייה שהמדינה הפקירה בעוונותיה.

טלי אהרנטל (צילום: דניאל דותן)

**הכותבת היא עובדת סוציאלית, מנכ"לית עמותת א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה